|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
זה מפתיע,זה מטריד מדאיג ומפחיד
לגלות שמספיק בוידיאו אחד מסכן בשביל לשנות סדרי עולם בראש שלך.
זה מפחיד לחשוב שוב על אהבות ישנות לראותן מופיעות מול עינייך יפות יותר מכפי שעזבת אותן, מדהימות יותר. כמו הוכחה לכך שעצם הקשר איתך פרם את קשר חייהן.
ידעת שאם הייתה סיבה לכך שנפרדתם היא הייתה טובה,או לפחות חשובה.
ועכשיו אותה אישה צצה מול עינייך ואתה מוטרד מכך,יודע שהיא זכאית למלוא האישור שלך,ועם זאת אתה לא בטוח איך להגיב,מבפנים ומבחוץ.
כולך שואל את עצמך,איפה הרסתם ואיפה יכול היה להיות טוב יותר.
חוסר באמונה,תחושה שאתה נרדף בידי חברים של אנשים בחייך,עוד במקום שבו היה אמור להיות לך חופש הדיבור,המקום שבו אתה אמור להיות מסוגל לשקול את כל מעשייך בקול רם ולא לפחד שמא ינצלו את זה נגדך כסודות לשימוש אישי.
אני מרגיש מעורפל בעקבות הוידאו הזה,שמוצג ברשת ומזכיר נשכחות,גורם לי לתהות על טיב האהבה שלי עם היפה שלי,איפה אני טועה?
ולפעמים אני מצטער שלא ניתקתי את היחסים עם האקסיות שלי.
ולו רק משום המחשבה,עכשיו היא יפה יותר,עכשיו היא מושכת יותר ,ולא שלך- אז למה שחררת אותה?
ועדיין הידיעה שיש לך זוגיות מדהימה מבלבלת.
ככה זה כשיש לך מוח של בוטן שרוף.
ורגשות של נעל.
היו חזקים,צפויים ממטרים כבדים הלילה
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
26/11/2009 20:42
בקטגוריות בלילה...., דברים מן העבר שרודפים אותי, כנות יתרה, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, כשיש צורך להגיד משהו, מחשבות, מחשבות על אהבה, ללכת לאיבוד, מבולבל, משונה ועצוב
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *תות* ב-12/12/2009 13:10
|
פחד קטן
אחרי נבירה בחיים של לפני ההפסקה מכתיבה.
אתה מביט אחורה,קולט שהתאריכים וחייך התבלבלו לחלוטין.
ואחרי כל המחשבות האלה אתה שואל את עצמך כשאתה מביט בעבר וצמרמורת עוברת בגבך.
ושואל שאלה אחת קטנה.
איפה אותו אדם שכתב את השורות האלה?האם הוא עדיין קיים?
פוחד בשעות הלילה,שסבא כבר לא מזהה את עצמו
| |
יום קשה ביותר
חזרתי הביתה היום- חמישי 7.8.08
אני זוכר שאפילו חתמתי את התאריך בטופס הפיזוטרפיה שלמעשה ביטא תחילת סדרת טיפולים חדשה.
והשעה שבה בערך הגעתי לביתי,שהייתה כ-4 בצהריים,שזהו שיפור משמעותי לעומת המנהג להגיע ב5-6 בערב.
היום הזה נושא בתוכו דברים רבים מידי,מטענים רגשיים גדולים מידי,כמו ביקור בבית העלמין,לנקות את מצבות סבי,סבתי,דודי ודודותי- אישתו עליהם השלום.
ואף קפיצה לחמש דקות,לטעום אם המילה "אמא" עדיין זוהרת מסביב למצבת אימו של חברי הטוב עוגי.היום הוא ה8.8.08, שהוא תאריך מאוד יפה לעיניים.
ואם זאת גם התאריך שבו נולדה אימו של חברי הטוב,שהספיקה כבר לעזוב אותנו בתקווה ושלעולם טוב יותר.
היום הזה ממשיך,קטעים טובים לצד רעים,אני מספיק דברים במחשב,כמו לצרוב סרטים,לעבור על תמונות ילדות ואף להשלים זמן איכות עם בני הבית כמו שראוי לעשות.
ועם זאת,היפה שלי רק מתעצבנת יותר ויותר והסיבות בעיניי נותרו כמקודם,נראות לעיניי כמפגרות במקרה הרע וחסרות טעם במקרה הטוב.
השעה כבר עשרים לאחת בלילה,מה שאומר שכבר משהו כמו 3 שעות הריב המטופש הזה נמשך .
היא בביתה,מתבצרת בעקשנותה ואני ... אני כבר עיף מרוב איומים מפגרים ("תהיה לי רק שלווה כשלא נהיה יחד עוד").
כשאהובים מוותרים על דברים מסויימים כדי לשמור על קשר תקין,אבל אסור לתת לאהבה להיות לטיפשות ולמקור למעשים שאחרי כן מחרטים עליהם.
רציתי לשתף,רציתי שתדעו,שאני מתאבל היום,ועד צאת יום ראשון.
על אימו של עוגי,על מצב הרוח,ועל מקדשנו (שיבנה בקרוב)
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
8/8/2008 00:30
בקטגוריות בלילה...., בזמן כאב, היפה שלי, חוכמה אישית, יהיה טוב..., מבולבל, מחשבות, מרגיש משונה, משונה ועצוב, משונה לי, אהבה ויחסים, צבא, שחרור קיטור, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דברים שמדאיגים אותי
מצוקת המים בישראל הפכה כבר מזמן להיות ממשית ומשמעותית ,אבל רק עכשיו פותחים עיניים,שונא כשאנשים לא חושבים לפרק זמן ארוך אלא רק לטווח קצר.
וכעת כל האיזור יסבול בגלל זה שנים .
אין לי יותר מידי מה להרחיב מעבר לזה.
היה צפוי,התעלמו,לא עשו מספיק,כולנו נסבול .
אופטימי משהו,אני יודע אבל זה קשה מידי מכדי להישאר מחוייך לגבי זה.
דבר נוסף שמטריד אותי הוא שאני מביט בתמונות שצילמתי מלפני חודשים,שנה ויותר אפילו ואני כבר לא רואה בהן הצלחה גבוהה כמו בעבר.
אולי זה התבגרות ,אולי כחלק מהכרה שיש לי המון לפתח בעצמי מבחינת יכולת צילום וכישרון.
אבל כרגע אני מאוכזב מעצמי שלא הגעתי לרמות מסויימות שאני שואף אליהן.
חבל לי על כך.
אני מתנחם בעובדה שיש לי אישה שאני אוהב בכל ליבי,אבל לצערי זה לא מבטל את הצורך הנפשי שלי,לצלם,לכתוב.
חסרים לי התחביבים שלי והאנשים שהייתי מסתובב איתם.
כנראה שהייתי זקוק לשעות הקשות האלה בשביל לחשוב על הדברים הללו.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
11/7/2008 04:42
בקטגוריות בלילה...., חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מבולבל, מחשבות, מחשבות של בוקר, מרגיש משונה, פסימי, צבא
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
סדרים שונים
זה לקום בשעה סבירה ולא בשלוש שעות לפני הבוקר השפוי -5:30.
זה לחייך ולחפש תירוץ לקום מהמיטה בהקדם,כזה שהוא לא -צריך לאכול עוד מעט מכוחו של הרגל נרכש.
סיימתי שלב מסויים בשירות ואפילו קיבלתי סיכה בסופו (אני יודע שאומרים שהגודל זה לא מה שקובע אבל גאד היא פיצפונת!)
תחושה אחרת של השינה ואיך שהימים מתפרסים.
ישנם דברים להספיק אבל בלי כפייה עליי ולכן הדבר נעשה למעניין וחשוב יותר.
אפילו לחשוב,לנשום ,לדמיין ולצלם יש לי זמן.
כמה התגעגעתי לזה.
מחר דברים חדשים יקרו עבורי.
וכמו בכל פעם שמסיימים שלב בחיים,עם הסיום של אותו השלב מתחיל שלב אחר- חדש וכנראה שמרתק יותר ומאתגר יותר.
אני אחרי שבת של חטא עצמי שבזכות זה אני מבין את הרווח שבשבת אמיתית.
מכין את עצמי לקראת מחר והשיבוץ האפשרי.
השנה שלא כמו שבשנה שעברה חגגתי את החג עם המשפחה הקרובה.
איזה הפתעה נעימה עבורי.
להנות כל כך מסדר הפסח הקטן שלנו,בגרעין המתוק שלנו.
חג שמח לכולכם:)
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
20/4/2008 10:51
בקטגוריות בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, יום טוב, יום שעבר טוב, יותר טוב, כנות יתרה, מבולבל, מחשבות, מחשבות של בוקר, מתרגש, נחמות אישיות, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בועה קטלנית ב-21/4/2008 22:46
|
יום ג'
אני מנסה לנשום בין לבין כל הדברים שעליי לעשות מידי יום.
לנקות את הנשק,להתפלל כמו שצריך וראוי,לישון 6 שעות אמיתיות ולא 5 שעות שאחרי כבר יומיים מותירות אותך גמור לחלוטין ברוב שעות היממה.
לסיים את הלימודים בהספק גבוה,לראות שהתוצאות שלי לא גבוהות כמו שאני יכול לתת,כי אני מכיר את עצמי ויודע שאני פרודקטיבי להפליא ברגע שיש לי את התנאים והכוחות הנכונים.
אני יודע שהתנאים שלא לא רעים בכלל,אבל משהו לא מסתדר כי עובדה שאני לא מגיע למקסימום שאני יכול,תוהה איפה אני יכול לשפר את ההישגים שלי למול מה שיש לי.
השיעמום דואג למתוח כל רגע והעומס מקצר כל שעה.
ונותרים בלא כל יכולת להתנגד.
יש לי את רגעי השלווה האלה שאני תופס לעצמי,כשאני בזמן שמירה או במיטה מחכה לאחים ואון שלאף שירדימו אותי בקסם.
שבהם אני סוף סוף חושב בשביל עצמי ומהרהר בדברים הקשורים לבית,למיטה,לתחביבים שלי,למוסיקה שלי,למצלמה היפייפיה שלי,לחברים שלי שלא ראיתי כבר חודשים כמו שצריך.
אפילו יוצא להרהר באנשים בחיי שהיו ואינם עוד בחיי.
מאין חשבון נפש שקורה רק בפרקים של עצירה מלימודים,מטלות ובשירותים ובמקלחות.
כן אני חושב על אנשים בחיי בשירותים ובמקלחת,זה מראה אני מניח כמה מעט זמן "עצמי" יש לי .
ועדיין עם כל העומס הזה,שגורם לי להיות תשוש חצי מהזמן עם לא רובו המוחלט.
כשנשאלתי האם אני מעדיף לצאת את השבת ולהיות עם החברה היפה שלי להעביר את הדירה ,או ולצאת בחמישי ולחזור בשישי בבוקר,לא יכולתי לדמיין תשובה אחרת מלבד זאת שתבטא את זה שאני רוצה להיות איתה ,בחמישי שישי ולהיות עם החברים שלי בשישי שבת,לסגור איתם.
משפחה קטנה עם דודים קרובים,אחים,ואפילו קרובים שהיית רוצה לשכוח שקיימים,שעדיין אוהבים -כי הם משפחה.
אז טוב לי כעת,שאני נח קצת,במיטה שלי בבית,מחכה למחר לסיור שלנו בירושלים,לראות את החברים ,ועדיין להנות מכל העולמות.
לא בדיוק כמו שהייתי,קצת שונה.
נאלץ להתבגר בגלל ההכרה בדרישות התפקיד שאני אגיע אליו בסוף הקורס,מנסה למצוא מקומות תמימים שוב בחיי,למען השפיות שלי.
אבל ככה זה כשמבקשים אחריות,צריכים להתמודד איתה.
רק רציתי לומר משהו,שתדעו מה בערך עובר עליי,בלא לפלוט יותר מידי.
רק רציתי לומר שאני מתגעגע לכאן.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
3/2/2008 18:14
בקטגוריות ירושלים שלי, יותר טוב, יהיה טוב..., כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מבולבל, מחשבות, מסע, מרגיש משונה, סתם יומן, צבא, צבא, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של s.m ב-22/2/2008 01:36
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
