| 2/2008
כבר לא לילה
לפני מספר שנים,כשעוד היינו חברים טובים כולנו,והחבורה הייתה מנפרדת לגושים קטנים בתוך החבורה,אבל עדיין חבורה מגובשת.
היינו נפגשים בגדרה,כי הרי רובם היו מגדרה ורק אני ועוד שלושה היינו אוטסיידרים שנכנסו בדרך מיוחדת,של בשר ומושבה לחבורה.
הכרתי בחורה חמודה בשם לילה,שבזמנו קראו לה עוד עדי,והיא הייתה קסומה קטנה,מהבנות החמודות האלה שאתה יודע שמשהו בהן שונה,אולי בראיית עולם שלהן ואולי פשוט העובדה שהעולם מגיב אחרת אליהן.
ואני קראתי לה לילה.ובתקופה מסויימת זה היה קשר מיוחד.
שיחות עד הבוקר,תחושה של צחוק וידידות ארוכה וטובה.
הזמן עושה את שלו וזוחל,ותחתיו נרמסים הרגעים והופכים לעבר.
החבורה התפרקה,אחד אחד פנו לנתיבים שונים,ודבר לא נותר ממנה.
האחד פנה לסיירות,האחר לנח"ל,האחרת להדרכה והשלישית לקר"קל,והוא משתמט והוא בקירייה.
חבורה מיוחדת שהתפרקה מאחדותה,ולילה בכל הסיפור?
מעולם לא גרה שם בגדרה,אבל משהו בהוויה שלה היה שזור למשך תקופה מסויימת שם.
השיחות נמשכו,ריבים,השלמות,חיבוקים וצחוק.
כיאה לחברים טובים,אפילו מכתבים המוקדשים אחד לשניה,חיבור שהיה לחיבוק מתמשך.
מתישהו נפרם,מתישהו השתנה,הזמן חולף,שוכחים לדבר,מפסיקים לדבר,מתישהו איכשהו,טינה נוצרה אצלה,ואני עדיין לא יודע איך.
מתישהו,איכשהו היא פולטת שהיא מסננת ,שהיא לא רוצה עוד .
נמאס היא אומרת.
לא ידעתי מה,ולא ידעתי למה.
אבל מתישהו מוותרים ומפסיקים לשאול ,למה? איך אפשר לתקן?
ואומרים שתלך בשלום,לנתיב אחר,בשמה שלה,עדי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
