|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
למקרה ותהיתם *13 Senses - Into The Fire* מענג לראות חברים ישנים מהתיכון,אחי,ניתאי,זינגר,ניר קרומר,איתי-מוטקה, וכמו תמיד כאשר שואלים לגבי החלפת גלגל ותקר בצמיג חייב להיות המצב להוכיח את התוצאה,הרי הנה אני מוצא את עצמי שתי דקות אחרי שיצאתי בדרך חזרה הביתה שוב מחליף צמיג
":Come on, come on Put your hands into the fire Explain, explain As I turn and meet the power This time, this time Turning white and senses dire Pull up, pull up From one extreme to another"
איזה עצוב זה שאנחנו היחידים עם ג'ק שמחברים אליו את הקרס בניגוד לשאר שזה כבר מחובר אליו.
בתחילת אותו יום עוד החלפתי צמיג לחבר,מספר דקות אחרי שרדפתי עם עיני אחר פרפרים לבנים בשדות כפר אביב. עוקב אחרי התנועה המרתקת שלהם
מעלה מטה מנופף בכנפיו,ניסיון עלוב להתמקד עליו בתנועה.
בוקר טוב,ושבת שלום
| |
פשוט לנשום-טו' בשבט. אני קם בסופו של דבר ממיטתי וניגש אל המקלחת לשטוף פנים. בשובי מן המקלחת רואה שקיבלתי הודעה,מוזר לא שמעתי את הצלצול אבל זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. בהודעה כתוב שהיא קילבה מחזור,מאושרת למדי אני מניח מכך לאור העובדה שהיא לא מוכנה עדיין להיות בהריון. הדופק מתייצב שוב,רגוע. שונא שדברים שכאלה בכלל עולים לשיחה,במיוחד כשברור לי שהם נטולי משמעות ועתיד. יש משהו בעייתי עם דברים נטולי עתיד ,שמתם לב? לא פעם קטעתם סיכוי למשהו בגלל שחשתם שלא היה לו עתיד. כנראה בחלק הזה של הראיית עולם כולנו קוראי עתידות,אה? אותו זוג ידידים שכמעט ונעשה לזוג וויתר בגלל החשש שאין לזה עתיד ויכשלו. אותה תוכנית ניסיונית שנפסלה לשימוש בגלל בעיות בתצפיות עתידיות כלפי התוצאות האפשריות.*גג-הג'ירפות* אנחנו נוסעים במכונית,הנהג מועד לפרוענויות,יותר מידי פשוט בעבורו לנהוג בחוסר זהירות,נהג של חוויות מסכנות חיים. אני ודורס עושים שטויות,מרביצים אחד לשני כמו ילדים קטנים,ועדיין החיוך לא מש מהפנים. אולי בעצם לא הפסקנו עדיין להיות ילדים קטנים ,לא...כנראה ולא:) לגבר קל הרבה יותר להתחבר לצד הילדותי בו,אולי בגלל זה גברים מזדקנים בצורה שונה מנשים.
"עוד שנייה..הכל עומד להשתפר."
הפלאפון מצלצל,זוהי ידידה יקרה שמתקשרת בין מעשה למעשה,כשיש לה זמן לנשום ורצועת כלב בידיה. מספר מילים,חום בלב,השיחה לא קצרה אך עדיין בסופה חש שרוצה הייתי שתימשך יותר. *איגי וקסמן-אדום*
זהו אלול ראשון זה המון זמן,ובחורה חמודה יושבת לצידי,חזה שופע במידה שאני אוהב וחיוך מתוק. צוחקת לעיתים קרובות,והיה לה מבט כה יפה כשהתרכזה בצלמה. מעניין מה טעמן של שפתיה שבאותה שעה טעמו יין לבן ואדום,בסדר אלול שקיבל השראה מסדר הפסח. שעשרות אנשים מסובין סביב סביב,שרים שירי מולדת ואילנות מוזכרים בכל נשימה שנייה.
היא מצחיקה,צעירה בקצת ממני,שיער מטולטל,ועיניים שמחות,עשוי מאד להיות שהיא גבוהה ממני. אבל מה זה משנה,להרים מבט כדי להנות:) לא מרכיבים את הגג לפני שיש קורות הבניין,אז אפשר להתחיל בבניה של המבנה אם כך,לא?
| |
ביקורים תכופים מדי *נאמנות ותשוקה-אלג'יר* בפעם הראשונה שראו אותי התחושה הייתה שונה,אנשים היו בהירים יותר והלעג לטניקים היה קל יותר ,הם מוזרים לא פחות מפעם.
כן הם שמחים לראות אותך,מתעניינים לדעת מה השתנה במרוצת הזמן. אבל מה ,כאשר הביקורים תכופים מידי הדבר משתנה. מזאת אומרת תכופים מידי,איך קובעים אתזה? פשוט מאוד יקירתי, ברגע שראית אותם יותר מפעמיים במהלך חצי שנה אתה יודע שזה כבר משתנה,המורים מתרגלים לראותך שוב,אולי כבר יפסיקו להתייחס אלייך ברענון וכחידוש. ברגע שאתה מביט ותופס את עצמך בדשא בית הספר ,תוהה מה יש לך לעשות כאן עוד.
"וכל השמיים יפלו" *שיר נבואי קוסמי* כמו עמוד ענן כך תלך לפני עדר.
כמה פעמים שמעתי את השיר הזה,תמיד ראיתי בו מאין שיר שליחה לשליחות אישית. מעולם לא חשבתי על עצמי כבעל שליחות אישית מלבד חיים שמחים והשפעה טובה על האחר.
יאללה מנועים קדימה.
| |
מתקדמים *Metalica-The Ecstasy of Gold* ביקרתי היום בבית הספר הישן,תחושה שונה וקירות צבועים בצבעים שונים מכפי שהשארתי אותם קודם ,בעזבתי.רוגלך עם שוקלד יותר כיף לאכילה מאשר קוראסון לדעתי. הם ניגנו על סירים ופחים עם גיטרות ומפוחית,אווירה של צחוק וקרקסנות. ונערות יפות שגדלו לבחורות מושכות מראה,עם חזה שופע ועומד. פנים נאות וצחוק נעים,מה חבל שחשים כה מנותקים מהן ו"נאלצים" רק להנות ממראן ולא תחושתן.*Orion* לקחתי מצלמה לשם וצילמתי אותה מחייכת ,זוהי יום הולדתה והיא אדם נהדר. מחובקים ,מחליפים מבטים מלאי משמעות (כן ,גם זוהי דרך לומר שלו לא היה לה חבר,עשויים היו לקרות דברים שלא מן הראוי לאפשר לקטינים לקרוא). צלילי סגירת צמצם ופתיחתו עשרות פעמים,לכל הרוחות מה גרם לכל התלמידים להביא מצלמות היום דווקא,מה קרה לימים שאני הייתי היחידי? האם הם למדו ממני בשיטוטיי הבלתי נגמרים עם מצלמתי המתוקה?
ומישהי שרצה וקופצת עליי מרוב אושר לראותי,איזה תענוג הוא זה. כמעט כמו ביום הולדת כך נדמה. אני חייב לציין שכך קיוותי בסתר ליבי לסיים את החודש הזה,זהו יומו האחרון ,אוקטובר הטוב שלי. *אלג'יר-נאמנות ותשוקה* מידי יום ויומו אני מגלה שהקשרים הבלתי צפויים של אנשים בארץ מרתקים אותי. עד להיכן ה"חוסר קשר" מגיע? עובדה שלוטם מכירה את הבנות מאשדוד דרך פליקר. בעקבות אירוע קצר היום של בדיקת הודעות בלוח מודעות של ברנר ומציאת מודעה הנוגעת לישיבה החילונית אני חושב שאגש לשם,אולי ואפילו אפתיע מישהו. "אצבע על הדופק,רק רוצים בעיניים" יש משהו מיוחד ביכולת להיות בבית בלילות ולהנות לבד,בלא שום גורם חיצוני-גם לא פורנו. וסתם להתענג על הזמן שלי עם עצמי,בלא הסחות ואמירות מטופשות. יוצא החוצה ולוחץ פעמיים שלוש,לוכד רגע ושומר. השיר מאיץ,הגיטרות מעלות אנרגיות. עדיין מציקה לי השאלה,מנין לה היה לדעת שכתבתי את הסיפור דלתות מסתובבות,מי אמר לה.
אני מרים אותה בזרועותיי,מקפיץ אותה באוויר כמנהג הרווח של להניף את כלת השמחה באוויר,תופס את עצמי מחייך,ואומר מגיע לי לחוש ככה,הרווחתי זאת.
מדהים איך הנשים נעשות כה יפות בגילאים האלה, 17 20,פשוט מדהימות
"בודק את הדופק,הדופק נעלם"
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
31/10/2006 16:56
בקטגוריות בית ספר, אהבה ויחסים, אופטימי, יום טוב, יום שעבר טוב, מבולבל, מחשבות, מצחיק לי, משעשע, מתרגש, נחמות אישיות, סתם יומן, תחילת חודש
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
ושוב נסוב תלמיד אל בית מדרשו *הפס קול של ארמגדון* השבוע הזה הביא איתו המון דברים נפלאים ונהדרים. גשם,לימודים בנוגע לג'אגלינג ואימונים. והיום אחרי יותר מארבעה חודשים,שיעור תלמוד . אומנם היה זה חומר שלמדתי מזמן עדיין ישב היטב בראשי,הכל נראה ערוך וסדור בראשי . לפעמים כל מה שדרוש על מנת להשתחרר מאדם שעשה לך לעיתים קרובות רע ולעיתים רחוקות רע*Steven Tyler*-Animal Crackers*
אז עשיתי שיעורים והרגשתי שונה כשפגשתי חברים ,שעד לפני שנה אני הייתי בוגר לעתיד של תיכון על שם יוסף חיים ברנר והם בני שכבות נמוכות יותר,מי'א ועד ט. והרגשתי שייך,וכעת אני מביט מעליהם כשהם מבטים מעלה לפגוש את מבטי,לא בגלל הגובה אלא בגלל המקום שבו אני נמצא. השטויות שהם עושים כבר מצחיקים פחות. כמו ארנב צלוב על עץ ומלחמת עוגות במקום זריקות של בלוני מים מהכיתות. זה שונה,אתה ממוקם בנקודה שונה בחייך,בעוד שהדאגות שלך כוללות עבודה,צבא,חובות אישיים ועוד. והם,הדאגה הכי גדולה זה מתי נלמד נהיגה ומה יהיה החומר לבחינה?,האם המורה יאפשר לי לעשות מועד ב'.
אלו נקודות חיים שונות שמפרידות אותנו אחד מהשני,לשבת בדשא ולחפש את בני השכבה שלי מסביב ולגלות שוב ושוב שלא אתקל בהם שוב,לא כאן לפחות. זה מעציב ,כמעט עד דמעות,כי המקום ההוא איחד אותנו ל4 שנים ברמות שונות.
ארצה לשוב ולהיפגש עימם בעתידי.
לחצתי את ידו,כבוגר של המסלול שלימד,וילמד במשך שנים רבות. עם מאיות להוכיח את הקשבתי והבנתי בשיעורים,ועם ניצוץ בעיניים ברצון ללמוד מחדש תחת מילותיו המכוונות. "למקום שאני אוהב לשם רגליי מובילות אותי" נדרש שיעור ישן על מנת לשוב ולבעור באותו ניצוץ שלא יכבה לעולם.
הרבי שלי,מורי ומלמדי,שלימד אותי מהי רוח חסד וחדוות לימוד. תודהלך,תלמידך.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
27/9/2006 15:19
בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, בית ספר, דברים מן העבר שרודפים אותי, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום טוב, מאושר, מחשבות, משונה ועצוב, מתרגש, נחמות אישיות, שיחות עם אנשים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
אתמול מסיבת סיום
זה הרבה זמן שלא הייתי כל כך מאושר.
לראות בני שכבה ולהרגיש שייך באמת.
בלי להיות עם החברים הקרובים ביותר,פשוט לרקוד עד שעה 4 בלילה.
Bogy all night long
"אתה ממש חתיך היום" כך היא אמרה,יפה מצידה:)
איזה כיך היה לרקוד איתה,לרקוד פעם ראשונה שלא בסלאו.
שיר ושי שתי בחורות שלוש שנים אני איתן בשכבה אולי אפילו 4,ומעולם לא דיברנו יותר מחמש דקות.
מפתיע שדווקא איתן העברתי את רוב הלילה שלי.
יש משהו בריקוד סלאו ברחבת הטראנס שמסחרר,משכר.
להשתכר ממים,וכל העולם מאמין שבירה ביד-מצחיקים.
גילויים
גילויים מצחיקים בנוגע לא'
וצמיד צהוב שלשם שינוי אני שוקל לשמור.
ולראות חברים באים למסיבת סיום,ענקים וקטנים.
איציק חסר לי נורא שם.
אירוע אדיר באמת שנהנתי שם.
ומאות תמונות
זוהי ורד המדבר.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
6/7/2006 21:07
בקטגוריות בית ספר, תחושה של סוף, שיחות עם אנשים, שקיעה אחת&catdesc=זריחה אחרי זה, סוף, מתרגש, מסיבת הסיום שלי, מאושר, ללכת לאיבוד, יום שעבר טוב, יום טוב
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|