|
קטעים בקטגוריה: ?.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על יכולת לגרום לשינוי
מידי יום ויומו אני נתקל במצבים בהם אני נדרש לשנות, להשפיע.
כמו לנקוט עמדה לגבי עשיית שקית זבל או בכלל להביאו אל הפח.
תמיד כשמדברים על זמן במשל, משתמשים בו כמים/נהר.
והיום עלה בדעתי שכך זה גם היכולת להשפיע.
כשאדם עושה משהו פעם אחת , ההשפעה שלו נמוכה יחסית (אלא אם הדבר מעורר גלים) דומה לעלה שצף במים.
צף ,מפריע לחלק העליון לנוע ומחייב אותם לסטות בזמן שהוא עצמו נסחף הלאה.
ואילו כשאדם מתמיד,מתעקש להשפיע בכל כוחו זה כמו להיות אבן ששקעה במים,מכריחה אותם לנוע בנתיב שהיא מחייבת אותם.
וככה דברים נעים במסלול אחר.
ואם אשקיע מספיק מעצמי אולי אחרים גם יבינו,בתחילה ימנעו מלכלכך,אחרי כן אף יאספו בעצמם.
ומי יודע אולי בזכות מעשים שאעשה והתמדה הילדים שלי יקבלו עולם יותר טוב מאשר היה יכול להיות בלי מעשה זה
(מחשבות לגבי למה חייב להיות ראשון בחבורה שיעשה צעד בעל חשיבות ,כמו להותיר חלקת חוף נקיה יותר מכפי שקיבלתי אותה)
גילוי נאות להסבר המחשבות
(את ל"ג בעומר עשינו יחד,אני והיפה שלי,וחבריה בפלמחים,אוהלים זה טוב ליהודים,ושקיות זבל מלאות וחוף נקי אף יותר)
| |
עצה קטנה לזוגיות גדולה
בזוגיות אסור לשמור כלום בפנים,כי אם מתאפקים ומתאפקים בסוף זה יוצא החוצה ואז זה מסריח.
נ.ב,זה נכון לגבי בעיות גאזים גם,בנות קחו אותנו בEASY:)
| |
שיחת אב ובן
*בדרך אל הים-משינה*
"רק אני ואנוכי נורמלי מכולם"
חוזר הביתה,מנצל היטב את השעות של הלילה ה13 של החודש בליל שישי.
ערב סרטים עם אנשים שכנראה אחוזי סרטים במחשבותיהם.
שב הביתה לגלות בית מוכן ,עם אב ער שעוסק בתחביבו-בולים בשעות הלילה/בוקר.
יורד למטה אל המרתף,למקום העבודה שלו בשעות הפנאי.
והנה שיחה נרקמת בחלל האוויר,חיוך עולה בלב,מהחיוכים האלה שמחייכים רק מדברים שמקווים להם,שרוצים בהם המון זמן ומתקיימים לבסוף.
אין דבר יותר נעים מלגלות שאפשר לדבר עם ההורים שלך בכנות מוחלטת,בידיעה שיעשו כמוך.
אם בסיפורים ואם במחשבות,נחמד לגלות עוד מסיפור חייו של אבי,של משפחתי.
של מה שמקיף אותי במשך חיי.
וטוב לדעת מה אבי חושב עליי באמת,לראות את האהבות שלנו נפגשות,בתחביבים במחשבות וברעיונות.
וכך אני מגלה שהלילה השתפר פלאים בזכות השיחה הזאת,שניקתה הרבה מחשבות והרבה טרדות שהיו על ליבי.
ושוב,אני מוודא שאבי ידע שאני אוהב אותו,רק למקרה ולא אקום מחר בבוקר(יותר נכון 6 שעות אחרי שארדם.)
בוקר טוב שיהיה:)
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
14/7/2007 05:09
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, הארה?&catdesc=חידוש?התחלה חדשה ולמידה לעתיד, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, מחשבות, מחשבות על אהבה, סיפורי אב ובן, שיחות לילה, שיחות עם אנשים, אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-15/7/2007 00:01
|
לאמא
הבן שלך הוא הכי שבעולם
הבן שלך יודע וחכם
אמא שלי,רציתי שתדעי,שהבן שלך הוא סופרמן,ולא בדמיונות שלו רק.
הבן שלך יודע להתמודד עם כאב ולהסיק מסקנות חכמות.
הבן שלך כותב ולומד,חוקר ומבקש לדעת.
הבן שלך אמא הוא עצום אף על פי גודלו הקט.
ועם זאת,למרות גודלו הוא עדיין הכי גדול שבעולם.
ולא אמא,הסיבה שהוא לא הלך לחייל האוויר היא לא כי הבן שלך הוא לא מספיק טוב אלא משום שהשאיפות והיכולות של הבן שלך גדולות הרבה יותר מלקבל זוג כנפיים ולטוס.
הבן שלך מתנהג שונה מכפי שאת חושבת.
עושה דברים בצורה שלא חשבת מעולם ש"הבן שלך" היה עושה.
הבן שלך הוא הרבה דברים שלא חלמת עליהם,הבן שלך הוא הרבה דברים שאת לא באמת יודעת עליהם.
אמא,אל תקטיני אותנו לעולם,אנחנו רק נגדל-על חשבון אהבתינו אלייך.
אמא אומרת לבן שאינו מסוגל אינה מתנהגת כאמא כלל אם הדבר אפשרי -בעזרת השקעה.
לכל אחת מכן,שעתידה להיות אמא,ילדכן יכול ועשוי להיות הגאון של הדור,הממציע הגדול מכולם,תנו לו רק לגדול ולפרוח,לעולם אל תגרמו לעולם להיראות ככלא עבורו.
אמא יש רק אחת,לא הייתן רוצות שילדכן היה רוצה שלא תיהיה אפילו אחת.
שאיפות יש לכוון ולעודד.
באומרי לכוון אין בכוונתי לתת לילד את השאיפות שאנחנו לא הספקנו אלא לכוון אותו להכי גבוה שהוא מסוגל להיות.
מהו הכי גבוה?
האושר המקסימלי,השאיפה הכי גדולה שלנו כהורים-אושרם של ילדינו .
בואו ננסה ללמד את עצמנו לא להקטין את ילדינו ,שיהיו כפי שהם צריכים להיות-גדולים מהחיים.
| |
לילה כזה
לפעמים מגלים שבעצם היותי בן 18 (לקראת 19 ) אין כזה רווח.
חופש אמיתי נקנה רק כאשר אין התחייבות לשום דבר.
היום אחרי שכולם הלכו הייתה סיטואציה משונה,ליטופים,כי אנחנו מפונקים ואנחנו אוהבים שמלטפים אותנו בפנים ובגוף.
לא ידעתי עד כמה מגעי נעים לאנשים,לנשים.
בבריכה קטנה,הרגל הפצועה צפה,מתקררת ומאבדת את תחושת הכאב שעמדה בה.
מתרגל,כמו לכל דבר בעולם,גם לכאבים מתרגלים.
רצועה או שתיים שבסימן שאלה לגבי -האם נקרעו או לא,לא נגלה זה בזמן הקרוב.
הזמן מאחה את כל הפצעים.
גם נשיקות ליל קיץ תמיד עשויות להופיע בשעות הלילה.
הפעם לא.
למרות שאני חושב שיכולתי.
זה משהו במגע הזה שלי.
לאחרונה למדתי קצת איפוק,אני מתגאה בו.
ומחשבות לגבי התנהלות הטיול עוברות בראשי הקט.
אני חושב על אפריקה,השיר.
נעים לנגן משהו כה מתוק בשעות שכאלה,קרירות,נעימות.
כמעט ולהירדם אבל להעדיף להיות עד לעולם המדהים הזה שמתעורר בדקות הקריטיות האלה.
אנשים בשעות אלה בדיוק בכל העולם מניחים תפילים,אומרים שחרית ומברכים על תחילתו של יום חדש,להודות לקדוש ברוך הוא על שהשיב נשמתם לאפם.
הזדהות מסויימת עמם,בלא תפילים,בלא מילים מוכתבות מספרים.
תפילה הודיה חרישית,מלאת הערכה לא פחות.
ללא מילים,מלאת משמעות.
מדונה ברקע,קפוא.
המאוור מערבל את אוויר החדר,השמיים מתבהרים,מקדמים את השמש בזריחתה החוזרת ונשנת.
אני מרותק למראה,שבוי לשינויים הקטנים בעולם.
הנה עוד ציפור מתעוררת ,והנה עוד חתול מלקק את פרוותו.
חתול מטופש אני חושב בליבי,לכל הרוחות אני לא נהנה מהאלרגיה שלי אליהם.
היום בנסיעה אל הרופא שוחחתי עם אימי על דעתי על פילוסופיה ,דעת ודת.
לא יכולתי לעצור את שטף המילים שאמרתי וחלצתי מן גרוני אל אוויר העולם הזה.
דקות מספר,בוודאי לא יותר מעשר,ועם זאת די על מנת שאדע אני מדבר ברוח הדת,ברוח שאני מוצא ומגלה שהיא הפן היותר אמיתי והכנה של אותה דת שנקראת יהדות כאשר אני מדבר על הרגלים והלכות.
רוב הסיכויים שאין באמת מאחוריי מילותיי את אותו רוח הדברים בהם חלק מהם נכתב.
אך עדיין,בעבור הספק אני מוכן לתת אותן לעולם.
טפין טפין,טיפה טיפה צונחת מן העננים המלאים על ראשו של המאזין.
כמו לשים את אצבעך בפיך לזהות את התחושה ולאחר מכן לעטוף אותה אצבע ולהכניס שוב לפיך,כך תדע מהי התחושה ק'.
הייתי רוצה שתפרוץ עננה וכמות מטרים בלתי יאומנת תשטוף אותנו.
לנקות את העולם הזה קצת,לעורר אותו לחיות,ולא סתם להתקיים.
הנחת תפילים כבר נגמרה לדעתי בשעה זו 6:05 בבוקר.
שעה יפה,נחדמ להתחיל יום נוסף ככה.
והנה אני,מניח את תפילין שלי,הם אומנם לא עוטפים את גופי ,את ליבי ומוחי.
אינם מתחברים אליי פיזית ועם זאת,מחוברים אליי יותר מאותן פרשיות הנמצאות במזוזה ובתפילין.
פיל קולינס,איזה יוצר מוכשר.
אני מדמיין את עצמי רוחץ במאגר מים שאיש לא מכיר מלבדי.
צף על המים הקרירים ,עננים קטנים של חום היוצאים מפי ,הבל פי בעת נשפתי.
גופי חם,סוף סוף החורף שלי מגיע.
הסתו הזה שמרגיע אותי.
האפור שמעורר את כל הצבע בפנים.
הוא בא,תמיד אמרו שאם נמתין ונתאפק זה יהיה שווה אתזה.
אני לא יכול שלא לחוש שהם צודקים.
ליפול על גן עדן,איזה סיום נהדר.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
5/9/2006 05:53
בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, בלילה...., בתחושה של חורף, הארה?&catdesc=חידוש?התחלה חדשה ולמידה לעתיד, יום טוב, יום ים, יותר טוב, יום שעבר טוב, מאושר
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ליהlia ב-6/9/2006 22:37
|
לשאול לגבי אחרים נדמה כחטטנות
*אוקטובר-עמיר לב*
צפיתי שפיראט וצחקתי כמו שאני תמיד צוחק כאשר אני מאושר.
כבר לא בתול,לפחות בסצנת הפאבים (הייתי מוסיף את הדגש של ב' אבל אין לי כוח לכך)
אוויר קריר,כמעט חורף.
והבירות שמוכיחות לי שאין שום סיבה שאשתה אותן.
הן כל כך יפות שזה גורם לך לרצות להזיל דמעה.
מקרב את כוס הבירה שלו לשפתיי,לטעום את תטעמה של הבירה.
מגלגל את הטעם בפה,מריר טיפה צורב על הלשון-האלכוהול כמעט ולא מורגש בטעם אך בנשימה יסריח שעות.
מביט לו בעיניים ומתחיל לצחוק על הבחירה שלו לשתייה.
מגלה שמלצרית בלונדינית גרה בגדרות,מכירה את אחי.
עולם קטן,אחרי הכל זהו רק מרחק של 5 דקות נסיעה לתוך תימורים .
כן,על יד קריית מלאכי.
הילד מתעקש שלא להשלים,אוכל שטויות כמו ילד קטן.
אין מה לעשות ,ממשיכים להתנהג רגיל אולי הוא יתעשת בשלב כלשהו.
מכיוון נהר,הכל זורם.
וחווית הברים והפאבים שלי לא נשמעת כה נהדרת בסופו של היום.
בחורות יפייפיות מכל עבר,רק מה חבל שאין לי אפילו את הכוח לעשות ניסיון לגביהן.
מחכה לזריחה,שכעת מתעכבת מיום ליום-הלילה מתארך היום שוב מתקצר.
החורף מתקרב עם כל דקה.
זהו הבוקר של כו בתמוז נץ החמה כבר עבר.
עוד מעט זמנה של תפילת שמע.
אתה יושב על הספסל,צחוק עם חברים.
המוסיקה חזקה מידי אז מחליפים מקום,לשולחן פינתי אינטימי שכזה.
שלושה אנשים ועוד שניים.
מתוך השלושה שניים למעשה זוג ונספחת היא חברה של החברה.
השניים הם אני ופדי.
אני לא אוהב להיות עייף סתם אבל לפעמים -העולם סתם מתיש אותי
"אתה אומר הגב, כאבים ארוכים
כל שנה בסתיו כמו עכשיו"
"מכיוון ההר הכל רגיל
אוקטובר הטוב עומד להתחיל"
"מאוחר אתה אומר, שנינו קמים
רופא ערבי, זמר יהודי
מתחבקים והולכים"
מכיוון ההר.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
22/7/2006 04:57
בקטגוריות אופטימי, בלילה...., בתחושה של חורף, התחלה, הארה?&catdesc=חידוש?התחלה חדשה ולמידה לעתיד, יום טוב, יום שעבר טוב, מחשבות, מחשבות של בוקר, משפחה, שירים שנכנסו לנשמה, שוב בבית, עייף כל-כך
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This is me then ב-25/7/2006 15:27
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
