|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 11/2007
שאלות מציקות ברכבת,עוצם עיניים ,מתנתק מן העולם ,שוקע בתחושות שלי,באמת שלי. בתפילה העדינה לחיוך וצחוק שאפשר לקום איתו מתנומה טובה.,בקשה הגיונית לדעתי.לא כך? "תכף ארצה שתלכו מפה"אני נזכר בשורה הזאת ברגע שמזהים אותי בבסיס,כממתין -עם הדגשה של חשיבות,כסבא,אני רואה בבסיס שלי מאין כלא וכפרת עוונות ישנים,שם אני לומד להעריך חסד אמיתי מהו. אני נמנע מלהכיר באנשים ששואלים שאלות מפגרות,כמו האם זה לא מפריע לי להיות במצב שלי כל כך הרבה זמן ואיך עושים אתזה ואיך את זה,כמו בכל דבר שאלות מסויימות שמופנות אליך אפשר לקבל רק מספר מסויים של פעמים,ולצערי השאלות שמופנות אליי אינן מהסוג שאפשר להתמודד איתו בקלות,אחרי הכל,לא מדובר בהנחיות לתחנת רכבת,אלא בסיפור שירותי הצבאי השלם ולמי יש כוח לספר את סיפורו כל פעם מחדש,לגלול אותו עבור אדם שלא יוותר מספיק זמן במקום על מנת שיהיה לך איכפת. אז אני שותק,מעסיק את עצמי בכשרונות שאני מפתח ,את האומנות שלי. זה השקט של העייפות והאופטימיות השקטה שבי,שמושך אותם לשוחח איתי,לנסות לשמוע את סיפורי. אצלם לכם את הפרוייקט שלי אתם עוד תראו מה אני עושה בצבא
| |
|