|
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 10/2007
קצת געגועים לכאן אך לא מספיק בשביל לכתוב עד הסוף החזרה הביתה תמיד גורמת לי לתהות,מה עכשיו יקרה. מה עכשיו נעשה. Don't speak ברקע,מעורר זכרונות ,ומעלה תמונות של הקליפ בראש. הרעיון של פרוייקט החיבוקים נשמע לי נהדר,למרות שעדיין לא התמקדתי בו יותר מידי. לאחרונה נוח לי להותיר את המקום הזה,שהוא שלי לשקט יותר,בדיוק כמו שאני נעשתי לאחרונה מול האנשים. מחפש קצת קהל אנושי לחלוק עימו את האני. אפילו כעת מכתיבת מספר השורות המועט הזה אני חש מיצוי מסויים,כלומר יכולתי לסיים כאן בידיעה של -הנה זה מה שיצא,אך לא הפסקת כי זה נראה מעט לך מידי.
הראש שלי מרגיש כמו מלא בצמר גפן של שינה,כמו לקום בחוסר תשומת לב ולחוש את הסחרחורת הצפויה.
אבא שלי חזר מחו'ל,הביא איתו חיוך ומספר מתנות,אני אוהב את החיוך של אבי. אני תקוע בשורה הזאת,כנראה של יצא יותר מזה כרגע. ככה זה כשהראש הוא תמר גפן.
שבת שלום
| |
|