זה הרבה זמן שלא הייתי כל כך מאושר.

לראות בני שכבה ולהרגיש שייך באמת.

בלי להיות עם החברים הקרובים ביותר,פשוט לרקוד עד שעה 4 בלילה.

Bogy all night long

"אתה ממש חתיך היום" כך היא אמרה,יפה מצידה:)

איזה כיך היה לרקוד איתה,לרקוד פעם ראשונה שלא בסלאו.

שיר ושי שתי בחורות שלוש שנים אני איתן בשכבה אולי אפילו 4,ומעולם לא דיברנו יותר מחמש דקות.

מפתיע שדווקא איתן העברתי את רוב הלילה שלי.

יש משהו בריקוד סלאו ברחבת הטראנס שמסחרר,משכר.

להשתכר ממים,וכל העולם מאמין שבירה ביד-מצחיקים.

גילויים

גילויים מצחיקים בנוגע לא'

וצמיד צהוב שלשם שינוי אני שוקל לשמור.

ולראות חברים באים למסיבת סיום,ענקים וקטנים.

איציק חסר לי נורא שם.

אירוע אדיר באמת שנהנתי שם.

ומאות תמונות

זוהי ורד המדבר.

נמאס לעזוב את הכל.

לאוהב אותך זה לשלם בכאב

ואנחנו שניים,ובטח לא לבד...

אני כל הזמן מתפלא מחדש מכך שאני ממשיך לשוחח על אותם דברים עוד.

עוד מעט מקצוע נוסף יאבד וכן הבא בתור

אין עצב אין דאגות

מי שמאמין שאפשר להרוס,חייב להאמין שאפשר לתקן.

פוסט שטות שכזה,סתם כי אני רוצה לכתוב ולא יודע על מה.

חלום על תמונות שלי איתה  ולצפות בהם יחד עם האופל.

ארוחת סיום פילוסופיה בחדר שלי.

מה הולך בראש שלי?