|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הסתברות
תמיד במהלך חיי לימדו אותי להקשיב למדענים,למתמטיקאים,שמחשבים את הסיכויים שאירועים יקרו עוד לפני שקרו.
על היכולת המדהימה הזאת שלהם תמיד נשענתי בחיי כשהייתי זקוק לרכבת,למזל או סתם משהו קטן שניתן לחשבו.
השנים חלפו להן,התבגרתי קצת,לא יותר מידי ,כי אז אהיה בוגר,ואני כנראה ולא אתבגר באמת לעולם.
אבל הנה אני כעבור מספר שנים,יודע שעל המדעים ניתן להישען לעיתים תכופות כמו שניתן להתעלם מהם לחלוטין.
כמו מהי ההסתברות שתתיקל במשהי שלא פגשת מעולם בדרך לחברה שלך בלא כל ידיעה על שהיא תהיה שם. (כמו שירה)
או שדווקא בשבוע שבו אגיע לתחושה שלא אצא בחודשים הקרובים מהטכני,דווקא אז אני מקבל את האישור יציאה.
ישנם אירועים כה בלתי ניתנים להסברה בהקשר של התזמון,הצורה שבה הם קורים שזה זורק את הסטיסטיקה לכל הרוחות.
*שפתיים-איש וכינורו*
היום התקשרתי אחרי חצי שנה בערך למשפחה שהייתה משפחתי במובנים רבים ,אורלי ענתה והשיחה עשתה לי לחייך.
בשובי הביתה,אני נתקל בהודעה משכן ילדות אחר,שתמיד בדרך לא ידועה מצליח להיתקל בי,זה מעלה חיוך.
איך אפשר שלא לחייך כשהאלוהים מושיט ידו לכל מקום בחיי?
אה כן,היום טיילתי בירושלים,היה תענוג לראות את העיר שוב,לנשום את העבר ולתהות את העתיד.
מחר,קצין מיון(בתקווה?)
היום האחרון של החג,אני מקווה שכולם ניצלו אותו כראוי.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
11/12/2007 21:04
בקטגוריות בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, דברים מן העבר שרודפים אותי, יום טוב, יהיה טוב..., יום שעבר טוב, יותר טוב, ירושלים שלי, כנות יתרה, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, מאושר, מחשבות, מסע, מצלמה /בעדשה, משפחה, משעשע, מתרגש, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-12/12/2007 20:57
|
משפחה מדהימה
לא משנה כמה הצבא מעייף אותי מטיפשותו וחוסר היעילות שלו,המשפחה שלי בשובי הביתה מצילה אותי מכעסים קטנים ומיותרים.
כמו אחותי הקטנה שבאה ומחבקת אותי סתם כי ראתה אותי,
או אמי ואבי שבאים לחבק אותי כשאני יושב בחדר סתם שומע מוסיקה.
ואחי הגדול שמדי פעם מתקשר אליי בנסיעה ושואל לשלומי ,מה חדש איך מרגיש וכו'.
ומפתיע לא פחות ואולי יותר הנדיבות המדהימה שלהם,כמו אחרי שמדברים איתי על שיש לחסוך ושיש גבול לכמה שישלמו על הדלק והיציאות שלי ,כמו הורים לילד שנוסע יותר מידי ועושה יותר מידי בכסף.
ומספר דקות אחרי זה נותנים לי סכום לא קטן ,פשוט שיהיה לי לשעת הצורך.
ושולחים אותי להנות כמה שרק אפשר ולהיות שמח.
איך אפשר שלא להודות על הורים שכאלה?,על משפחה מדהימה שכזו.
שאפילו בנקודת המחלוקת מחזקים ועוזרים.
משפחה שלי,אני אוהב אותכם.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
10/11/2007 19:46
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, חוכמה אישית, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, יום ים, כשיש צורך להגיד משהו, כנות יתרה, מאושר, מחשבות, מחשבות על אהבה, משפחה, אופטימי, אהבה ויחסים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-12/11/2007 16:43
|
רייכל
ההופעה התחילה בתשע וקצת,ממש קצת אחרי תשע ומשם תחושת הזמן הלכה לעזאזל.
פשוט כי היא הייתה מדהימה,הזמרות מדהימות (גם הבחור הזה ששר והוא זמר מעולה,אבל אני נהנה לשכוח ממנו כשכאלה נשים מוכשרות ונהדרות למראה על הבמה )
זמן איכות,אני ואחי הגדול.
הופעה,בורקס,צחוק,מוזיקה.
דברים שעושים זכרונות טובים להרבה זמן אחרי כן.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
28/10/2007 00:26
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, מאושר, מצלמה /בעדשה, משפחה, מצחיק לי, יום שעבר טוב, יותר טוב, יום טוב
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
קצת אחרת
כמו בכל יום אני מדבר עם אמי בטלפון בבוקר,מאין הרגל לשאול מה קורה בבית,מה שלומם של בני הבית .
בתום השיחה אני נפרד ממנה בברכת שלום,יום טוב אמא יקרה שלי,שיהיה לך יום מתוק.
והיא נפרדת ממני יום טוב בן יפה שלי.
השיחה מסתיימת,מנתקים בלחיצה על הכפתור של הניתוק.
אני מביט לשמיים,בתחושה של אהבה גדולה,יש לי משפחה מדהימה,באמת מיוחדת במינה.
עם הבעיות והיתרונות שבחיים לא הייתי מחליף.
לפעמים אני חש בלב מאין כאב חזק שכזה,שגורם לי לחשוב בהתחלה שמשהו השתבש בגוף שלי.
וכשהזמן עובר והתחושה נותרת אני מבין שזוהי התפרצות של רגש חזק.
העיניים נעשות לכלוכיות,רטובות שכאלה כמו לפני בכי.
אומר תפילת הודיה לבורא.
שהרי אין שום ספק בקיומו של אחד שכזה לפי כל המקרים שקרו בעבורי.
שולח הודעה לאחי הגדול:
"אח יקר שלי,שבתי קצת ורציתי לידע אותך שאני מאושר שאתה אחי,ושיש לנו משפחה מדהימה שכזו.יום טוב שיהיה לך.
ההודעה שקיבלתי הייתה :
"תפסיק עם הסמים XXX,אבל גם אני אוהב אותך ואת המשפחה היפה שלנו.
כנראה שאי אפשר להראות האהבה בלא להיחשב לדפוק.
אבל בעצם,לי לא איכפת
| |
קצת געגועים לכאן אך לא מספיק בשביל לכתוב עד הסוף
החזרה הביתה תמיד גורמת לי לתהות,מה עכשיו יקרה.
מה עכשיו נעשה.
Don't speak ברקע,מעורר זכרונות ,ומעלה תמונות של הקליפ בראש.
הרעיון של פרוייקט החיבוקים נשמע לי נהדר,למרות שעדיין לא התמקדתי בו יותר מידי.
לאחרונה נוח לי להותיר את המקום הזה,שהוא שלי לשקט יותר,בדיוק כמו שאני נעשתי לאחרונה מול האנשים.
מחפש קצת קהל אנושי לחלוק עימו את האני.
אפילו כעת מכתיבת מספר השורות המועט הזה אני חש מיצוי מסויים,כלומר יכולתי לסיים כאן בידיעה של -הנה זה מה שיצא,אך לא הפסקת כי זה נראה מעט לך מידי.
הראש שלי מרגיש כמו מלא בצמר גפן של שינה,כמו לקום בחוסר תשומת לב ולחוש את הסחרחורת הצפויה.
אבא שלי חזר מחו'ל,הביא איתו חיוך ומספר מתנות,אני אוהב את החיוך של אבי.
אני תקוע בשורה הזאת,כנראה של יצא יותר מזה כרגע.
ככה זה כשהראש הוא תמר גפן.
שבת שלום
| |
ארוחת ראש השנה
הארוחה המשפחתית הייתה אתמול
וכראוי היא הייתה שמחה,מלאת צחוק.
מלאת תחושה של "שנה טובה"בין אדם לאדם בהתנהגותו.
תחושה של דברים טובים נוספים בפתח.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
13/9/2007 00:03
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, יום טוב, יום שעבר טוב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, מחשבות על אהבה, מחשבות, משפחה, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
