| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 10/2007
למצוא את העוז
השבוע הזה השתפר לי,אנשים מתנהגים קצת אחרת כשאתה נוהג אחרת.
ויתור על פיכסה,אולי התקדמות לבורגר.
וקובי,קובי מוכיח את עצמו שוב כחבר נהדר.
מצאתי לעצמי קצת רגיעה בסופ"ש הזה,דבר שלא מצאתי הרבה זמן.
אולי לפעמים הזמן האישי שלי הוא כשאני עם אנשים.
אני מוכן לחזור מחר לבסיס,בגלל שמחר אפגוש שם חברים ואז יהיה גם מצחיק,למרות הטראגדיה הזאת שנקראת השירות הצבאי שלי.
*דניאל סולומון-כשתחזרי*
אני מאחל לעצמי אושר לשנה הזאת,ובכלל,אושר ,כל השאר טמון באושר.
אולי שם מתמקדת החמדנות,בלרצות להיות מאושר.
אני אחזור להיות אספן,צייד של רגעים ואנשים.
אאסוף לי רגעים טובים וימים טובים שביומי האחרון אוכל להעלותם שוב בזכרוני
(שיכול להיות ויצא לשביתה בגלל שאיני משלם לו הרבה זמן) לקראת יומי האחרון.
אני מנסה להודות בפני עצמי שאני לא אשאר צעיר לנצח,כל יום הולדת הרי מייצגת התקדמות לזקנה ומוות.
זה נשמע עצוב ,מדכא,יותר מידי התעסקות בקיום.
לגיל הזה.
אני מנסה למצוא בעצמי את העוז להתגבר על הפחד הזה,מהיום שבו אגלה שידיי כבר לא יציבות כבעבר,והעיניים לא רואות בצלילות של פעם.
המוות לא מפחיד כמו הזקנה,החלושה שהיא מפתחת ברוב מוחלט של האנושות,כי עדיין ישנם אנשים שמזקנים אך לא נחלשים באמת.
פשוט מתקמטים יותר.
אני מקווה למצוא את העוז.
לפני מספר ימים עלה הנושא -על החיבוק וחשבתי לעלות ולהזכיר את מה שבעבר אני כתבתי עלזה.
אז הנה מה שיש לי לומר על זה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
