|
החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
| 1/2008
צורתה של שבת,מישהו רואה פה כבר שגרה? אנחנו קמים מספר פעמים במהלך הלילה,היא מכאבים ואני מכך שאי אפשר לישון כשכואב לנו. כל כמה דקות אנחנו מתרכבלים קצת יותר אחד בשניה,מחבקים אחד את השניה במבט וברגליים משתכלות. כואב לנו לאורך כל הלילה,לה פיזית ולי שלה כואב,לנו. "מחזור מקולל",נפלט לה מן השפתיים מתישהו במהלך הלילה הערנות נמוגה,מוותרת לטובת העייפות ואנחנו נרדמים.
שעות האור מגיעות,בזחילה כמו שתמיד קורה בימי גשם שמתחילים מן הלילה אל הבוקר. מפריעים לשמש לבעור במרכז השמיים. הגשם מטפטף סביב,נותן תחושה טובה ללב שלי, זה כל מה שאני צריך,את חיבוקה החם בלילה ואת הצורה שהיא אומרת את שמי בלילה בצירוף הביטוי-מתוק שלי. ולקום בבוקר לראות אותה למול עיניים,מנמנמת לה בחיבוקי,אני נושק לה והולך לעשות פיפי של בוקר, שוטף ידיים,אומר שלום להורים ונושק להם וחוזר למיטה שם היא מחכה לי מכורבלת,ומנשק אותה תוך כדי שאני מכסה את שנינו בצורה טובה יותר.
נרדמים לנו לעוד כמה שעות,צוברים כוח ושלווה לעוד שבועיים שלא נראה אחד את השניה.
אני מניח שככה מרגישים כל הזוגות שבני הזוג חוזרים לעיתים רחוקות מידי,רק עוד רגע של נשימה מתוקה יחדיו.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
26/1/2008 13:24
בקטגוריות בתחושה של חורף, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, יום ים, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, מחשבות על אהבה, מחשבות של בוקר, מחשבות, מסע, נחמות אישיות, מתרגש, סתם יומן, עוד סיפור אחד של אהבה, עכשיו שקמתי, שוב בבית, אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|