אל תיגע בבחורה שמתחננת אלייך,לא לפחות לפני שראית אותה לפחות פעמיים פנים מול פנים.

כך אני מסיק קצת באיחור.

אבל היי אני אומר את המסקנה לפני הסיפור עצמו.

כמו הבלוגרית שהופיעה אצלי באיזה לילה,והחליטה שאנחנו זקוקים לסטוץ ואני כמו טיפש טעיתי ונסעתי אליה.

התברר שהבחורה חמודה והכל אבל לא הטייפ שלי עד רמת ה-אוי מה עשיתי!?.

והנה הלך עוד לילה לקבינימט בטיולים ושיטוטים עד הבוקר.

אני עייף,והעיניים מדמיינות מילים כתובות באוויר,מילים עצובות שכאלה שאביתר בנאי תמיד נוהג לכתוב

הדיכאון הוא נגע שפוגע בי כשאני עייף ,כשאני מרגיש קצת בודד, כאן במקום שלי.

 יותר עבודה שאין רוצה בה,וחסרה לי התחושה של החיבוק הזה שלה,שאני יכול להתערב שהיא לא מודעת לכמה זה עושה לי טוב.

לשקט הנפשי שלי.

קוראים לו אבישי,והוא חסיד גדול בתורת הלב,רואים את זה מעיני,נפש טובה שאדם מקווה כל חייו שעיניי חבריו יאירו באותו אור.

מסילת ישרים הוא מקריא באוזניי,ואני ברוב עייפותי ,איני מצליח לעשות כיאה ולגמוע את המילים הנקראות מן הספר בתשוקה,אלא כאדם עייף האוכל בחוסר כוחות.מן צלחת מלאה במעדנים העומדת למולו.

מידי פעם ,נחמות מן העבר צצות אליך ואין יכולים להתעלם מהן.

רגע עם מצלמה,ושיער ארוך. חיים אחרים כך נדמה.

אני רוצה להאמין שאת הלילה הזה ,אסיים בחיוך,בצחוק קל.

קצת קשה לי.