|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 10/2007
אני מאוד רגיש לנושא היום הולדת שלי,כמו כולנו. חשוב לי להיות עם חברים שלי באותו יום,שיהיה שמח,שאקבל לפחות שני טלפונים או SMS שבהם יאחלו לי מזל טוב. אתם יודעים,למען התחושה הטובה שהנה מישהו טורח לזכור מתי נולדת,מתי נכנסת לעולם.
אני אישית,כבר מזמן סובל בימים האלה יותר מאשר נהנה. משהו בתחושת חוסר אהבה שמקיפה אותי בגדר,בכך שתמיד האנשים שאיחלתי להם יום הולדת שמח בזמנם לא טרחו לעשות זאת עבורי,או שפשוט האנשים שחשבתי שהם חבריי התגלו כחסרי בושה ולא טרחו אפילו. לאט לאט לומדים לכאוב בשקט,להפסיק לדבר עם אנשים על האכזבות שחלק גדול מהם נטע בלב. על כך שאתה רוצה לצעוק עליהם -מה כבר ביקשתי? שיום אחד שעוד נתתי לך הודעה מראש לגביו,כך שלא יווצר מצב שלא אמרתי ,תתן/ני מזמנך לי.
אני קצת הרבה מאוכזב השנה,עייפות בעיניים. אבל לפחות דבר אחד מעודד אותי,מישהי אחת מכל האנשים שאני מכיר,טרחה חודש לפני לקנות לי מתנה,וחודש לפני כבר היה כרטיס הברכה מוכן. וכל מה שחיכתה לו-זה לתת לי את המתנה,ספר סיפורי הבעל שם טוב,שליבי נתנה. נקודות אור הן לעיתים רחוקות מגיעות מהמקומות שציפית שיגיעו.
אבל יש כאלה,עדיין.
20.10-התאריך שלי.
| |
|