לא לעיתים קרובות יוצא לי לשבת מול מחשב -מחובר שיהיה לי זמן לחשוב ולכתוב.

היו לי מספר פוסטים שנותרו במחברת ובקרוב אוציא אותם אל הדף הבלוגי.

*אין לי ארץ אחרת*

אני מודאג לאחרונה יותר ויותר,בגלל הרעיונות המטורפים של אולמרט לוותר על הגולן בתמורה לשלום שמקביל לתת לחתול לשמור על השמנת ולגנב את המפתח לכספת.

אין לי אמון במערכת הממשלתית שלנו, דבר שהוא הכרחי עבור כל אחד שמתכוון להמשיך לחיות במדינה שלנו.

ראש ממשלה שכל חדש שמו נקשר בקשר הדוק יותר לפרשיות שונות ומשונות.

שרים שערכים בסיסיים נראים כחסרים לחלוטין להם.

זה קשה לי,בגלל אותה אהבה בסיסית שאני מלא בה אל האדמה ואל מה שמתקיים כאן.

עם החודשים קשה לחזור ולחלוק את המחשבות כאן,בכתיבה אחרי שמתרגלים לשמור את המחשבות לרמה בסיסית ולא לרמת ההגיגים, האמירה והסיפור.

במהלך הנסיעה היום לעבר הבסיס הרהרתי במה שאולמרט מנסה לעשות,או לפחות להראות כוונה לעשות.

ונזכרתי בשיר הזה,בשיר אין לי ארץ אחרת שכתב אוהד מנור.

ובשורות הנפלאות שבו.