לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


החיים הם בדיחה מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר
Avatarכינוי:  סבא איוב השוטה התלוי הפוך

בן: 37

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:


קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עלבון


"סתומה" קראתי לה בחיוך קל ובצחוק מלא לאחר שפלטה לאוויר משהו שטותי ששרק זוגות מאוהבים מצליחים לייצר מרגעים קטנים של אינטימיות.
חיוכה ירד מיד משפתיה ופרצוף מלא כעס התרקם בתווי פנייה שבדרך כלל כה עדינים ובכעסה מלאים קמטים חרושים של צבע.
"תחזור בך מיד" היא אומרת לי בטון נעלב,נושמת את מילותיי כעלבון צורב על גאוותה הרגישה.
ישנם אנשים שבמקום לצחוק ולחייך מרגע קט,מתעקשים להפוך עצמם למטרה ללעג ולקלס.
היא אחת מהם,שלא תעזוב את הנושא ,אפילו שצחקתי ואפילו שזהו לא באמת עלבון אמיתי,ויותר חמור,היא תגרום בכל דרך שרק אפשר לי לסבל בעקבות זאת שצחקתי איתה על זה.
באותה נשימה אני חושב ,טוב אעשה אם אעזוב אותה עכשיו,כאן ובלא חרטות.
אני אומר לה שאני מתנצל ולא התכוונתי לפגוע בה תוך כדי ניסיון לשמור על הבעת פנים רצינית,שלא תחשוב שאני מלהג לה,שוב.
בתוך ראשי אני יודע,לעולם לא אוהב אותה שוב,איש לא אוהב את הנאה מלאת הטימטום הנסתרת שמלבה את הצורך שלה בלקחת כל דבר ללב ולהיפגע,כי היא יכולה.


נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 8/2/2007 12:09   בקטגוריות כנות יתרה, ליבי, כשיש צורך להגיד משהו, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, סיפרותי, סיפורים קצרים שעלו בדעתי ולא בהכרח אמיתיים, מחשבות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-9/2/2007 21:46
 



אירנה


"את יודעת הרי שלא תמצאי גבר כמוהו בחיים שלך שוב" הוא זרק אל אוויר שעל יד פניה.
היא הסתובבה אליו במבט מושפל קלות,מאלו שאנשים גאים מרשים לעצמם להראות רק לעיתים רחוקות ולזמנים קצרים.
השיחה שלהם הייתה על עצם הפרידה הכואבת שלה מהחבר ,כמו תמיד היא הייתה על סף דמעות אבל לא הראתה סימנים לכך שהיא בסערת הרגשות בה היא נמצאת.
הרי היא בחורה גאה כמו שכבר ראו אחרים בחריצים הקטנים של עינייה והפסים הדקים של כיווץ במצחה ובלחייה.

לא ניתן לחזות לגמרי את מעשיהם של אחרים,אומנם ניתן לנחש ולהציע אפשרויות אבל בסופו של דבר ,הם אלו שיאלצו לבצע את הבחירה בין האפשריות הבלתי נראות שעמדו בפניהם.


היא לא ציפתה שהדבר הזה יקרה,הרי היה להם כל כך טוב ביחד,שניהם הטעם המיני אחד של השניה,מה היה יכול היה להתפקשש?
היא לא יכלה להכיר אותו באמת,הרי הוא תמיד היה מיסתורי בעינייה,והיא את חשדותיה לא הסתירה ממנו.

אני עסקתי בשלי,באתי בסך הכל לקנות מספר חולצות ואולי איזה מכנס חדש,הרי יש גבול כמה זמן אפשר להסתובב עם אותם בגדים לכל אירוע ולכל מצב.
(ידיעה שלא נחסכה ממני על ידי חבריי)
היא הייתה מאוד מנומסת עד שנשברה חומת העיסקיות שהעמידה בפניי.
קשה להן להישאר רציניות לאורך זמן כאשר אני מלווה בשמחה ובצחוק.
זה התחיל כמו כל דבר קטן,היא מביאה חולצה שנראית עליי טוב לדעתה ואני נכנס לחדר הלבשה לבדוק אם הדבר נכון או שמא סתם ניסתה להפיל עליי חולצה בשווי מאות שקלים שאין צורך בלהוציא אותם עדיין .
דקות מספר עוברות,הצחוק התחלף בגינחות חלשות שלה ובקול הנשימה שלי אל תוך שפתיה הפתוחות אליי.
המוכרות האחרות התרחקו טיפה לתת פרטיות מסויימת אני מניח,נימוס כלפי חברתן.

כשהוא אמר לה שהוא בוגד בה היא בדיוק הכינה את סידורי הפרחים בראשה הבלונדיני והיפה.לא היה דבר שהיא הייתה פחות מוכנה אליו מההודעה שלו.
היא חשבה שהוריה ימותו לפני שהם יפרדו,מתברר שההפך הוא הנכון כך ציינה בראשה ,מיד לאחר שמחקה בשנית ממחשבותיה את סידור הפרחים המושלם שתכננה,עבורם.

לעיתים רחוקות אני חש כימיה שכזו עם נשים מהסוג הזה,חושב שהיה זה משהו בצורת דיבור שגרם לי לשים לב אליה מלכתחילה.הרי מי בדרך כלל מביט על המוכרת בחנות הבגדים בו הוא קונה?,הרי באנו לסיים את הקנייה המסריחה וללכת.

"למה לכל הרוחות הוא לא סותם את הפה" חשבה ופלטה זאת בלחישה חלשה מבין שפתיה.
היא לא מבינה מדוע אחרי שכבר הודע הוא מתעקש לספר לה איך זה קרה,או כמה הדבר לא היה מתוכנן,הוא לא מבין שכבר הנזק נעשה? היא בקושי יכלה לשאת את קרבתו אליה.

הסקס הסתיים מהר מידי לטעמי אבל מה לעשות ,באתי גם לצאת עם חולצות ולא רק עם מספר טלפון וזיון. נפרדתי ממנה בנשיקה ונהנתי מהנחה הנהדרת שהיא ארגנה לי ,טוב אולי יש משהו טוב בלזיין את אחת המוכרות..

הוא מלמל משהו והפנה את גבו אליה והלך,והיא לא ידעה לאן הלך.
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 10/1/2007 01:02   בקטגוריות רצח אמונתי, בלילה...., סיפרותי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בֶּרִי ב-3/8/2007 17:23
 



חשיפת סיפור אהבה.


אני זוכר את הפעם הראשונה שנגעתי בך,
זה היה כל כך שונה מפעמים קודמות שלי עם אחרות.
התחושה שלך,כה שונה משל אחרות.
אני חושב שרק אחרי הפעם השלישית שהחזקתי אותך בידיי ידעתי שאני אוהב אותך באמת.
את היית הראשונה שלי בתחום,ובזכותך הגעתי לכל כך הרבה .
השגתי מטרות שכה חשקתי בהן.
בעזרתך האדיבה והיותך שם בעבורי כמעט בכל רגע שרק ארצה.
בהתחלה אבי קצת פחד שלא אדע להסתדר איתך ,שאני אפגע בך.
לא מתוך חוסר ביטחון בי,אלא משום שאת כה עדינה בעיניו.

אחרי הכל,כל משדך אחראי לתוצאות השידוך בצורה זו או אחרת.
הימים עברו וחלפו והאהב שלנו רק גדלה,ומידי יום שעובר אני חש שאני מכיר אותך טוב יותר.
מבין אותך טוב יותר ויודע איך תגיבי למעשיי,יודע שתעשי כמיטב יכולתך ,אם אני אעשה כמותך.

איש לא מספר את סיפורי אהבה שלו לאנשים ברחוב,לא באמת ועד הסוף.
אבל אני לא מתבייש לספר את זה.

אבא שלי הזמין אותך בחו'ל בסוכנות יוקרה,שם הוא חיפש חודשים שידוך הולם למשפחתינו.
לבסוף הוא בחר בך,ואחרי שכל הסידורים והתשלומים והוסדרו נשלחת אלינו.

בהתחלה הידיים קצת רעדו מחוסר ביטחון,אחרי הכל את נראית כה שבירה.
כה עדינה ,אבא בוודאי לא ציפה שתתפתח האהבה שלנו במהירות שכזו כמו שקרה בסופו של דבר.



למצלמה שלי ,באהבה.
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 22/12/2006 21:42   בקטגוריות בלילה...., סיפרותי, אהבה ויחסים, אופטימי, רצח אמונתי, משעשע, משפחה, מצחיק לי, מחשבות, מזל טוב/יום הולדת, מאושר, יותר טוב, יום שעבר טוב  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מייט. ב-25/12/2006 20:19
 



נפילה אל המשקל


זוהי תופעה מוכרת זה מכבר ,קבוצות התמיכה בהרזיה נבונה כבר הספיקו להכירה ולהתריע כנגדה,אבל כמובן החדשים אינם מודעים עד כמה הדבר מסוכן למרזים החדשים.
אותם אלו ששקלו את העשר עשרים קילו היותר מידי והשילו במאמצים רבים מספור את מה שהאמינו גרם לכל הבעיות שלהם.

אתה רואה אותם מתהדרים בפני עצמם והסביבה ורזונם החדש,ולא יכול שלא להסכים כי אכן הוא מחמיא להם יותר מאשר אותם מספר קילו שנחשבו כעודפים.
פתאום הלחץ עליהם קטן,ויותר ויותר תשומת לב מגיעה אליהם.
בהתחלה כמחמאה קלה על שהם נראים שמחים יותר,מושכים יותר מבעבר.
ואכן ,כך הם מרגישים ,פתאום העול העצום שהיה עליהם ירד,ולא אין בכוונתי רק המשקל העודף,אלא גם פחדם ממראם נשל מעליהם יחד עם המשקל.

ולפתע תוכל,אם תשים ליבך לכך שהם משתתפים הרבה יותר בהכל ,חיים הכל כאילו ישנו משהו חדש שקודם לכן לא היה להם.
כבר לא יספרו קלוריות בכל ארוחה ,כבר לא ישימו עצמם במשטר נוקשה של ארוחות במידות שונות שנועדו לרדת במשקל ולשמרו.

לאט לאט כבר הפליאה יורדת,כבר מתרגלים לכך שמתחילים איתם,כבר המראה שלהם נראה כמובן מאליו יותר.
ואט אט נוצרת בראשם המחשבה שתמיד היו רזים,ותמיד קיבלו כל כך הרבה מחמאות על הגזרה והתנהגות.
והחוסר מעקב אחרי המזון הנכנס והמאמץ של הגוף,הירידה של המשמר העצמי והאיפוק שוב עולים את הקילו שירדו.
כמובן שבתחילה הם לא שמים לב לכך שעלו במשקל,כי הרי כבר חודש ויותר שמחמאים להם על הגזרה,נכון שלאחרונה כמות המחמאות ירדה אבל עדיין.
ולבסוף שוב מעלים את המשקל שירד,ואפילו מעלים יותר כי הפעם אין את התחושה של ה"האני השמן" אלא יש את ה"האני הרזה"


מה שאני מנסה לומר בסופו של דבר,אם הרזתם ,אל תתנו לעצמכם להיות לאדישים לנושא האוכל ופעילות הפיזית,לא סתם היה לכם כה קשה לרדת את המשקל הזה,לעלות אותו שוב.

דרוש מעט מאוד על מנת להיכשל,פשוט להפסיק להתמיד בשעשיתם על מנת לרזות/לשמור על המשקל.

שמרו על עצמכם.
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 15/12/2006 21:18   בקטגוריות חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, כשיש צורך להגיד משהו, מחשבות, רצח אמונתי, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-16/12/2006 19:39
 



רק בשביל לקבל חיבוק


אשלח יד ללטף את ראשך,בלא להכירך,להצמידך לחזי ולחבקך.
ראיתי את פניייך,אני יודע שאת חושקת בכך,לא סתם שפתייך ממלמלות בבקשה חבק אותי,בבבקשה?


מעולם לא אהב להביט בחברו עושה את שהוא עושה,את הדבר הזה שאי אפשר להגדיר.
אפשר לתאר זאת רק כך,שהם מגיעים למקום מסויים,בלא לדעת לאיפה כי חברו מוביל אותם ושם הם נתקלים באדם,שם בחוש חברו עוזר לזר שם.


היא בדיוק נפרדה מהחבר שלה,שהיא וויתרה על הכל למענו,על המלגה בקולג' המפורסם בארצות הברית ועל הבית הנהדר שההורים שלה עזרו לה להשיג במחיר זול במיוחד.
והוא עזב אותה,ככה סתם,בשביל בחורה אחרת,מעולם לא הייתה זקוקה לחיבוק כמו שהייתה זקוקה לו עכשיו,לו רק היה כאן מישהו.
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 26/11/2006 22:41   בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, יום שעבר טוב, ללכת לאיבוד, מחשבות, רצח אמונתי, רע לי, סיפרותי, פסימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-29/11/2006 18:15
 



וכך הגעתי לשנאת עולם


*עלובי החיים,מערכה ראשונה*
אני מידי פעם ופעם נוהג להקשיב לשירים שלא הקשבתי להם זמן רב,בעיקר לאלו שמזכירים לי חוויות ישנות,כמו שעלובי החיים יזכירו לי באופן נצחי את המורה שלי לאנגלית ,ליאן שיכלה להיות בתפקיד קוזט לפי כעשר שנים בערך בדרום אפריקה.
אישה מצחיקה מלאת הנאה מהחיים,בעולם אחר אולי ואפילו הייתי חושב עליה כחברה טובה.
ובנתיים,בעולם הזה היא תישאר לנצח כליאן רביד המורה לאנגלית שהצחיקה אותי בכל.

"חמש שנים בעבור מה שעשית,השאר בעבור שניסית לברוח"

אני שומר עדיין את החוברת עם המילים והמשמעויות המסתתרות תחת הליריקה הנהדרת שבמחזמר.

ולראות פנים של בנות משכבתי,בקניון רחובות ,נתקל ככה סתם בירדן ציטרין,בחורה עם מראה בנאלי שלא שווה איזכור מעבר לכך שהיא בנאלית.
שמה לב אליי ואומרת שלום מה נשמע וממשיכה בלא לחכות לתשובה,כי הרי אם לא הייתה אומרת הייתה חוצפנית ואם הייתה נשארת לשמוע את התשובה שעמדה לבוא הייתה נראית כאדם המתעניין באמת ולא רק מתוך צביעות גרידא.

*מערכה שלישית-וולג'ון:מה עשיתי?"

אני חושב שהעבודה שבימים אלו אני כמעט ולא יוצא עם חברים עזרה לי קצת לטפח את היכולת להיות ולהנות עם עצמי ,השקט האישי שלא חייב איש.

אולי בגלל זה אני מסתדר טוב יותר פתאום עם המתבודדים,עם המודחקים הצידה.

*מערכה רביעית-בסופו של היום-הצגת חייו של האדם העני*
"At the end of the day you're another day older
And that's all you can say for the life of the poor
It's a struggle it's a war
And there's nothing that anyones giving
One more day standing about
What is it for?
One day less to be living"


לפעמים כל מה שדרוש על מנת ללכוד רגע בחיים הוא לעבור על יד מאפייה ולהריח את תענוגות הלחם היוצא מן הארובה

וריח הבשר הנושב מן השווארמה שלצד הדרך ביבנה.
מחכה לנו לטעימה ולאפשר ללשון להנציח עוד טעם במוחי.

"אם לא ידעת זאת עדיין,הגיעה השעה שתדע -לעולם יהיה אסור עלייך לשוב למסעדה בה אכלת את הסעודה טובה בחייך,שלאחר שנגמר המזון ניגבת את הצלחת עם לחם טרי ופיתה לנסות לקחת כל גרגר של טעם וריח שעוד נותר.
ומלקק שינייך מצד ימין לשמאל ,כפי שציין זאת כבר מאיר שליו -כמעבר השור החורש.
שכל דבר באותה ארוחה יזכר לך לעד כדגומא לנצח של עונג בחוש הטעם ריח ותחושה וראיה,אסור לך לחזור לשם ,לא בגלל שהמקום נסגר,ולא בגלל למדת לאכול מאכלים אחרים של אימא מלבד של אותה מסעדה נהדרת.
פשוט כי הארוחה ההיא רוויה בקדושת הזיכרון והארוחה הבאה באותה מסעדה תהרוס את התענוג של אותה ארוחה ישנה,אז זכור זאת אחי,חברי הטוב.
ישנם מספר מקומות שלנצח יהיה להם מקום בזכרונותייך ולא תשוב אליהם שוב."

כך אמרתי לו,אקווה שיקשיב לי
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 23/11/2006 23:01   בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, אופטימי, אהבה ויחסים, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
44,050
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , אהבה למוזיקה , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבא איוב השוטה התלוי הפוך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבא איוב השוטה התלוי הפוך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)