| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 9/2007
סתיו
לרוב אני מזהה זאת לפי מזג האוויר הנקי והעבודה שהשמש בורחת מהר מידי כך נדמה.
החשיכה עוטפת את המדינה תוך שעות מעטות יחסית והקרירות כאן משתלטת.
אני מאלו שמתחדשים כל פעם מחדש כאשר משב של רוח קרירה חולף על גופם.
גשם הוא תופעה בשישראל תופס נפח נוסף,נפח נפשי אפילו אוכל לומר.
בעוד שבמדינות רטובות הגשם מסמל רק מים ומרווה לאדמה אצלנו נוסף תוכן של טהרה וקדושה בגשמים.
אני זוכר שבשבוע האחרון,ימים מספר לפני שחזרתי הביתה מן הבסיס ,בבוקר ירד היורה,טפטוף קדוש שכזה.
אני זוכר איך האדמה נראה כנאנחת -סוף סוף זה בא.
אני גם חיכיתי לו,כששאלו אותי מהי העונה האוהבה עליי עניתי תמיד עונת הגשמים העדינים,אלו שמעניקים אך לא הורגים.
הייתי צעיר אך רק בשנים מספר מהגיל שבו אני נמצא כיום כשאחי אמר בצחוק שבחדר שלי שורר אקלים שונה,חם יותר.
וזה בעקבות החום שאני מפיץ.
כבר קודם לכן ידעתי שנועדתי למזג אוויר שונה,קר יותר,בעל גוונים של אפור וגשם בשמיים שמעל.
כחלק מאותם זכרונות יש גם את הפעמים שהיה שוטף ידיים ומנגב בי,ושניות מעטות אחרי כן כבר הייתי יבש לחלוטין,וידיו-כמו ניגב במגבת.
זה מקום אחר וסיטואציה שונה,אנחנו במיטה שלי ,אני ומי שבזמנו הייתה ליבי שלי,שכיום כבר לא איתי ולא שלי.
כמו אחרות וטובות לא פחות,זרועותיה סביבי מנסה לאסוף סביבה עוד מהחום שלי,בעוד שאני משתוקק לקצת קור שמסתתר מחוץ לשמיכה שלנו.
עד היום היא זוכרת אותי לטובה בזכות החום שלי,וזה מה שלפעמים היא מחפשת אצלי,חיבוק חם.ומבט מעיניים טובות.
הסתיו תמיד אחז בתוכו זמן לאירועים ומקרים מיוחדים,כמו בכל עונה האירוע מקבל פן קצת שונה כשבחונים אותו לאור השמש של אותה עונה שבה קרה.
שזה יהיה לנו סתיו קריר ,מלא בגשמי פריחה ועונג,כמו הטיפטוף שמצנן את הזיעה בריצה,כמו גשם של נשיקה של זוג חדש.
הייתי רוצה לצחוק בגשם השנה,בנשיקה עדינה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
