|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 10/2007
שעה אחרונה *Ode to Solitude-Estatic Fear* זוהי השעה האחרונה של גיל 19 על פי לוח השנה הנוצרי. אמור להיות שינוי בצורת ההתנהלות בחיים שלי בזמן הקרוב. כך אמא אומרת ואפילו גם ויוי שאיני יודע את שמה האמיתי (עדיין?)
זוהי השעה אחרונה כך כבר ציינתי,במקום להיות בחוץ ולחגוג אני כאן עצוב קצת למען האמת,אפילו המון. הפלאפון מלא במספרים שמתברר שמיותרים קצת. אז אני מוחק אותם לאט לאט,יום אחרי יום. נפטר מעוד מספר של אדם שהיה חבר,היה מכר,היה משהו וכעת אין לו ערך בחיי עוד. מביט ברשימה במקום של -פה הייתה קרן כתם ופה הייתה ורד מרחובות. השמות נמוגים,אל תחתית המחשבות,פגים להם . הייתי רוצה לגלות שלמישהו איכפת באמת,מאותם אנשים שברשימת "החברים" למרות שזה מדהים לראות את איכפתיות של אנשים שלא פגשתי מעולם
ליבי עשתה לי נקודה של אור החודש,היא האדם היחיד שחשב חודש לפני היום הולדת מה לקנות לי,ומה לכתוב. והכי חשוב,התעקשה על זה שאקבל אתזה בהקדם.
מכל האנשים ,אפילו ההורים לא יודעים מה לקנות,והיא היחידה שידעה מה יקלע לטעם שלי. מדהים.
נקודת אור קטנה לסיום פוסט מדוכא למדי. ככה צריך לעשות דברים לפעמים
| |
|