חיפשתי את עינייך בקהל ,

ידעתי שרק אני אוכל למצוא אותך בקהל כזה עצום.

אבל אפילו אני,עם כל הכוחות שלי..

לא יכולתי למצוא את מי שלא הייתה בקהל הפרצופים.

בין כל הפרצופים הבוכים,הכואבים,הסובלים,המושפלים,מלוכלכים,המופשטים.

את לא היית,כנראה איחרתי - והרכבת כבר יצאה.

סליחה אהובתי.

כנראה שגם אני עם כל הכוחות לא יכולתי למכונה הגרמנית

*ברקים ורעמים*

עם מבט בשמיים כל בוקר אני מתחיל את היום.

ככה אני כל בוקר אני מחפש לי ענן של גשם,עב קטן שאולי ימלא גחמה של תשוקה טהורה למים מן השמיים.

כל בוקר,בתקווה לשינוי באוויר.

בתקווה לקום לצחוק ולאוויר קר יותר

"לצחוק" כך אמרתי לה כששאלה אותי מה אני רוצה ממנה.

רוצה שהיא תחייך,תהיה מאושרת כי בסך הכל היכן שהיא נמצאת דואגים לכל מה שאדם זקוק לו בשביל להתקיים.

היא נמצאת במקום אחר עם מחשבותיה ,טורפת עשרות מילים וסיפורים פרי דימיונה.

והסיפורים שלה תמיד נוגעים בצורה לא מכוונת למציאות שמציקים לי,מותירים אותי תוהה,מחפש.

מותירה אותי ממתין לחיוכה,למחשבה איך הוא נראה והאם הוא מגיע לעיניה ומאיר בהן ניצוץ מתוק של אור.

"רעמים וברקים" השבתי לשאלה שלא נהגתה בתחילת השיחה.

.

"לא סיפרתי לך את זה אבל לפני הצבא עבדתי במספרה,ולמדתי אתזה בתיכון"

אמר ולקח עוד שאכטה לריאותיו,אדם קפדן הוא בכל הנוגע לעצמו ולכבוד חבריו,כל השאר-שילך לעזאזל כמו שאומרים.

הוא במגדל משקיף מטה,רואה אותי מסתתר בחשיכה מן היתושים,ואולי מהאפשרות הקלושה של מחבלים.

ומפנה בחזרה את מבטו אל הפלאפון של,שםו מוקרן סרט פורנו ,מעסיק את עיניו ומחשבותיו.

אני תוהה על כל מה שהשארתי בבית ,כמו את הנייר טואלט הנורמלי ואת הספר שקראתי אותו כבר לפחות מספר גדול של פעמים.

סוטר לידי,הורג,או יותר נכון מקווה שהרגתי יתוש מנוול נוסף בטרם ימצוץ את דמי.

בסופו של דבר אני מוותר ומחליק את השרוולים עד כפות ידי,חושב שאני מוגן סוף סוף בזכות המדים,לפחות ממשהו אחד.

הנשק נמצא מאחור,בתנוחה שהמפקדות כה שונאות ואני כה אוהב:)

יודע,מקווה שהשמירות יעברו מהר יותר מעתה,כי כבר נמאס לעמוד שעתיים בלא לזוז.

חולם בהקיץ על נשים שהותרתי בבית,מאימא ואחות,ועד הבחורה שנהגתי לזיין עד שמצאה לה אהוב חדש.

האפוד כמעיל מגן מרוחות קרות,והמנורה מחממת ממעל,אוספת יתושים סביבה,מסכנת אותי כפי שמועילה.

מנקה את הנשק ממעצורים אפשריים,כי זה הדבר היחיד שמותר לבצע בנשק באופן רשמי בזמן שמירה,לוודא שיעבוד.

רואה תמונות עצובות ושמחות כאחת,כמו תמונות האקסית שבארנק,צופה ורואה במי התאהבתי ואת מי שנאתי.

ואת הפעם הראשונה שצפיתי בה מתפשטת למולי,כבר לא מתביישת ,צוחקת,מחייכת ומרוצה למול הזקפה שגרמה לי במידי.

ואת הבכי שלה כאשר הבינה לבסוף,קצת בעיכוב,שאינה אוהבת אותי יותר.

אני מישהו אחר,קשה להכיר אותי במלואי,אפשר להכיר מספר תווים אבל לא את כל המנגינה.

כך היא חשה ,במילים אחרות חושבת את אותם דברים בזמן שאני מביט בה.

 *עברי לידר-מלטף ומשקר*

אישה אחרת,צחוק אחר,סיבוב סביב המראה,מביטה בעצמה,לא יודעת על הסיפור שעכשיו סיפרתי.

חושבת לעצמה ,כמה יעלה הבוק שיעשו לה?,והאם,האם היא חשה באמת בטוחה בנוגע להצעה שלה,שיהיה גם בעירום חלקי.

ואני יודע,ואומר,לא לדאוג יקירה,לא באמת ציפיתי לכך,עירום מלא או עירום חלקי יהיה הפתעה נעימה בכל חלק של המערכת יחסים שלנו,אבל עד שלא הורדת אותם מתוך תחושה של ביטחון ורצון מלא,לא אעלה בדעתי אף לרגע את זה.

בדיות הן דבר קל ביותר לספר,משום שאז אין ספק של אמיתות חלקיות,הדבר ברור לקורא שיגלה לבד את מקורן,את אמיתותן ביחס לאמת האישית שלו.

"ובמקום האנשים,יהיו לי מכשירים שיעשו מה שאני אגיד"

אני בוחן אותה בזמן נסיעה,מעולם לא ראיתי אותה קודם לכן,קווים יפים ההולכים לאורך תווי פניה,עדינים משרים רוך ועדנה.

כזו שאני משוכנע שאוהבת לפנק את אהוביה בשעות הלילה שלהם יחדיו.

צבעים נעימים בעין,שאינם צורמים ואינם כואבים ,אלא זורמים בעדינות ,כמו השיחה איתה,כפי שמתברר לי אחרי שפתחתי איתה בשיחה,כי זה אופיי.

לבוש סרבל חדש,ישר מן השקית הוצאתי אותו,מתאים למידותיי הצנועות ומבליט תכונות אופי,כצחוק וידיים טובות.

"יושב עלייך היטב אחי,רואים עלייך שנועדת לתפקידים שכאלה" מחמיא לי חבר חדש,לא יודע עד כמה הוא צודק לגבי האופי שלי,והיותי בעל ידיים טובות מגע.

*Simon  Garfunkel - The Sound of Silence*