|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 9/2007
אסלח לך ברגע שתספיק לחטוא *קחי אותי-מוש בן ארי* אני נדהם כל פעם מהטיפולים שאני חווה בפיזוטרפיה. ומהעובדה שאני מגלה כל פעם מחדש את נכונות העבודה שאפשר להירדם בכל מצב שהוא. גם כשאלקטרודות מחוברת לגב וזרם חשמלי פועם לאורך העצבים בגוף.
אני זוכר את שיחתי עם הרב בשיעור שהיה ברביעי בלילה,שהוא בעצם ליל אתמול. עם סיפוריו הוא מרגש אותי,על טהרת הדמעות בתפילה ועל כוחן העצום,בדיוק כפי שאני מתרגש כל פעם מחדש באמירת קדיש בדרכי בנסיעות. העיניים עייפות משעות רבות של קריאה במהלך הנסיעות הרבות שערכתי לאחרונה,
"אז קחי אותי בזרועותייך, הביאיני אל הכרם שם השקיני מן היין האדום ולמדי בי אהבה, שלעולם תחיה בי רק בידקי שליבי אינו נדם"
אני חש רגשות מנוגדים לגבי יום המחר,שהוא יום קדוש לעם הזה,העם שלי,אומנתי. אחרי הכל,אני מקווה כל שבוע לנצלו כמה שיותר,לראות חברים,לטייל,לנשום,לצלם. והרי מחר,החוקים שונים אין זה כמו שבת רגילה,אלא יום כיפור בכבודו ובעצמו. שבמהלכו הכללים שונים וברורים עד מאוד. ואני תוהה לעצמי האם אפשר לחוש איזשהי אכזבה מכך שהנה -סופ"ש -הזמן המקודש לכל חייל בכך שהוא כנראה יהנה בבית ויעשה כרצונו כעת מוגבל בעקבות החג הזה שפתאום נדחף לנו במועד הזה. והרי הצער הוא בכך שיש הרבה דברים שלא תעשה,והרי כמה אפשר להתלונן ולהתחרט על שלא תעשה משהו אחד ותהיה מוגבל למשהו אחר כשמודבר ביום כיפור? כי הרי איך זה ישמע באוזניי אם באמת אטרח להתלונן ולומר-אוף מחר לא אראה את הבחורה שאני אוהב ואת החברים מהעיר כי אי אפשר לנסוע,ואי אפשר לצאת לסרט וכו'. ובעצם כנגד זה נעמדת האפשרות ,או שמא הברירה היחידה (בהנחה ובחרת לשמור את הלכות יום הכיפורים) וזה להציל את נשמתך,למשך עוד שנה מפני גורל רע.
ואיך זה יראה על גבי המאזניים? לראות את החברה/לא לראות למול להציל את נשמתך (אני אצא מנקודת הנחה שאת/ה מאמין/נה בכך שיש להציל את הנשמה וכו',איזה קושי יש בלהיות תקין מבחינת זרמים שקוראים כאן,מחילונים ועד בעליי אמונה ושמירת מצוות)
המחשבות קצת לא סדורות,אולי מהעייפות שנסחבת כבר שבועות. ואולי משום כך נרדמתי ברכבת בדרך ,ואולי משום כך נרדמתי בזמן שאני מחושמל על ידי אלקטרודות. ואולי,השנה הזאת תבוא עלינו כברכה.
כמו שנאמר, זוהי עת למחילה,לסליחה וחרטה-ויתרה מכך-קבלת אחריות על המעשים ולא לחזור עליהם.
| |
|