|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בארכה
תמיד אמרו לי שהצבא משנה הכל,חברויותאנשים,הרגלים ותוכניות.
מי שאמר לי את זה צדק לחלוטין,הכל השתנה בסופו של דבר.
אבל לפחות מידי פעם אני זוכה לנחמה של מקרה זה או אחר של שגרה ישנה,של הרגל טוב מלפני הצבא.
כמו היום שיצא לי לשבת בשווארמה עם חבר,דבר שלא עשיתי מאז שעזבתי את חיל האוויר בערך.
במהלך השיחה עלה העניין של הנשק האישי,הוא שאל למה אני לא לוקח אותו הביתה איתי.
חשבתי לעצמי קצת והדבר היחד שעלה לי בראש שנשק זה כמו קונדום,במקרה הצורך רוב הסיכויים שהוא יגן עלייך אבל בסופו של דבר, תמיד תעדיף להיות בלי.
אני מסיים את השבוע הזה בתחושה נחמדה ביותר, כנראה בזכות זה שלא הייתי בכלל בבסיס אלא רק בנסיעות.
שמרו על עצמם,אתם חשובים מכדי ליפול בקטנות
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
13/6/2008 01:35
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, דברים מן העבר שרודפים אותי, חוכמה אישית, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יהיה טוב..., יום טוב, כנות יתרה, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, מושבה זה טוב&catdesc=בשר זה נהדר:), מחשבות, מצחיק לי, משעשע, סתם יומן, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
שבת במושב
אני חוזר הביתה לשבת,לחוש אחרת,לנשום אוויר שונה.
להתרכבל בזמן שונה ועולם שונה כך נדמה,עולם בלי מדים ופקודות,אלא חיבוקים ונשיקות,וכנראה מאוד,בלי הבגדים המפריעים:)
אנחנו נרדמים בחיבוק,אני אפילו קצת נוחר "בגלל שהצטננת"י היא אומרת.
קמים למועד חשוב,אזכרה לסבי המנוח.
אבי בוחר לנסוע לבית הכנסת לארגן את הקידוש ואני והיפה הזאת שאני כה אוהב הולכים את הדרך ברגל.
ואני בלי כוונה,שוטח את סיפורי,זכרונותיי ואת עברי לפניי. נותן לה לראות לתוך עברי,לתוכי.
מספר חלק מהסיפורים הקטנים האלה שמרכיבים אותי.
את פה היה פעם פרדס -ומצביע על בית או על שדה ריק מעצים.
תוך כדי זה שאני מחזיק בידיה בעדינות,בחיבוק קטן.
וצעדנו מתואמים בחיוכים עדינים כמו הדבר הטבעי ביותר שקיים בין שני אנשים,צעדים מתאומים,ימין וימין שמאל ושמאל.
צוחק בלב,כי במסדרים שלנו בבסיס זה אף פעם לא מגיע בכזו טבעיות.
ממשיכים בטיול,שבתחילתו ואחריתו במקומות שאנחנו צריכים להגיע אליהם, ואמצעם הוא עבר שלם של תקופות חיים קצרות באדם כה צעיר,והדבר גורם לי לחוש כה זקן,להיות מסוגל לומר-הנה פה לפני 14 שנה נדרסה הכלבה שלנו,טפי היה שמה.
ופה פעם גר הדוד והדודה,וכאן היה גן משחקים גדול עם מגלשות,וכל מה שרואים זה שטח עם שאריות של מדורות.
היא מחבקת,מנשקת,עושה לי כל כך טוב בלב שזה מדהים אותי.
הנה אפילו בעת שכתבתי את המילים האחרונות היא נשקה לי בחיוך,לא מודעת לנכתב פה.
מספר לה על הטיול אופניים שהייתי עושה במושב ,מקצה אחד לשני,איך חשבתי שהמרחקים ההם היו נצחיים ממבטו של ילד בן 7 וכיום הם בדיוק מעבר לעיקול הכביש שמולנו.
אני מוצא שלווה בטיולים האלה,אני חושב שנהפוך את זה להרגל:)
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
16/2/2008 23:33
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, מאושר, מחשבות, מחשבות על אהבה, כנות יתרה, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, כשיש צורך להגיד משהו, יותר טוב, יום שעבר טוב, יום טוב
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
צורתה של שבת,מישהו רואה פה כבר שגרה?
אנחנו קמים מספר פעמים במהלך הלילה,היא מכאבים ואני מכך שאי אפשר לישון כשכואב לנו.
כל כמה דקות אנחנו מתרכבלים קצת יותר אחד בשניה,מחבקים אחד את השניה במבט וברגליים משתכלות.
כואב לנו לאורך כל הלילה,לה פיזית ולי שלה כואב,לנו.
"מחזור מקולל",נפלט לה מן השפתיים
מתישהו במהלך הלילה הערנות נמוגה,מוותרת לטובת העייפות ואנחנו נרדמים.
שעות האור מגיעות,בזחילה כמו שתמיד קורה בימי גשם שמתחילים מן הלילה אל הבוקר.
מפריעים לשמש לבעור במרכז השמיים.
הגשם מטפטף סביב,נותן תחושה טובה ללב שלי,
זה כל מה שאני צריך,את חיבוקה החם בלילה ואת הצורה שהיא אומרת את שמי בלילה בצירוף הביטוי-מתוק שלי.
ולקום בבוקר לראות אותה למול עיניים,מנמנמת לה בחיבוקי,אני נושק לה והולך לעשות פיפי של בוקר, שוטף ידיים,אומר שלום להורים ונושק להם וחוזר למיטה שם היא מחכה לי מכורבלת,ומנשק אותה תוך כדי שאני מכסה את שנינו בצורה טובה יותר.
נרדמים לנו לעוד כמה שעות,צוברים כוח ושלווה לעוד שבועיים שלא נראה אחד את השניה.
אני מניח שככה מרגישים כל הזוגות שבני הזוג חוזרים לעיתים רחוקות מידי,רק עוד רגע של נשימה מתוקה יחדיו.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
26/1/2008 13:24
בקטגוריות בתחושה של חורף, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, יום ים, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, מחשבות על אהבה, מחשבות של בוקר, מחשבות, מסע, נחמות אישיות, מתרגש, סתם יומן, עוד סיפור אחד של אהבה, עכשיו שקמתי, שוב בבית, אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
וזה בא כמו גשם
*אם ננעלו*
הזכרונות תמיד עולים בעת גשמים
הגשם חזק עכשיו,טיפות שמנות שמותירות עיגולים יפים וחזקים בשלוליות ברחוב שלי.
אני מברך ואומר תודה על כל טיפה קדושה של חיים.
מחייך לעצמי על קיפאון האצבעות שמוכר לי מהימים שבם גרתי בירושלים ובחורף ירד אצלנו שלג טהור.
מותיר את כל הסבל להמתין,ולהחזיר חיוך עדין של תמימות לפני כל השכנים ברחוב.
מטיילים עם ילדיהם על יד אנשי שלג ששאר הילדים הכינו עם הוריהם.
מאין תחרות לא רשמית,או גלריה לאומנות קפואה,כל אחד מנסה לפסל כמיטב יכולתו בכפור.
אמרו לי פעם שכאשר אוהבים אחד את השניה בעוצמה רבה מספיק,העולם מסדר את עצמו על פיה.
והנה הגשמים ממלאים את השמיים אחרי שבוע מדהים,של חיבוק,של נישוקים,על מעשי אהבה עדינים שלא מדברים עליהן כאן.
תחושה של חורף,והנשמה מלאת חום וצחוק.
שבת שלום שתהיה :)
| |
נגמרה הרגילה עם גשם.
אין הרבה דברים שעושים לי טוב כמו שבוע שלם עם בחורה מתוקה.
שבזמן שאנחנו מתחבקים עירומים תחת השמיכה החמימה.
מריחים ושומעים את הגשם על ידנו ,מתענגים על התחושה של הקרירות והחום המתנגשים.
ואז בנשיקה קלה נצמדים אחד לשניה ,עוצמים עיניים ואומרים לילה טוב בשקט בשקט.
אני חושב שזה היה אחד השבועות המוצלחים ביותר שהיו לי עד כה בחיי.
וזה רק בזכות אדם אחד.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
3/1/2008 23:34
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, התחלה, יותר טוב, יום טוב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מאושר, מחשבות, מתרגש, נחמות אישיות, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
מצחיק קצת
אז כמו שסיפרו לי צפויים לי לפחות כעשרה ימים של המתנה לפני הקורס יתחיל .
אבל לי זה לא משנה,אם על זונה לא מאיימים בזין,עליי לא מאיימים בהמתנה.
קצת התבגרתי לגבי הסתכלות שלי כלפי מפקדים,אם בעבר זה היה -אנשים גדולים ממני בצורה זו או אחרת .
כיום אני רואה אותם כשמרטפים שאפשר לגרום להם לעשות בסופו של דבר המון דברים שלא תכננו.
חלקם אנשים טובים,חלקם רעים,ואת כולם צריך ללמוד להכיר בזמן זה או אחר.
אני מנסה להכין את עצמי מנטלית למצב הצפוי,בו אצטרך לחזור לשגרה נוקשה שבה לא זורקים על כל דבר,ולא כל דבר הוא כפי בקשתי,אני בטוח לחלוטין שאני אתגעגע לתחושה הזאת של החצי אזרחות.
אני לאחרונה נתקל באנשים מעברי,זה מרתק אותי לראות את פניהם שהשתנו עם הזמן,עם התפקידים שקיבלו על עצמם עם הזמן.
חלקם התבגרו,אפילו הוסיפו קמטים מסויימים של התנהגות לפניהם אך עדיין לא עטופים בעטרת של גיל אותם קמטים וברור שאם ינסו אותם קמטים יעלמו להם,אך מי בעצם ירצה להיפטר מקמטי צחוק וחיוך מפניו?
סיימתי ספר מרתק לא מזמן בשם-תמונתו של דוריאן גריי,אני עדיין תוהה איך אני הייתי מגיב לו הייתי הגיבור של הספר.
אני מניח שכדי להבין את הדילמה שהספר הזה מציג ,תאלצו לבדוק ולקרוא קצת,ואולי לשים לבכם אל הערך בויקיפדיה
החודשים האחרונים לימדו אותי המון דברים,כמו סבלנות ואמונה פשוטה ,שבאמירה בקול של תודה ולבקש הסיכויים להתגשמות הרצונות גדלה עשרות מונים.
אני מביט בימים האחרונים לשמיים ומרגיש כאב מוכר של הערכה לכל מה שאני נתקל בו,ככה אני מניח שמוצאים סוג של רוגע,והשלמה עם מה שיקרה איתי.
אז נותרו לי עשרה ימים "גורליים" עד לתחילת הקורס (בהנחה ואתקבל כמובן),עד אז,שוב-ממתינים:)
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
20/12/2007 18:25
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, התחלה, יהיה טוב..., יום טוב, יום שעבר טוב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, ללכת לאיבוד, מחשבות, משעשע, מתרגש, נחמות אישיות, סתם יומן, סתם, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-22/12/2007 17:54
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
