|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
צורתה של שבת,מישהו רואה פה כבר שגרה?
אנחנו קמים מספר פעמים במהלך הלילה,היא מכאבים ואני מכך שאי אפשר לישון כשכואב לנו.
כל כמה דקות אנחנו מתרכבלים קצת יותר אחד בשניה,מחבקים אחד את השניה במבט וברגליים משתכלות.
כואב לנו לאורך כל הלילה,לה פיזית ולי שלה כואב,לנו.
"מחזור מקולל",נפלט לה מן השפתיים
מתישהו במהלך הלילה הערנות נמוגה,מוותרת לטובת העייפות ואנחנו נרדמים.
שעות האור מגיעות,בזחילה כמו שתמיד קורה בימי גשם שמתחילים מן הלילה אל הבוקר.
מפריעים לשמש לבעור במרכז השמיים.
הגשם מטפטף סביב,נותן תחושה טובה ללב שלי,
זה כל מה שאני צריך,את חיבוקה החם בלילה ואת הצורה שהיא אומרת את שמי בלילה בצירוף הביטוי-מתוק שלי.
ולקום בבוקר לראות אותה למול עיניים,מנמנמת לה בחיבוקי,אני נושק לה והולך לעשות פיפי של בוקר, שוטף ידיים,אומר שלום להורים ונושק להם וחוזר למיטה שם היא מחכה לי מכורבלת,ומנשק אותה תוך כדי שאני מכסה את שנינו בצורה טובה יותר.
נרדמים לנו לעוד כמה שעות,צוברים כוח ושלווה לעוד שבועיים שלא נראה אחד את השניה.
אני מניח שככה מרגישים כל הזוגות שבני הזוג חוזרים לעיתים רחוקות מידי,רק עוד רגע של נשימה מתוקה יחדיו.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
26/1/2008 13:24
בקטגוריות בתחושה של חורף, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, יום ים, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, מאושר, מחשבות על אהבה, מחשבות של בוקר, מחשבות, מסע, נחמות אישיות, מתרגש, סתם יומן, עוד סיפור אחד של אהבה, עכשיו שקמתי, שוב בבית, אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
מקום בלילה
*מורן גמליאל-מקום בלילה*
אלו ימים חמים חסרי אנרגיה,החום גורם לכך שבלילות תמיד נהיה עייפים.
והיום היה מתיש במיוחד,כי שעה וקצת אחרי שהגעתי הביתה כבר נרדמתי,מצאתי את עצמי אחרי כן בשעה 4:30 בבוקר קם,תוהה מה התיש אותי במהלך היום הזה.
ימים עייפים,שמותירים את זכרונות חופשת המחלה שלי זוהרים עוד יותר.
תחושה של מציאות אחרת ,היגיון שעוצר מלכת כאשר עוברים בין השערים.
מגלה שהמצב בו אני נמצא אינו כזה רע,רק דורש שיפור קל.
נושא מילות ברכה לעומד מולי,כי לך תדע מתי הוא יגיד גם לך.
בצבא הלילות שלי חסרי כל,חשוכים מחלומות,מותירים אותי להבדיל בין יום ליום רק על ידי יקיצה מן השחור העוטף אותי במחשבותיי.
יושבים ומפטפטים אך לא עושים דבר משמעותי.
תחושה של ב' נצחי.
גילויים קטנים כמו שזריקת זין והגעה מתי שרוצים למקום מסויים עשויה כן להשתלם,ולא רק להיות העייף התמידי,זה שמגיע בשעה המקודמת ומגלה שיש עליו לחכות עוד שעות רבות בטרם ישחררו אותו.
זה מצחיק,נסעתי הביתה למספר שעות,שעות התאוששות כך נראה.
מגלה שאין לי צורך בדבר בבסיס,הכל כבר שם.
מזה שיש לי שלוש כריות ואני יכול לתת לחבר ועדיין יוותרו לי כריות עבור עצמי,או לכך שלפתע יש לי המון מדים מיותרים שאפשר להחזיר במקרה הצורך ועוד.
תמיד עדיף שיהיה ציוד עודף.
זה עצוב,רק קמתי וכבר צריך לארגן את הדברים,עוד יום בצבא,חזרה לבסיס ,והפעם השלוש שעות נסיעה משתנות בעקבות האוטובוסים.
נראה כבר מה יקרה איתי.
בוקר טוב שיהיה לכם
| |
אחרי תנומה
*אנא בכוח*
כשעתיים לאחר השיחה שכבתי רטוב ממים שהתזתי על עצמי מהכיור במיטה,מנסה למצוא משמעויות נוספות למעשים שנעשו.
אני לא חושב שבעבר הגעתי לנקודה בה אני יכול לומר ודאית,לא אשתוק ולא אתן לזה להימשך כך.
אני מביט החוצה,כי מה שבפנים צריך להביט החוצה על מנת להתעורר,למצוא במה להיות.
מביט בשמיים,קסומים,והשמש מולי אור רך,משולם להראות כמה העולם הזה נהדר.
החלטות קשות לפעמים דורשות מאיתנו כוחות ותעצומות נפש,וכאשר אנחנו מבצעים זאת למרות הקושי יש תחושת סיפוק כלשהי,של -עשיתי את שנדרש ולמרות המחיר,מחייכים חיוך קל.
אז הוצאתי מצלמה ומחשבות קלות עולות בי,צבעים שנתפסים בעיניים ולעולם לא יהיו אותו דבר לאחר מכן.
אז אולי היום משהו השתנה,מעשים אחרים ומחשבות אחרות.
| |
אור וצל,עד הלום
ישנן תכונות אופי שאדם חייב לשמר בעצמו,בלא-ינבול.
ואני? ,אני החתול שתמיד נוחת על הרגליים,אף על פי שאני מאוד לא מחבב את הבעל חיים הזה איני מכיר דוגמא טובה ממנו לאופי הזה שלי.
להיכן שיקחו אותי,להיכן שיזרקו אותי אסתדר ואצור חברים.
"אני כל כך אוהבת את העבודה שלא משנה כמה אקח אותך למקומות לא קשורים ולאנשים שאתה לא מכיר,בסוף הערב תצא עם חברים" ברי.
ושוב אנחנו נוסעים,למקום שנדמה שלא אכיר בו איש,מלבדה ומלבד חברתה.
מגלה להפתעתי למעשה לחבורה מוכרת קצת אנחנו נוסע,ותוך מספר דקות כבר חיבוקים מחוייכים,והמצלמה מצלמת,נותנת רוך וצל ללילה נעים.
תמיד נעים להיתקל בבחורה שאוהבת לצלם,זה חסר לי מאז לירן.
שאפשר ללטף בצורה עדינה לאורך המותן כלפי מטה,בלא לחץ,ליטוף עדין של כן-ככה עובדים עם החצובה,את עושה את זה נכון/נסי כך.
והמחשבה שהצורה שבה היד מחליקה על מותן מתאימה,נכונה בתחושתה.
ידידה נשענת עליי,בתנוחה המוכרת של חלוקת סוד,מחייכת אליי ואומרת שהיא רוצה גם לצלם ואני מעביר לה את המצלמה,יודע שגם היא כמוני מחייכת מבפנים כעת,כשיש לה את המצלמה ביד,והאפשרות לעשות ניסיונות רבים בידה.
ערב עם רוח קלילה וריח של על האש מכיוון הרוסים שחנו לצידנו.
ישנן אנרגיות כה משחררות בלהגיע למקום שכזה,קצת שכוח אל,קצת תחושה של -תנהג בכל צורה שתראה לך ראויה,נקבל אותך בזרועות פתוחות.
רק אל תפגע בנו.
מבצע את הדברים אהובים עליי,משחקי אור וצל תוך כדי ליטוף פנים עדין,נותן לה להינות מהליטוף בזמן שאני מנחה אותה.
יודע שיש סיכוי גדול שהיא תעשה זאת כראוי בעזרת זאת.
לעיתים התחושות שלי מבשרות לי טובות,וכמו תמיד-כאשר אדם נפרד ממך בחיבוק שבא ממנו בלא עידוד גדול מצידך כנראה מאוד והוא נהנה איתך:).
*אביתר בנאי-טיפה של אור.*
בלילה קיוותי שהיא תתקשר ותגיד שהיא בדרך אליי,מוכנה להפתיע,מוכנה להכיר.
יודע שלא תעשה אתזה,הרי היא אמרה שכך יהיה,ואני כבר למדתי שעל נשים בדברים מסויימים ניתן לסמוך,למרות שזה קשה לסמוך על יצור  (שהוא רק במקרה בן המין השני לגזע שלי)שמדמם שבוע ולא מת.
אבל כמו תמיד,אני מוכן תמיד בלב חפץ להפתעות נעימות.
הסופ"ש תמיד יעבור מהר מידי כך גיליתי.
לא סתם אמרו משינה שאנחנו חיים משבת לשבת.
אה כן,אני מאמין שקראו לה אורטל לצלמת
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
8/6/2007 23:37
בקטגוריות בלילה...., דברים טובים שבאים בהפתעה, התחלה, יום טוב, כנות יתרה, מאושר, מחשבות, מצלמה /בעדשה, נחמות אישיות, סתם יומן, סתם, עכשיו שקמתי, שיחות לילה, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם_אחד ב-9/6/2007 15:56
|
הוט הם אסון גדל
אני עדיין חש בתחושות החלום שלי,שאנחנו יצאנו לטיול ומגיעים לטירה,חלק מהילדים מטפסים לבית קברות של המשפחה השולטת .היא אמורה לחכות לי שם ,אך משום מה אני נתקל בים מהכיתה שלי בזמנו,הבחור לא השתנה כמעט כלל בדמיוני.
אני קם ממיטתי לשיחה שתברר כמיותרת ביותר עבורי-קביעת טכנאי כבלים.
צריך לאסור על החברות הענקיות הללו לקיים מענה קולי בקול אנושי.
כי העשר דקות הראשונות הנדרשות להבין את המענה הקולי הן חשובות לכל אחד.
והדבר הזה גורם לכך שכל איש וכל אישה מבזבזים את זמנם בעבור משהו בשבתחילה יש לו משמעות כלשהי וערך עבורם.
וככל הזמן המתנה בקו והנסיון העקר להתמודד כנגד החברה וטכנאיה רק הורס.
כבר זוהי לא בעיה קטנה לטפל בה,זה להתקשר ולהצליח סוף סוף לקבוע משהו על מנת להתחיל לתקן את הבעיה.
מיד לאחר מכן יש את התקווה שלעולם לא תתקיים,אם בעבר הטכנאי היה מגיע בין 7 ל19 כיום אנשים אפילו שנקבע שיגיע בין השעות 8 ל10 כבר מאבדים ימים שלמים מחייהם על מנת לחכות לטכנאי,שבספק יבוא.
*חמיר רודנר-תראו אותי*
| |
פרדי על הבוקר
*פרדי על הבוקר*
התגעגעתי אלייך,מאוד.
השאלה שתמיד חוזרת -מה יהיה? מה יהיה?
לשכב בחדר,חלון עם תריסים פתוחים,אור נשפך פנימה ונותן לאוויר לזרום בכל הבית.
ח'צקונים זה דבר מפדח כל כך.
במיוחד כשזה בין הגבות (אבל לפחות אפשר עדיין להודות על כך שזוהי בעיה כל כך שולית)
מה יהיה? מה יהיה?
הופעה של ארכדי,לפני חודשים -לפני שני זה היה,לא כך?
ריקוד,התפרעות שיכחה בלתי נפסקת של העולם.
רק ערפל מתוק שעוטף סביב.
קירבה לים זה עונג בלתי יאומן.
אתם שומעים את הגיטרה?
מלטפת ,מרגיעה,והקול המחוספס נותן ליווי כך נדמה.
רוצה להמשיך להביט להם בעיניים.
לפני מספר חודשים לא יכולתי להישר מבטי אל העיניים שלהן בלי לחוש אשמה.
אני שמח שזה משתנה.
יש לי עיניים יפות
וחיבוק של אושר מלראות אותי תמיד עושה אותן זוהרות.
אני מחייך לעצמי,כעת באפלת חדרי אשר בו החלונות סגורות והתריסים מוגפים.
זיכרון מתוק שבו עדיש רואה אותי ואומרת את שמי בקול.
סבא!? סבא!
ורצה לחבק אותי.
אני אתגעגע אליה כלכך,אני סוף סוף תופס אתזה.
לפחות לא מאוחר מידי.
כאשר אני רעב אני תמיד מבטא את מה שלא אמרתי קודם.
אזכור זאת בעתיד,בעת הצורך.
יש לי כדורסל וכדורטניס בהישג יד,מישהו מעוניין לשחק?
או סתם לרוץ איתי בים?
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
