| |
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2008
עשן שתיקה
אתה יושב לך בפאב מחכה להתחיל עם אותה בחורה יפה שיושבת על הבאר.
מתאכזב מהעובדה שאם תתיישב על ידה תסבול מהעשן שמתאבך לו סביבה בזכות חבריה.
מאוכזב,רואה שגם היא סובלת מאותו עשן בדיוק,אבל אלו חבריה,חונקים אותה מהרגל הקבוע שלהם.
עוקב אחריה במבטי,רואה שאינה משתתפת בשיחה עם המעשנים.
לקחת נשימה מהסיגריה,לנשום עוד חמצן כך חלק מהמעשנים אומרים,זה כבר לא הניקוטין זה החמצן שלהם.
והיא יודעת שכך הם רואים את זה כך,ואין לה את הלב לגרוע אפילו לרגע מהנאה של כל כך הרבה מחבריה.
אז היא שותקת ,רואים אתזה במבט שלה שהיא זקוקה למילוט מהעשן,אני לבסוף מחליט לקחת נשימה עמוקה-מאוויר נקי.
ניגש אליה ,ומחייך את חיוכי הטוב ביותר,שואל אותה אף אפשר להציע לה לצאת לנשום אוויר צח איתי,כי רואים עליה שהיא זקוקה לזה.
בניגוד לרוב המקרים שבחורה הייתה מסרבת בנימוס-אני לא מכירה אותך,מה אתה רוצה מהחיים שלי.
היא היא עשתה את הבעד והנגד שלה ובחרה לצאת איתי לטייל,אני זוכר את אותו לילה.
באותו רגע שיצאנו מהפאב חשתי כאילו שוב אני ירושלים,בבית הישן שלי,נושם את האוויר הכי מרענן ,הכי שלו שאפשר לנשום.
ראיתי שגם היא חשה משהו דומה.
ישבנו בחוץ,השיחה הייתה נעימה,בעיקר על הסיגריות,ועל כמה שהן חונקות אותנו,ולא רק במקומות הציבוריים.
עשו טובה,תפתחו מקומות שנועדו למעשנים בלבד,או שלא תעשנו בכלל בציבור.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
