|
 החיים הם בדיחה
מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים
קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
עולמות 2005 יום רביעי וחמישי הפסוט הזה יהיה מסוכם לחלוטין מהסיבה הפשוטה שאין לי כוח להרחיב מעבר לפרטים המינימליים שאני רוצה לשמר כבתור זיכרון מהימים האלה.
ביום רביעי נהנתי ביותר יחד עם קובי,דת',גילי,צופית ואני מאמין שזהו. אפשר לתמצת את אותו יום במספר דברים : 1.ניסיונות לשוחח עם עמית ליותר מדקה-לא הלך -שיהיה,לא באתי לכנס עבורה אלא בשבילי 2.שיחות הזויות למדי עם קובי והמצאת בדיחות בנוגע לוויסקי ומים למנהל הכנס בגלל ששמרנו יחדיו בכניסה לסרט שובו של סארון. 3.ארוחה מעולה עם קובי וגילי בתרבוש,המון צחוקים. 4.שינה אצל נטע,המון הצקות לה כדי שלא תירדם ואז ישעמם לי. 5.הימנעות ואף קביעה עצמית לא לעשות בנות שקטנות יותר משנתיים ממני.
יום חמישי- 1.מקלחת אצל נטע 2.נסיעה לבימה/עולמות 3.לקיחת הספרים שלי-לא, לא הצלחותי למכור אפילו אחד. 4.עלייה לרכבת. 5.צפיפות אימים ברכבת. 6.ילד קטן שמתעסק איתי כשאני מדבר בטלפון. 7.ילד קטן מקבל אזהרה שאם ינסה שוב משהו שירגיז אותי הוא ימצא את עצמו עם אף שבור ויד פרוקה. 8.אימא של הילד צוחקת ואומרת שאני צודק ביחס שלי כלפיו. 9.בית. 10.תלמוד/מתמטיקה/פילוסופיה/מישהו?
| |
 עולמות 2005 *שוטי הנבואה-בבניין* ביום הזה הייתי עד ל40 עברות תנועה,וכולן באותה צומת באותה שעה,וכמעט תמיד אותה עברה -אי ציות לתמרור עצור,אי מתן זכות קדימה להולכי רגל,כניסה באין כניסה,עשיית פניית פרסה לאין כניסה... קיצר היום הייתי עד לכמה הנהגים של תל אביב מטורפים ומסוכנים. משם נסעתי לעולמות שם הייתי עם אנשים ,נקודות האור של היום היו: חיבוקים הקטנים עם ליהי,השיחות ההזויות עם דת',השיחה הקצרה (קצרה מידי לטעמי) עם האלמנה,הטרדות תכופות למדי מצד גיליפ שעשו לי מצב רוח טוב מלבד הקטע שהפריעה לי ולעמית באמצע חיבוק ממש מהנה. ממש מדהים כמה תיזמון יכול להיות חשוב...*ירמי קפלן-הדפוק הזה* חיבוקי פרידה,שיחות עם מתן ממש מהנות,השלום המקסים של דומניק והחיוך שנלווה אליו. העובדה שלא הלכתי היום כל-כך הרבה. הארוחה שלי בתרבוש כמו כל ארוחה לאחרונה -המון בשר,המון אורז המון חיוך *אדון שוקו-אריק איינשטיין* המון חיוכים,זה היה יום טוב. וכשאני מביט עכשיו על היום הזה אני שמח שעשיתי זאת-הגעתי לתל אביב. מחר אני גם אסע כנראה לתל אביב ואולי אף אשן שם מחר-נראה כבר מה יביא המחר.
| |
|