|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
משהו שהיה אמור להיכתב לפני שבוע
לפני שבוע חגגנו חצי שנה ביחד.
חצי שנה נפלאה מלאת ניסים אישיים בזוגיות.
באותה שעה היה לי פוסט שלם לכתוב אבל שבוע אחריי, מי מסוגל לשחזר?
דעו שאני עדיין חיי ונושם ,אם מישהו כאן מתעניין עדיין.
ואני והיפה שלי מאושרים ביחד כבר חצי שנה.
מתגעגע אליכם ,המון.
הזקן שלא ישן
| |
הרהורים
"אני,אגדה" לא שווה את הכסף של הכרטיס.
סתם שתדעו.
אני מעדיף לפעמים בשעה שאני צועד להריח את ריחות הזיכרון.
עובר ליד בית וחושב-פה בשישי אחד היה ריח של מרק שעועית שמרגישים את המליחות בו שמופיעה בריח הנע באוויר.
וכאן הייתה מאפייה של איזה חובש כיפה שכבר לא כאן וכעת יש כאן חנות ממתקים עלובה,כזו שמספקת דברי מתיקה לעוברים ושבים.
אני אוהב לנוע באוויר החורף,שבו הכל פשוט יותר,בלי הלחץ שקיים באוויר המחניק שבקיץ ,בו האוויר עומד והזיעה ניתנת לנשימה דרך הפה ולא כבר כזיהוי דרך האף.
תוך כדי אירגון דברי למחר אני נזכר בפתק שנמצא בכיס חולצת המדים שלי,שבו רשום שעת התייצבות בירפ"א,והפעם לא בעבור פטורים אלא בעבור בדיקת עיניים שגרתית.
שמטרתה היא לקבוע את גורל הקורס שלי.
שוב מתעצב מהעובדה שאצטרך לקום כה מוקדם בשביל להגיע למקום שאני לא רוצה להיות בו.
אחת הבעיות בלהתבגר ולעבור תקופות של שינוי היא הקושי להתחבר למה שהיית בעבר.
לאדם והתחושות שבעבר יצגת ,משום שאינם קיימים עוד אלא רק בכתב,בזכרונות שנכתבו מחדש הלוך ושוב כבר עשרות פעמים.
כבר קשה יותר להתחבר למה שהייתי ,לצורת כתיבה שרבים בעבר ציינו אותה לטובה,בעלת תמימות-אפילו ברגעים והקטעים היותר חצופים,גסים ,מיניים.
קשה לאדם להודות במה שהיה וכבר איננו,כאשר מדובר במעלותיו וכשרונותיו.
אני מתגעגע לימים בהם "האני" שכתב היה שמח יותר,פשוט יותר,פחות עייף ויותר אדיב.
כזה שמתאהב עד עומקי נשמתו בבחורה שנישק בפעם הראשונה,וידע שברגע שהוא מחזיק את ידה הוא יחייך לעד.(שלמעשה נמשך לכל אורך המגע ואותו הזכרון).
לאיפה הוא נעלם הבחור הזה?
אני לפעמים בודק מי איתי כאן,במנויים שלי,מי קורא והאם אני מכירו.
מתברר שכבר לא מכיר את מי שקורא אצלי,והייתי שמח לו הייתי יודע מי הקרואים שלי.
ולא רק ככינוי או כתובת נסתרת.
| |
מספרים מספרים סיפורים
אה כן מספרים מספרים סיפורים
36,017 איש ביקרו כאן במשך יותר 3 שנים (עוד 11 ימים זה יהיה 4שנים)
אני בן 20 כיום,גדול ב4 שנים מהפעם הראשונה שבה שכבתי עם אישה.
שאז הייתי נער עם שיער ארוך ויפה והיום אני חייל עם חיוך שרואים מיד שיש בו פוטנאציל ליותר.
מספר הפוסטים שלי הוא יפה ונעים 2324 והקודם-משמעות השם שלי היה פוסט שמכיל את מספר המזל שלי פעמיים-23
במהלך החיים שלי עשיתי לא מעט שגיאות,כך שאותן לא אוכל למנות כאן,אבל דעו שזה יכסה ויגבור על סכום כל האצבעות בגוף,כן-גם אם תחברו אותו לסכום האצבעות שלכם ושל השכן יחדיו.
כן,זה אומר שמדובר ביותר מ40 עבור אלו שלא קיבלו תעודות בגרות או סיימו כיתה ו.
אני הייתי ממש לפני גיל 13 כשעברנו מהבית הקודם לבית בו אני גר כיום,שנה שביעית כבר.
מה שגורם לי להבין שבגיל בר המצווה שלי המדינה הייתה גם אז-בשנת שמיטה=שביעית.
כבר 8 חודשים,5 ימים ו12 שעות (נכון לרגע כתיבת השורה*) עברו מאז שהתגייסתי,
מתוכם 7 שבועות היו בטירונות 02 בזיקים,וכן-גם לי היו קסאמים בטירונות.
21/6 הוא התאריך שבו התחלתי להמתין ,במקום לשרת.
נותרו לי עוד שנתיים,3חודשים ועשרים חמישה ימים (נוותר על השעות,הפעם) עד לשחרור מן המערכת שמעכבת אותי בתוכה כבר 6 חודשים ללא מעש.
בן 17 הייתי כשחוויתי אהבה אמיתית ראשונה,3 חודשים היה משך הקשר באופן רשמי,באופן לא רשמי הוא נמשך עד שנה הבאה אחריו.
בחודש בו נפגשנו כתבתי 46 עמודים,שבכל אחד מהם יש 3 פוסטים,למישהו יש את האנרגיה לחשב כמה זה יוצא?
24 הם מספר הילדים שכבתור בדיחת אוהבים אמרנו שיהיו לנו.
כבר עשינו רשימת שמות,הם מקסימים אגב.
מספר הבלוג שלי ה20494,שזה כיום נחשב כבלוג ותיק נורא,בעוד שבתקופה שאני הצטרפתי לישרא הוא נחשב בין הצעירים במערכת.
יש בעולם 8 אנשים שאשכרה אוהבים אותי מספיק על מנת לרצות לקבל הודעה כתובה כשאני מעדכן.
ו20 שמקשרים אליי לבלוג.
אני מנוי ל14 בלוגים אחרים בישרא.
ואף לא 1 מהם הוא מגה בלוגר.
3 שעות זה משך הזמן הממוצע שלוקח לי להגיע לבסיס.
ו5 הוא מספר היום בו אני נוהג לצאת הביתה ממנו והשעה שבה אני בורח ממנו היא 7 בבוקר ליתר ביטחון:)
24 דקות זה הזמן שלוקח להגיע לרכבת מהבסיס.
30 דקות זה הזמן שלוקח מהרכבת לבסיס-רגליי כבדות בדרכי לשם.
2 הוא מספר האנשים שאני סומך עליהם לחלוטין,כחברים קרובים.
1 היא הידידה הכי טובה שלי ,שכיום אני מאמין שמדובר בארנבת חמודה מעפולה.
7 הוא מספר המזל של רוב האנושות,וגם מספר החרבות בחדר שלי.
מישהו מרגיש בר מזל פתאום?
4 הוא מספר הבחורות שבחרו לשכב איתי בחדרי במיטתי,בפעם הראשונה שלהן בו.
0 הוא מספר הפעמים שהן הכירו אותי בפאב או מסיבה.
0 זה מספר הפעמים שהנחתי שזה בזכות היותי רב זיין או יפה/מושך.
250+ הוא מספר האנשים שמכירים אותי דרך בית הספר הטכני של חיל האוויר.
150 פחות או יותר היו ברשימת מספרי הטלפון בנייד שלי לפני שמחקתי אותם
כיום אחרי שמחקתי,אני מבין שאני לא מתגעגע לפחות ל100 איש,קצת עצוב אבל נכון.
2 הורים ו2 אחים יש לי,שהאחים הם אח ואחות.
ארבעתם,הופכים את חיי למדהימים בכל יום מחדש.
1 הוא המקום מחוץ לבית,והוא החוף הים של אשדוד.
2 הן מספר האנשים שאני אוהב לחשוב עליהם כשאני בחוף בלילה.
אחת מהם גרה באשדוד.,השניה ובכן-זה כבר שמור במערכת.
6310 הוא מספר השירים שיש לי על המחשב לפי הבדיקה האחרונה שנעשתה לפני חודשים.
שזה מקביל ל19.8 ימים של נגינה רצופה.
שזה מקביל ל33.44GB,שזה סתם בשביל ההבהרה,המון:P
250 הוא סכום האותיות של השם הפרטי שלי.
2 אותיות זה מספר אותיות עצמן.
10 הוא מספר אנשים שאני מתגעגע לתחושה איתם כבר זמן מה.
חודש הוא הזמן שעבר מאז הביקור האחרון שלי בים כך נדמה.
3,הוא מספר הפעמים שיוצא לי לחשוב ולהרהר בבחורות בחיי במהלך היום.
7 זה מספר הפעמים שמצצו לי הסופ"ש,מישהו חושב שוב על מספרי מזל?
4 זה מספר האנשים מלבד המשפחה שאני מדבר איתם בשוטף במהלך השבוע בפלאפון.
(אם למישהו זה לא נוח,שיתקשר בעצמו גם:))
שעה זה מה שלקח לי לכתוב את הפסוט הזה.
6 זה מספר סרטי הרוקי שראיתי במהלך השבועיים האחרונים.
| |
מזל אישי
הלילה אפשרתי לעצמי לממש תשוקה שעמדה בליבי כבר חודשים רבים,ליתר דיוק עוד לפני הגיוס שהיה במרץ.
ניסיתי וניסיתי,ואיש לא ענה לקריאתי לבוא איתי לים,חשקתי במישהי שאוכל לחבק ,ולנקר את צווארה בעת שהגלים מעניקים לנו רוגע,בימוי של זיכרון עבר.
ואם איש אינו עונה לקריאתך?,האם עלייך לקבור רעיונותך ותשוקותיך באדמה?
ברור שלא.
אז לקחתי את רגליי,לבשתי מכנסיי ונסעתי אל החוף בידיעה ברורה,איש לא יחלוק איתי חיבוק הלילה בים,ואהיה בודד ממכרים שם.
כשהגעתי גיליתי שהחוף הטוב והישן שלי קצת עמוס יותר מהרגיל,כלומר היו בו יותר מעשרה אנשים,יותר לכיוון המאה והאמבולנס שהיה שם לא בישר טובות.
המשכתי הלאה לחוף הבא שם השתקעתי על ספסל אבן מאולתר ושכבתי לנשום,להירגע.
ואין כמו הגלים והרוחות שמעניקים שלווה בלילות שכאלה.
שהמצב נראה בתחתית.
והנה הפתעות נעימות,שלישיה חמודה של שתי בחורות ובחור מזמינים אותי להצטרף,ואני שהיבטתי במים לא יכולתי לסרב.
אז שחיתי לי קצת,נהנתי,עדיין הבטתי באחת מהן במבט של הייתי רוצה לחבק אותך אליי,יודע שהיא לא רואה,
ואנחנו לא מכירים מספיק על מנת שזה יקרה במציאות.
הם מארחים אותי נהדר,במעט שיש ,מציאים מהכל אל הכול.
תרבות טובה לאירוח,ואני מגלה ,אני לא לבד.
יוצא מהמים,מתקלח,פשוט את בגד הים על יד זוג כלשהו שהיה שם,לא איכפת לי ,יודע שלהם הדבר גם אינו משנה.
הרגליים מתייבשות והרוח הקרה מצמררת.
יודע שחום לא ימצא הלילה,אבל שלווה-כן.
אני ממשיך הלאה,אל שושה יודע שיהיה מתוק,ואכן עימה ועם בר וק' הכל מהנה.
תחושה טובה להיות עם שלושתם.
צחוק נעים,אווירה מתאימה לערבים שכאהל.
והנה,המזל האישי לי,את התוכנית להיות הרסתי,בכך שאחרים רצו אותי:)
| |
עבדקן
*Sia - Breathe Me*
חשכת הליל גורמת להפנמה.
לילות קרירים ,נדירים מידי לטעמי.
קולות עייפים של כלבים שנמאס להם כבר לנבוח.
Help, I have done it again
I have been here many times before
Hurt myself again today
And the worst part is there's no one else to blame
אני לא מסוגל לשכוח דברים מסויימים,כמו את מספר הטלפון של אותה בחורה שבעבר הייתי מתקשר אליה שלוש פעמים ביום לכל הפחות.
יופי עדין,של פרפר הנח על חוט החשמל ואור המסך מאיר אותו בחולשה.
מזיז את הנר על מנת שאוכל לצלמו,הפרפר מתבלבל ועט אל מותו,בערה מהירה,הרחש לא נעים.
ולחשוב שכל מה שרציתי הוא לתעד את חיו,בחדרי:\
*Sigur Ros - Ny Batteri*
ריצה על יד נחל עם עצירה למבט בבעלי החיים באיזור.
לצערי ,כולם בכלובים.
היו שם אפילו זברות:)
קצת צחוק ,הרבה זיעה ומבט אל המים ותוכנית לעתיד.
אשדוד מספקת לי מלאי של חוויות וצחוק,ולמרבה האושר גם צילומים חדשים לרוב.
ומחר כנראה אסדר את החדר,לראשונה זה מתחילת הטירונות,מעניין מה אמצא ,מעניין מה יזרק.
ולחשוב שעדיין יש לי את כל הסיכומים.
אני זוכר ששמעתי פעם את האמירה-עשה כל יום משהו אחד שמפחיד אותך,והנה ניסיון באמירה הזאת.
לנסות שבילים חדשים בלא מורה דרך.
ולגלות להיכן מובילים המקומות האלה.
גאווה עצמית לשעות רבות,במיוחד בלילות
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
22/5/2007 23:28
בקטגוריות בלילה...., דברים טובים שבאים בהפתעה, יום טוב, יום ים, יום שעבר טוב, יותר מידי זמן פנוי, ללכת לאיבוד, מחשבות, מסע, מצלמה /בעדשה, משעשע, מתרגש, נחמות אישיות, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Gopnika ב-24/5/2007 23:29
|
סיתוונית
מידי פעם כאשר אני מביט אל השמיים עיניי נתקלות בשמיכת עננים לא צפויה לעונה הזאת.
גשם בשמי מאי,מי שמע על הדבר הזה?
אומנם החזאים כתמיד ציינו שזוהי אפשרות הגיונית שכפי הנראה תקרא ואכן קרתה,עדיין עיניי מתמלאות בפליאה וצחוק בנחות הטיפות הראשונות על פניי וברגע ספיגתן בשיערי.
הם אף פעם לא הצליחו להבין את המבט הזה שלי,מבט הגשם אפשר היה לקורא לו אם היה רק שמור לעונג הגשם הנוחת בשעת הצורך.
כמו להבהיר עיניינים לא ברורים ומחשבות לא סדורות הגשם תמיד מופיע בחי.
ישנם אנשים שהגשם הוא באופי שלהם,כמו האקסית וכמו רבים אחרים בחיי,שהדם הזורם בעורקיהם רווי במים,מתוקים ומלוחים כאחת.
*רמי קליינשטיין-הניחי לי*
הניחי לי אני אומר ואת תמיד מונחת
לידי, תמיד בזמן
מאיפה החוכמה
ואיך כל השנים
את איתי אני אומר ואת תמיד מונחת
לידי תמיד בזמן
מאיפה החוכמה
ואיך כל השנים
את איתי.
הכתפיים קצת צורבות ,אבל זה כאב מוכר של סחיבת התיק,דברים ישנים שמוכרים לך מטיולים אין ספור במדינה היפה הזאת,שמתלכלכת מיום ליום ,שחולקת עימי את כאבה,עם כל מי שמוכן להקשיב לאנחותיה.
יש עייפות עצומה בלילות הללו שממלאים אותי בזכרונות של נסיעות אין ספור ברכבות ואוטבוסים.
שעות וימים ,אנשים רבים מזקנים עד ילדים שעדיין בעגלת התינוקות,כל אלו פרצופים מוכרים למחצה.
והריח המוכר של זיעת נסיעות מלוחה מאבק ודם,מתוקה מזכרונות ומראות אין ספור,רואה את עצמי מן הצד בהליכת הטיולים שלי צועד ולומד שבילים חדשים.
3 שעות לכל כיוון נסיעה,הצבא לוקח ממך ימים שלמים בלא בושה:P
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
17/5/2007 22:09
בקטגוריות בלילה...., כנות יתרה, יותר טוב, יותר מידי זמן פנוי, מחשבות, מסע, נחמות אישיות, עייף כל-כך, צבא, שוב בבית, אופטימי, צבא
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של joyyy. ב-19/5/2007 13:47
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
