לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


החיים הם בדיחה מאושרים או עצובים תמיד מצחיקים קומדיה היא הטרגדיה שקרתה למישהו אחר
Avatarכינוי:  סבא איוב השוטה התלוי הפוך

בן: 37

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:


קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עשן שתיקה


אתה יושב לך בפאב מחכה להתחיל עם אותה בחורה יפה שיושבת על הבאר.
מתאכזב מהעובדה שאם תתיישב על ידה תסבול מהעשן שמתאבך לו סביבה בזכות חבריה.
מאוכזב,רואה שגם היא סובלת מאותו עשן בדיוק,אבל אלו חבריה,חונקים אותה מהרגל הקבוע שלהם.
עוקב אחריה במבטי,רואה שאינה משתתפת בשיחה עם המעשנים.
לקחת נשימה מהסיגריה,לנשום עוד חמצן כך חלק מהמעשנים אומרים,זה כבר לא הניקוטין זה החמצן שלהם.
והיא יודעת שכך הם רואים את זה כך,ואין לה את הלב לגרוע אפילו לרגע מהנאה של כל כך הרבה מחבריה.
אז היא שותקת ,רואים אתזה במבט שלה שהיא זקוקה למילוט מהעשן,אני לבסוף מחליט לקחת נשימה עמוקה-מאוויר נקי.
ניגש אליה ,ומחייך את חיוכי הטוב ביותר,שואל אותה אף אפשר להציע לה לצאת לנשום אוויר צח איתי,כי רואים עליה שהיא זקוקה לזה.
בניגוד לרוב המקרים שבחורה הייתה מסרבת בנימוס-אני לא מכירה אותך,מה אתה רוצה מהחיים שלי.
היא היא עשתה את הבעד והנגד שלה ובחרה לצאת איתי לטייל,אני זוכר את אותו לילה.
באותו רגע שיצאנו מהפאב חשתי כאילו שוב אני ירושלים,בבית הישן שלי,נושם את האוויר הכי מרענן ,הכי שלו שאפשר לנשום.
ראיתי שגם היא חשה משהו דומה.
ישבנו בחוץ,השיחה הייתה נעימה,בעיקר על הסיגריות,ועל כמה שהן חונקות אותנו,ולא רק במקומות הציבוריים.






עשו טובה,תפתחו מקומות שנועדו למעשנים בלבד,או שלא תעשנו בכלל בציבור.
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 2/1/2008 22:27   בקטגוריות רצח אמונתי, סתם, סיפורים קצרים שעלו בדעתי ולא בהכרח אמיתיים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נוקטת עמדה ב-3/1/2008 15:18
 



גלי האשפה בתל אביב


איני יודע אם את עוד זוכרת או האם כבר סיפרתי לך זאת או לא.

בזמן שטיילנו בתל אביב זה לא מכבר ."כולם אומרים שאין הבדל בין זבל לזבל,האחד דומה לשני והרי שניהם זבל במהותם" כך פתחתי בטון של אדם המוכן לשאת נאום חוצב להבות ולסחוף אחריו אנשים לקרב.

"אך איש לא מציין שכמו בכל דבר,גם בזבל ניתן לתת סימנים ואבחנות,אפילו בלא לתת מבט ,לבחון כל מה שדרוש לנו הינו האף.

שכן הזבל של העשיר יסריח עשרות מונים מאשר הזבל של העני.

מזונו של העשיר אם לא שמת לב לכך עדיין,עשיר ורווי הוא בנוזלים ורטבים רבים מספור,שהם כמו כל דבר שמגע העושר הטמא ,נרקבים הם ומותירים את ריחם שבועות וימים אחר כך.

מזונו של העני אם שמת לב,לעולם לא ישאיר ריחות רעים אחריו,מהסיבות הפשוטות ביותר:

לעולם לא ישאר מספיק על מנת שירקב,מזונו של העני כמעט תמיד יהיה יבש לחלוטין,כבאר יבשה.

מזונו של העני לעיתים לא יכיל רטבים משום שהם דורשים מחיר נוסף.

 

אז כעת שנתנו בהם סימנים,את יודעת איך לזהות כל בית ומעמדו הכלכלי.

איך תצליחי לישון בלילה כעת?

ואיך תוכלי להסתובב ברחובות תל אביב,כשאת יודעת שלפח שאין ריח אופיינו סביבו שייך הוא כנראה לאנשים שלא שפר עליהם מזלם?

נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 20/5/2007 23:36   בקטגוריות בלילה...., שחרור קיטור, שוב בבית, רצח אמונתי, עייף כל-כך, עצוב לי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של joyyy. ב-22/5/2007 03:57
 



ארוחת ערב


*מוקי -אלוהים*

את עוטפת את עצמך בחלוק לבן,עם ציור של עוגיה עליו ואני תוהה איך עלה בידיך להשיג דבר כה מוזר.
ואני יושב על האסלה במקלחת שלנו עוקב עם עיניי על טיפת מים המחליקה מצאוורך אל עבר כתפך,להסתתר תחת החלוק.
את מחייכת אליי לאות הבנה,הרי תמיד הייתה כימיה עצומה ביננו .
הדברים החשובים באמת נסתרים מהעין וחשופים רק בפני הלב הפתוח לרווחה.

הרגליים קצת עייפות מיום של ריצות בשטחים חדשים ישנים,והשיניים מבקשות להיתפס בבשרך ,לטעום את הטעם האהוב שוב.
אני מעביר מבטי על גופך העטוף בחלוק,מנסה לעלות למול עיניי את שמסתתר תחתיו.
מעביר יד בשערי ,מתפלא שוב על אורכו ועל שהוא עדיין איתי.

בנקיפת אצבע כך נדמה במבט לאחור,הזמן עבר,את בחדרי מתלבשת בשמלה שמחמיאה לפנייך ולגזרתך,מהסוג שגורמת לי לרצות להוריד אותה ממך ולהתענג איתך שוב במיטה.

אנחנו במסעדה אוכלים עם הוריי,זהו ערב השנה שלהם והם הזמינו אותנו לאכול עימם.
ואני בתוך ראשי צועק על אבי שאני רוצה להיות אחד מאותם אנשים שמרשים לעצמם לצחוק בקול במסעדה,להיות רעשני ולהפסיק להתחשב בכול אותם אורחים אחרים שמסרבים להיות מאושרים בקול אלא נאלצים לפחד ולדבר בשקט במסעדה ושנמאס,מהיום אתן לצחוק שלי להתפרץ ואחלוק אותו עם כולם ,גם אם אלו שרואים בזה דבר לא מנומס.
הוא מביט בעיניי תוך כדי אחיזה בידיה של אימי היקרה,אני רואה שהוא מבין את כוונתי ומהנהן,עדות שקטה להסכמה אילמת לא סתם אנשים אומרים שאנחנו דומים, הבן נולד בצלם האב.

עם קירבת הדם ואופי אולי גם הגורל ?




נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 16/1/2007 19:28   בקטגוריות רצח אמונתי, סתם יומן, סיפורי אב ובן, סיפורים קצרים שעלו בדעתי ולא בהכרח אמיתיים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-19/1/2007 02:47
 



אירנה


"את יודעת הרי שלא תמצאי גבר כמוהו בחיים שלך שוב" הוא זרק אל אוויר שעל יד פניה.
היא הסתובבה אליו במבט מושפל קלות,מאלו שאנשים גאים מרשים לעצמם להראות רק לעיתים רחוקות ולזמנים קצרים.
השיחה שלהם הייתה על עצם הפרידה הכואבת שלה מהחבר ,כמו תמיד היא הייתה על סף דמעות אבל לא הראתה סימנים לכך שהיא בסערת הרגשות בה היא נמצאת.
הרי היא בחורה גאה כמו שכבר ראו אחרים בחריצים הקטנים של עינייה והפסים הדקים של כיווץ במצחה ובלחייה.

לא ניתן לחזות לגמרי את מעשיהם של אחרים,אומנם ניתן לנחש ולהציע אפשרויות אבל בסופו של דבר ,הם אלו שיאלצו לבצע את הבחירה בין האפשריות הבלתי נראות שעמדו בפניהם.


היא לא ציפתה שהדבר הזה יקרה,הרי היה להם כל כך טוב ביחד,שניהם הטעם המיני אחד של השניה,מה היה יכול היה להתפקשש?
היא לא יכלה להכיר אותו באמת,הרי הוא תמיד היה מיסתורי בעינייה,והיא את חשדותיה לא הסתירה ממנו.

אני עסקתי בשלי,באתי בסך הכל לקנות מספר חולצות ואולי איזה מכנס חדש,הרי יש גבול כמה זמן אפשר להסתובב עם אותם בגדים לכל אירוע ולכל מצב.
(ידיעה שלא נחסכה ממני על ידי חבריי)
היא הייתה מאוד מנומסת עד שנשברה חומת העיסקיות שהעמידה בפניי.
קשה להן להישאר רציניות לאורך זמן כאשר אני מלווה בשמחה ובצחוק.
זה התחיל כמו כל דבר קטן,היא מביאה חולצה שנראית עליי טוב לדעתה ואני נכנס לחדר הלבשה לבדוק אם הדבר נכון או שמא סתם ניסתה להפיל עליי חולצה בשווי מאות שקלים שאין צורך בלהוציא אותם עדיין .
דקות מספר עוברות,הצחוק התחלף בגינחות חלשות שלה ובקול הנשימה שלי אל תוך שפתיה הפתוחות אליי.
המוכרות האחרות התרחקו טיפה לתת פרטיות מסויימת אני מניח,נימוס כלפי חברתן.

כשהוא אמר לה שהוא בוגד בה היא בדיוק הכינה את סידורי הפרחים בראשה הבלונדיני והיפה.לא היה דבר שהיא הייתה פחות מוכנה אליו מההודעה שלו.
היא חשבה שהוריה ימותו לפני שהם יפרדו,מתברר שההפך הוא הנכון כך ציינה בראשה ,מיד לאחר שמחקה בשנית ממחשבותיה את סידור הפרחים המושלם שתכננה,עבורם.

לעיתים רחוקות אני חש כימיה שכזו עם נשים מהסוג הזה,חושב שהיה זה משהו בצורת דיבור שגרם לי לשים לב אליה מלכתחילה.הרי מי בדרך כלל מביט על המוכרת בחנות הבגדים בו הוא קונה?,הרי באנו לסיים את הקנייה המסריחה וללכת.

"למה לכל הרוחות הוא לא סותם את הפה" חשבה ופלטה זאת בלחישה חלשה מבין שפתיה.
היא לא מבינה מדוע אחרי שכבר הודע הוא מתעקש לספר לה איך זה קרה,או כמה הדבר לא היה מתוכנן,הוא לא מבין שכבר הנזק נעשה? היא בקושי יכלה לשאת את קרבתו אליה.

הסקס הסתיים מהר מידי לטעמי אבל מה לעשות ,באתי גם לצאת עם חולצות ולא רק עם מספר טלפון וזיון. נפרדתי ממנה בנשיקה ונהנתי מהנחה הנהדרת שהיא ארגנה לי ,טוב אולי יש משהו טוב בלזיין את אחת המוכרות..

הוא מלמל משהו והפנה את גבו אליה והלך,והיא לא ידעה לאן הלך.
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 10/1/2007 01:02   בקטגוריות רצח אמונתי, בלילה...., סיפרותי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בֶּרִי ב-3/8/2007 17:23
 



מספר מילים על איכות השינה הזוגית


*Led Zepplin - Stairway to Heaven*
אנחנו מתאווים לזה ומתעצבנים מזה לא פעם כשאנחנו מקבלים את רצוננו.
רוב הסיכויים שכל אחד יחווה את זה לפחות פעם אחת בחייו,בהנחה והוא יגיע לרמה מסויימת של אינטימיות זוגית בחייו.
אני מדבר על השינה הזוגית,התכרבלות לעת ליל.
השעה שבה החיבוק יכול להיות הכי מחמם שבעולם ויכול להיות הדבר הכי חונק והכי מפריע לחופש התנועה שיכלה המציאות להפיל עלינו.
איכותה של שינה זוגית,שבה מתכרבלים לגמרי מוטלת בספק,שהרי ישנם זוגות ששינה בצורה זו משפרת בצורה כמעט פלאית את איכות השינה ואת עירונותם בהמשך היום שלמחרת.
בעוד שאחרים סובלים מתופעות מוכרות כמו חוסר תחושה ביד אצל הזכרים לדוגמא או פשוט התזוזות הבלתי נפסקות של בן /בת הזוג שמפריעים לאחת מהשניים לישון כראוי.
בסך הכל אני האחרון שיתנגד לשינה זוגית בכירבול,הרי זה נחמד ביותר.
אך כמו שניתן להבין,בסופו של דבר נמאס מכך ,לו כבר פחות כיף שהזין שלו נמצא בין הישבנים שלה ואינו הולך לעשות עם העבודה הזאת משהו נוסף מלבד להיות משהו מקשר בין השניים בעת השינה.
ומה שכן,לא ניתן להירדם בעת זיקפה,תאמינו לי ניסיתי רבות.
וגם לה נמאס בשלב מסויים לחוש את הדקירה המוכרת של איברו בחלציה או בגבה,תלוי כבר בגבוהה.
אז השינה נעשית פחות נעימה,ומתגלה שלמעשה יותר נעים לישון זה לצד זה,כמו שבאמת נוח,כל אחד ישן בצורה המוכרת והנוחה לו,בידיעה שאם יקרה משהו תמיד יוכל לשלוח ידו /ידה אל בן /בת הזוג ולחוש אותם במגעם.

יש משהו נעים בלישון כל הלילה בתנוחה המוכרת ואהובה ,של הלבד ולקום ולראות אותה מביטה בך בעיניים עירניות לגמרי -משינה טובה ולאסוף אותה בחיבוק אוהב.

נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 2/1/2007 20:16   בקטגוריות מחשבות על אהבה, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, מחשבות, אהבה ויחסים, אופטימי, רצח אמונתי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-5/1/2007 20:15
 



חשיפת סיפור אהבה.


אני זוכר את הפעם הראשונה שנגעתי בך,
זה היה כל כך שונה מפעמים קודמות שלי עם אחרות.
התחושה שלך,כה שונה משל אחרות.
אני חושב שרק אחרי הפעם השלישית שהחזקתי אותך בידיי ידעתי שאני אוהב אותך באמת.
את היית הראשונה שלי בתחום,ובזכותך הגעתי לכל כך הרבה .
השגתי מטרות שכה חשקתי בהן.
בעזרתך האדיבה והיותך שם בעבורי כמעט בכל רגע שרק ארצה.
בהתחלה אבי קצת פחד שלא אדע להסתדר איתך ,שאני אפגע בך.
לא מתוך חוסר ביטחון בי,אלא משום שאת כה עדינה בעיניו.

אחרי הכל,כל משדך אחראי לתוצאות השידוך בצורה זו או אחרת.
הימים עברו וחלפו והאהב שלנו רק גדלה,ומידי יום שעובר אני חש שאני מכיר אותך טוב יותר.
מבין אותך טוב יותר ויודע איך תגיבי למעשיי,יודע שתעשי כמיטב יכולתך ,אם אני אעשה כמותך.

איש לא מספר את סיפורי אהבה שלו לאנשים ברחוב,לא באמת ועד הסוף.
אבל אני לא מתבייש לספר את זה.

אבא שלי הזמין אותך בחו'ל בסוכנות יוקרה,שם הוא חיפש חודשים שידוך הולם למשפחתינו.
לבסוף הוא בחר בך,ואחרי שכל הסידורים והתשלומים והוסדרו נשלחת אלינו.

בהתחלה הידיים קצת רעדו מחוסר ביטחון,אחרי הכל את נראית כה שבירה.
כה עדינה ,אבא בוודאי לא ציפה שתתפתח האהבה שלנו במהירות שכזו כמו שקרה בסופו של דבר.



למצלמה שלי ,באהבה.
נכתב על ידי סבא איוב השוטה התלוי הפוך , 22/12/2006 21:42   בקטגוריות בלילה...., סיפרותי, אהבה ויחסים, אופטימי, רצח אמונתי, משעשע, משפחה, מצחיק לי, מחשבות, מזל טוב/יום הולדת, מאושר, יותר טוב, יום שעבר טוב  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מייט. ב-25/12/2006 20:19
 




דפים:  
44,050
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , אהבה למוזיקה , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבא איוב השוטה התלוי הפוך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבא איוב השוטה התלוי הפוך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)