|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
עופרת יצוקה
זהו כבר היום 12 אני מאמין של המבצע בדרום,מידי יום ויומו אני חושב על המשפחה שלי והחברה שלי בדרום שאני נאלץ בגלל הצבא להפקיר.
אני חושב על חברים שלי שנמצאים בעזה,על אחים למשא המוטל עלינו כחיילי צבא הגנה לישראל לשמור על אזרחיה.
לומר את האמת? כאזרח המדינה,וכתושב הדרום -טווח ה40 ק"מ אני שמח שיצאנו למבצע הזה,
למרות שאני יודע שהחמאס ירצה לחטוף כמה שיותר חיילים/אחים במטרה ליצור קלפי מיקוח ובמטרה ברורה לקחת תג מחיר לפעולה הצודקת שלנו ברחבי עיר הפלשתים עזה.
אין מדינה מוסרית יותר ממדינת ישראל בעולם שלנו,ינאמו אומות העולם כרצונן אבל איזה מדינה מלבדנו נותנת דין וחשבון על מעשיה בצורה שיכולה לעמוד למול כל מבחן מוסריות אמיתי וכנה?
איזה צבא באמת טורח לברר האם יש אזרחים באזור הלחימה כאשר מדובר במלחמת הישרדות.
אין שום מדינה בעולם שמוכנה לסכן חייליה על מנת למנוע אבדות אזרחיות/מוסווה טרור מלבד ישראל,איך אפשר שלא לחוש גאווה אמיתית על הידיעה והביטחון בצדקת הדרך?
לאחרונה ישראל פתחה את פיה,הפסיקה להיות פרייירית ומתחילה לעשות את מה שהייתה צריכה לעשות עוד בתחילת הפיגועים.
להראות לעולם מה עושים המרצחים הללו לנו.
אפילו נפתחו קבוצות איכות בפייסבוק שמטרתן לחשוף את שקרים של הפלסטינאים בנוגע לתקיפה בעזה.
היום התאריך 9.1.09,תאריך שישראלי יכול לחוש קצת יותר גאווה עצמית לגבי הידיעה שצדקת הדרך עומדת לצידו,ומוליכה את צעדיו.
בחודשים האחרונים לשנת 2008 תהיתי על הקברניטים המובילים את המבצע הקדוש הזה,אז לא הערכתי אותם במיוחד,היום אני רוצה לומר שאני מעריך אותם הרבה יותר כעת ורוצה לחזק את ידיהם.
בני ישראל היקרים,התפללו למען החיילים שבדרום הנלחמים למען בטחוננו,למען השמדת קופת השרצים הזאת. התחזקו בבתיכם ותדעו שצה"ל מוכן ובנוי לתפארת ויעשה הכל על מנת שהשלווה תשוב לבתיכם.
התחזקו ודעו שלא ננוח עד שאויבנו ידעו שעל כל רגע של פחד שיתנו בלב יהודי נעניק להם את העונג המפוקפק לפחד לכל שארית חייהם,הקצרים בגלל מעשיהם.
קצת אמת-פוליווד
http://www.youtube.com/watch?v=t_B1H-1opys
| |
קצת מצחיק אבל לא באמת
מחר מתחילים שלב חדש בשירות.
של שבו אהיה סוג של מש"ק בעבור אוגדה .
נראה איך יהיה ,מה שבטוח הנסיעות הולכות להיות ארוכות.
שאו ברכה
אוהב
אני:)
| |
יום ג'
אני מנסה לנשום בין לבין כל הדברים שעליי לעשות מידי יום.
לנקות את הנשק,להתפלל כמו שצריך וראוי,לישון 6 שעות אמיתיות ולא 5 שעות שאחרי כבר יומיים מותירות אותך גמור לחלוטין ברוב שעות היממה.
לסיים את הלימודים בהספק גבוה,לראות שהתוצאות שלי לא גבוהות כמו שאני יכול לתת,כי אני מכיר את עצמי ויודע שאני פרודקטיבי להפליא ברגע שיש לי את התנאים והכוחות הנכונים.
אני יודע שהתנאים שלא לא רעים בכלל,אבל משהו לא מסתדר כי עובדה שאני לא מגיע למקסימום שאני יכול,תוהה איפה אני יכול לשפר את ההישגים שלי למול מה שיש לי.
השיעמום דואג למתוח כל רגע והעומס מקצר כל שעה.
ונותרים בלא כל יכולת להתנגד.
יש לי את רגעי השלווה האלה שאני תופס לעצמי,כשאני בזמן שמירה או במיטה מחכה לאחים ואון שלאף שירדימו אותי בקסם.
שבהם אני סוף סוף חושב בשביל עצמי ומהרהר בדברים הקשורים לבית,למיטה,לתחביבים שלי,למוסיקה שלי,למצלמה היפייפיה שלי,לחברים שלי שלא ראיתי כבר חודשים כמו שצריך.
אפילו יוצא להרהר באנשים בחיי שהיו ואינם עוד בחיי.
מאין חשבון נפש שקורה רק בפרקים של עצירה מלימודים,מטלות ובשירותים ובמקלחות.
כן אני חושב על אנשים בחיי בשירותים ובמקלחת,זה מראה אני מניח כמה מעט זמן "עצמי" יש לי .
ועדיין עם כל העומס הזה,שגורם לי להיות תשוש חצי מהזמן עם לא רובו המוחלט.
כשנשאלתי האם אני מעדיף לצאת את השבת ולהיות עם החברה היפה שלי להעביר את הדירה ,או ולצאת בחמישי ולחזור בשישי בבוקר,לא יכולתי לדמיין תשובה אחרת מלבד זאת שתבטא את זה שאני רוצה להיות איתה ,בחמישי שישי ולהיות עם החברים שלי בשישי שבת,לסגור איתם.
משפחה קטנה עם דודים קרובים,אחים,ואפילו קרובים שהיית רוצה לשכוח שקיימים,שעדיין אוהבים -כי הם משפחה.
אז טוב לי כעת,שאני נח קצת,במיטה שלי בבית,מחכה למחר לסיור שלנו בירושלים,לראות את החברים ,ועדיין להנות מכל העולמות.
לא בדיוק כמו שהייתי,קצת שונה.
נאלץ להתבגר בגלל ההכרה בדרישות התפקיד שאני אגיע אליו בסוף הקורס,מנסה למצוא מקומות תמימים שוב בחיי,למען השפיות שלי.
אבל ככה זה כשמבקשים אחריות,צריכים להתמודד איתה.
רק רציתי לומר משהו,שתדעו מה בערך עובר עליי,בלא לפלוט יותר מידי.
רק רציתי לומר שאני מתגעגע לכאן.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
3/2/2008 18:14
בקטגוריות ירושלים שלי, יותר טוב, יהיה טוב..., כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מבולבל, מחשבות, מסע, מרגיש משונה, סתם יומן, צבא, צבא, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של s.m ב-22/2/2008 01:36
|
צורתה של שבת,מישהו רואה פה כבר שגרה?
אנחנו קמים מספר פעמים במהלך הלילה,היא מכאבים ואני מכך שאי אפשר לישון כשכואב לנו.
כל כמה דקות אנחנו מתרכבלים קצת יותר אחד בשניה,מחבקים אחד את השניה במבט וברגליים משתכלות.
כואב לנו לאורך כל הלילה,לה פיזית ולי שלה כואב,לנו.
"מחזור מקולל",נפלט לה מן השפתיים
מתישהו במהלך הלילה הערנות נמוגה,מוותרת לטובת העייפות ואנחנו נרדמים.
שעות האור מגיעות,בזחילה כמו שתמיד קורה בימי גשם שמתחילים מן הלילה אל הבוקר.
מפריעים לשמש לבעור במרכז השמיים.
הגשם מטפטף סביב,נותן תחושה טובה ללב שלי,
זה כל מה שאני צריך,את חיבוקה החם בלילה ואת הצורה שהיא אומרת את שמי בלילה בצירוף הביטוי-מתוק שלי.
ולקום בבוקר לראות אותה למול עיניים,מנמנמת לה בחיבוקי,אני נושק לה והולך לעשות פיפי של בוקר, שוטף ידיים,אומר שלום להורים ונושק להם וחוזר למיטה שם היא מחכה לי מכורבלת,ומנשק אותה תוך כדי שאני מכסה את שנינו בצורה טובה יותר.
נרדמים לנו לעוד כמה שעות,צוברים כוח ושלווה לעוד שבועיים שלא נראה אחד את השניה.
אני מניח שככה מרגישים כל הזוגות שבני הזוג חוזרים לעיתים רחוקות מידי,רק עוד רגע של נשימה מתוקה יחדיו.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
26/1/2008 13:24
בקטגוריות בתחושה של חורף, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, יום ים, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, מחשבות על אהבה, מחשבות של בוקר, מחשבות, מסע, נחמות אישיות, מתרגש, סתם יומן, עוד סיפור אחד של אהבה, עכשיו שקמתי, שוב בבית, אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
תקשיב לאמא ,איכשהו,היא יודעת
*מאיר בנאי-לך אלי תשוקתי*
כדאי תמיד להקשיב לאמא.
במשך החודשים האחרונים אני חוויתי תקופה לא נעימה ביותר,תחושת חוסר משמעות בחיי,לקום בלא סיבה
במיוחד בגלל הצבא שלי,שהרי אני חודשים ללא תפקיד ,ועדין..נאלץ לקום בשעות דפוקות בשביל לא לעשות כלום.
אמא תמיד אמרה כשהייתי משוחח איתה שדברים ישתנו בעבורי בקרוב,רק צריך להיות מוכן,לחכות,זה יגיע אליי.
"הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה" היא נוהגת לומר כשאני מתאר לה איך אחרים עושים כבר משהו בצ'יק צ'ק ואני ,מתבוסס במקומי.
יותר מ190 ימים הייתי מגיע לטכני שם לא הייתי עושה דבר מלבד לרבוץ ולהתבאס מזמני האבוד.
במהלך החודשים הכרתי שתי בחורות,האחת ר' שאזכור למשך זמן רב,כבתור משהו שהיה יכול להיות מעניין לו היה ממשיך,ויודע שארצה תמיד לראות האם יש מצב לשוב.
והשניה ג' שאותה היכרתי דרך ל' (שהיא בפני עצמה מישהי שראויה למספר מילים) שעל המפגש שלי איתי אתחרט עוד הרבה זמן.
אבל הנה הזדמנויות מגיעות,מנוצלות/מתבזבזות.
יצאתי מהטכני לבסוף,בתאריך 9.12.07 החתמתי את כל מי שדרוש על הקלירנס היקר,או הטופס הטיולים לירוקים.
וב10 לחודש כבר הגעתי ימ"מ שבו עשיתי שבוע חופש נהדר שנוצל לטיולים וצילומים,אפילו חלק פורסמו.
אני שמח שלא נקטתי בשיטות של חבריי לעונש של ההמתנה,שלא הלכתי לקב"ן ובכיתי לו כמו חמור שקרן,ושלא נפקדתי והגעתי לכלא כמו רובם.
כי אני רואה שהדברים מסתדרים לי כעת על הצד הטוב ביותר כשאני עד לאותם אנשים שהלכו על הדרך המהירה שחוזרים ובוכים.
יודעים שמי שאיים עליהם בזמנו,התכוון לכך,הם לא יוותרו עליהם בכזו קלות.
*קובי אפללו-ים הרחמים*
"הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה."
אמא אמרה לי כבר עשרות פעמים בחיי,ורק היום אני מבין את נכונות האמירה.
אני כעת עומד בסוף המסדרון שבו הלכתי הרבה זמן,ומולי דלת שמאחוריה נפתחות כל האפשרויות מהתחלה.
מתפקיד חדש,ומאיך אתפוס את המצב שלי בעולם,איך אתנהג ואם אתאהב /אהיה מאושר,אסבול ועוד.
כל הדלתות נפתחות בקרוב למולי.
אני כבר יודע סבלנות מהי,אחרי כל החודשים של ההמתנה.
עוד כמה ימים לא ישרפו אותי,אחכה כתמיד.
אני רואה באופק סיכוי לזוגיות,ואני רוצה לזכות בה.
ורוצה להרוויח תפקיד אמיתי.
הלילה ימשך גשם המטאורים,שידוע גם כגשם של כוכבים נופלים.
אחרי כל התפילות שהתפללתי ,לצאת מהמתנה,מהטכני,לצאת לבק'ום.
להגיד תודה בלב שלם בלילה,בזמן צפיה בכוכבים נופלים ולהביע משאלה נוספת שתכלול אמירת תודה.
שאדע לנצל את ההזדמנות שנפלה לידי.
-
השבוע האחרון נוצל לצילומים,לטיולים ,בירושלים,בתל אביב,בבאר שבע-צרי וש.
בשתי הערים המרכזיות צילמתי גם,ישנן לא מעט תמונות,אפילו כמה נחמדות לעין.
ובבאר שבע מצאתי לי חיוך לזמן מה,לילה שלם שבו חייכתי ולא חשבתי לרגע על החיוך הצבוע שלפעמים אני חש על שפתיי.
כמה טוב להיות עם אנשים טובים סביבך.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
14/12/2007 14:12
בקטגוריות בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, התחלה, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יהיה טוב..., יום טוב, יום שעבר טוב, יותר טוב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מאושר, מזל טוב/יום הולדת, מחשבות, מחשבות על אהבה, מרגיש משונה, מסע, מתרגש, נחמות אישיות, סוף, סתם, סתם יומן, עוד סיפור אחד של אהבה, עייף כל-כך, צבא, רוני, שוב בבית, שקיעה אחת&catdesc=זריחה אחרי זה, תחושה של סוף, אופטימי, אהבה ויחסים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של jamoosa ב-16/12/2007 20:12
|
הסתברות
תמיד במהלך חיי לימדו אותי להקשיב למדענים,למתמטיקאים,שמחשבים את הסיכויים שאירועים יקרו עוד לפני שקרו.
על היכולת המדהימה הזאת שלהם תמיד נשענתי בחיי כשהייתי זקוק לרכבת,למזל או סתם משהו קטן שניתן לחשבו.
השנים חלפו להן,התבגרתי קצת,לא יותר מידי ,כי אז אהיה בוגר,ואני כנראה ולא אתבגר באמת לעולם.
אבל הנה אני כעבור מספר שנים,יודע שעל המדעים ניתן להישען לעיתים תכופות כמו שניתן להתעלם מהם לחלוטין.
כמו מהי ההסתברות שתתיקל במשהי שלא פגשת מעולם בדרך לחברה שלך בלא כל ידיעה על שהיא תהיה שם. (כמו שירה)
או שדווקא בשבוע שבו אגיע לתחושה שלא אצא בחודשים הקרובים מהטכני,דווקא אז אני מקבל את האישור יציאה.
ישנם אירועים כה בלתי ניתנים להסברה בהקשר של התזמון,הצורה שבה הם קורים שזה זורק את הסטיסטיקה לכל הרוחות.
*שפתיים-איש וכינורו*
היום התקשרתי אחרי חצי שנה בערך למשפחה שהייתה משפחתי במובנים רבים ,אורלי ענתה והשיחה עשתה לי לחייך.
בשובי הביתה,אני נתקל בהודעה משכן ילדות אחר,שתמיד בדרך לא ידועה מצליח להיתקל בי,זה מעלה חיוך.
איך אפשר שלא לחייך כשהאלוהים מושיט ידו לכל מקום בחיי?
אה כן,היום טיילתי בירושלים,היה תענוג לראות את העיר שוב,לנשום את העבר ולתהות את העתיד.
מחר,קצין מיון(בתקווה?)
היום האחרון של החג,אני מקווה שכולם ניצלו אותו כראוי.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
11/12/2007 21:04
בקטגוריות בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, דברים מן העבר שרודפים אותי, יום טוב, יהיה טוב..., יום שעבר טוב, יותר טוב, ירושלים שלי, כנות יתרה, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, מאושר, מחשבות, מסע, מצלמה /בעדשה, משפחה, משעשע, מתרגש, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-12/12/2007 20:57
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
