|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 עוד חמל
השעה כבר 17:26 כל רמת הגולן מלאה בערפילים,בחרמון יש שלג ויש לי דחף לטפס עד לשם ברגל ולהנות מהיופי הזה,מהקור שמצפה לחמם לי את הנשמה.
אני משתוקק כבר לנקות את עצמי מריח המדים.
יש בי קצת עצבות על זה שאני תקוע כאן,וחסרה לי המצלמה והאישה שאני אוהב (שאגב ב27.12 אנחנו נחגוג בס"ד שנה מאושרת יחדיו).
אני מתגעגע לחברים שלי ,ולאלה שלא מתקשרים בכלל או מספיק,כמו SM היקרה ודרצו'ק שאני מתגעגע לשוחח איתן אבל מרגיש שיש משהו ביחסים שלי עם האוהבתי שהקטין את כל השיח שלי עם נשים.
יהיה בסדר ברגע שירד השלג והמצלמה תהיה ביד.
ומי יודע אולי מחר אצא הביתה ואראה את פסגת החרמון (שלשם שינוי לא תהיה עטופה בשמיכת הערפל) ואצלם את היופי הזה.
אבל מי יודע,אחרי הכל כשמוקפים באנשים טובים הכל עובר בצורה קלה יותר
מתגעגע,אוהב.
ומת כבר לצלם
סבא
נ.ב
יש למישהו מושג למה זה מרגיש כל כך משונה? לכתוב מספר עלוב של שורות ולהרגיש שיותר מזה לא אצליח להוציא עכשיו?
וזה אחרי שפעם יכולתי לנקז הכל במילה הכתובה כאן.
מה השתנה בי?
| |
יצאתי
יצאתי לקורס,לא יודע מה יקרה מהיום עבורי.
הגיע הזמן לשינוי,נקווה רק שאוכל לשמור חלק המהרגלים שלי.
אנסה ליצור קשר ברגע שאדע מה קורה איתי.
טלפונים יתקבלו בברכה.
יום טוב:)
| |
לעיתים קרובות במהלך חייך אתה ניזון משמועות לגבי כל דבר שיעמוד לפנייך,הדבר בולט במיוחד בצבא.
מן הרגע שבו אתה קולט-ואוי איזה קטע אני אתגייס עוד X זמן.
ומתחיל לתהות ,מה אני רוצה לעשות,איפה יהיה לי טוב ,מה המקום שהכי כדאי להיות בו.
ולהגיד את האמת? (טוב,אני אצא מנקודת הנחה שאיש מכל השלושה כאן לא ירצה שאשקר לו בפנים,אז אומר את האמת)
שמועות שאינן מכילות מידע ברור של מספרים לעיתים מכילות פחות אמת משקר פשוט.
למה התכוונו חכמים בדבריהם בטח ישאלו,הכוונה היא פשוטה,כאשר אדם מדבר איתך על תפקיד כלשהו,כל עוד הוא לא ביצע אותו בעצמו כנראה ניזון גם בעצמו משמועה,וכמו שכבר למדנו בכיתה ב' כששיחקנו טלפון שבור,רואים שהמידע די משתנה עם כל אדם ששומע את הסיפור ואת השמועה.
מספר חודשים לפני הגיוס שלי (מרץ) התוודתי לאפשרות שאולי אהיה בשיריון בגלל הפרופיל הגבולי שלי -לא מספיק נמוך בשביל לפסול קרבי שהוא לא חי'ר ולא מספיק גבוה בשביל להיות ח'יר או להתמודד על האפשרות ליחידות התנדבויות ולא נמוך מספיק בשביל היחידות שעוסקות בעורף ובטכנולוגיה עצמה)
אכלתי לא מעט סרטים לגבי איך זה שיריון,ואיך זה תותחנים,היום אני יודע שמה ששמעתי זה שטויות במיץ ואפשר בקלות למצוא שם תחושת סיפוק,תוהה האם כיום הייתי מעלה פרופיל ומוותר על האפשרות שיצרתי לעצמי עם כוח ההתמדה שלי וניגש לאותו תפיקד שאז ויתרתי עליו ונאבקתי להימנע ממנו.
להיכן הייתי הולך היום.
אני לא בטוח.
מידי יום ויומו אנחנו נחשפים לאנשים שאומרים דברים שהאמת שבדבריהם שונתה,קוצצה לרמה שבין האדם שסיפר את הסיפור בראשונה לבין האגדה שסיפר האדם לכם ישנו דמיון מוגבל ביותר.
אלא בעיקר תחושתו של האדם המספר לכם.
רק חבל שבגלל החוסר האמונה הבסיסית שלנו באנשים וביכולת שלהם להעביר מסר,מידע בלי לפגום בו עם דעותיהם שלהם,אנחנו חייבים לנסות את מזלנו באפשרות שהם מדברים לטובתה/לרעתה.
הלוואי ואנשים ידעו להעביר מסר כראוי,והיו מנסים להכניס מוטיבציה במקום לפגוע בה.
-היום ישבתי עם אנשים שיהיו בתחת שלי במשך 4 חודשים ממחר,אלא אם מישהו מהם יפול או אני מהקורס.
וקלטתי,שאותם אנשים בלא קשר לאופי שלהם עצמו ואיך הם כבני אדם,אסור יהיה לי לקוות לחיזוקים מהם אם אגיע לשלב בו יהיה לי קשה בקורס,הם מהסוג שלא אומר-קשה אז מנסים יותר,אלא קשה עוברים מקום,וזה מסוכן להיות מוקף בשכאלה שכאתה רוצה להגיע למקום טוב.
הילדה מחר מתגייסת,היא מתחילה מסגרת ומחליפה בגדים,אני מחליף מסגרת ומדים גם כן.
תאחלו לנו בהצלחה.
| |
זהו
אני כל הזמן שוכח איך זה לכתוב בצורה שהיא לא פלצנית מספיק על מנת שאנשים ישתעממו מהניסוח.
נו טוב,אני מניח שאוכל לחכות קצת עד שזה כבר יחזור אליי
נ.ב
ממחר ,יוצאים מחיל האוויר,
מישהו יודע מה יביא המחר?
אם כן,בבקשה שיפתח את הפה
| |
תקשיב לאמא ,איכשהו,היא יודעת
*מאיר בנאי-לך אלי תשוקתי*
כדאי תמיד להקשיב לאמא.
במשך החודשים האחרונים אני חוויתי תקופה לא נעימה ביותר,תחושת חוסר משמעות בחיי,לקום בלא סיבה
במיוחד בגלל הצבא שלי,שהרי אני חודשים ללא תפקיד ,ועדין..נאלץ לקום בשעות דפוקות בשביל לא לעשות כלום.
אמא תמיד אמרה כשהייתי משוחח איתה שדברים ישתנו בעבורי בקרוב,רק צריך להיות מוכן,לחכות,זה יגיע אליי.
"הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה" היא נוהגת לומר כשאני מתאר לה איך אחרים עושים כבר משהו בצ'יק צ'ק ואני ,מתבוסס במקומי.
יותר מ190 ימים הייתי מגיע לטכני שם לא הייתי עושה דבר מלבד לרבוץ ולהתבאס מזמני האבוד.
במהלך החודשים הכרתי שתי בחורות,האחת ר' שאזכור למשך זמן רב,כבתור משהו שהיה יכול להיות מעניין לו היה ממשיך,ויודע שארצה תמיד לראות האם יש מצב לשוב.
והשניה ג' שאותה היכרתי דרך ל' (שהיא בפני עצמה מישהי שראויה למספר מילים) שעל המפגש שלי איתי אתחרט עוד הרבה זמן.
אבל הנה הזדמנויות מגיעות,מנוצלות/מתבזבזות.
יצאתי מהטכני לבסוף,בתאריך 9.12.07 החתמתי את כל מי שדרוש על הקלירנס היקר,או הטופס הטיולים לירוקים.
וב10 לחודש כבר הגעתי ימ"מ שבו עשיתי שבוע חופש נהדר שנוצל לטיולים וצילומים,אפילו חלק פורסמו.
אני שמח שלא נקטתי בשיטות של חבריי לעונש של ההמתנה,שלא הלכתי לקב"ן ובכיתי לו כמו חמור שקרן,ושלא נפקדתי והגעתי לכלא כמו רובם.
כי אני רואה שהדברים מסתדרים לי כעת על הצד הטוב ביותר כשאני עד לאותם אנשים שהלכו על הדרך המהירה שחוזרים ובוכים.
יודעים שמי שאיים עליהם בזמנו,התכוון לכך,הם לא יוותרו עליהם בכזו קלות.
*קובי אפללו-ים הרחמים*
"הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה."
אמא אמרה לי כבר עשרות פעמים בחיי,ורק היום אני מבין את נכונות האמירה.
אני כעת עומד בסוף המסדרון שבו הלכתי הרבה זמן,ומולי דלת שמאחוריה נפתחות כל האפשרויות מהתחלה.
מתפקיד חדש,ומאיך אתפוס את המצב שלי בעולם,איך אתנהג ואם אתאהב /אהיה מאושר,אסבול ועוד.
כל הדלתות נפתחות בקרוב למולי.
אני כבר יודע סבלנות מהי,אחרי כל החודשים של ההמתנה.
עוד כמה ימים לא ישרפו אותי,אחכה כתמיד.
אני רואה באופק סיכוי לזוגיות,ואני רוצה לזכות בה.
ורוצה להרוויח תפקיד אמיתי.
הלילה ימשך גשם המטאורים,שידוע גם כגשם של כוכבים נופלים.
אחרי כל התפילות שהתפללתי ,לצאת מהמתנה,מהטכני,לצאת לבק'ום.
להגיד תודה בלב שלם בלילה,בזמן צפיה בכוכבים נופלים ולהביע משאלה נוספת שתכלול אמירת תודה.
שאדע לנצל את ההזדמנות שנפלה לידי.
-
השבוע האחרון נוצל לצילומים,לטיולים ,בירושלים,בתל אביב,בבאר שבע-צרי וש.
בשתי הערים המרכזיות צילמתי גם,ישנן לא מעט תמונות,אפילו כמה נחמדות לעין.
ובבאר שבע מצאתי לי חיוך לזמן מה,לילה שלם שבו חייכתי ולא חשבתי לרגע על החיוך הצבוע שלפעמים אני חש על שפתיי.
כמה טוב להיות עם אנשים טובים סביבך.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
14/12/2007 14:12
בקטגוריות בתחושה של חורף, דברים טובים שבאים בהפתעה, התחלה, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יהיה טוב..., יום טוב, יום שעבר טוב, יותר טוב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מאושר, מזל טוב/יום הולדת, מחשבות, מחשבות על אהבה, מרגיש משונה, מסע, מתרגש, נחמות אישיות, סוף, סתם, סתם יומן, עוד סיפור אחד של אהבה, עייף כל-כך, צבא, רוני, שוב בבית, שקיעה אחת&catdesc=זריחה אחרי זה, תחושה של סוף, אופטימי, אהבה ויחסים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של jamoosa ב-16/12/2007 20:12
|
התחלה מחדש
החיים הם רצף עצום של של התחלות מחדש,שהאחרונה בהם,היא המוות.
מחר אני צפוי (בהנחה והכל יקרה כפי שצפוי,וכולנו יודעים שדברים שצפויים לקרות,קורים אחת לחמישים בערך בסופו של דבר) להחתים המון אנשים שלא היה להם קשר לחיי וגם כאלה שהיה להם משמעות בחיי במהלך החודשים האחרונים,בהיותי מסופח לטכני.
אז מחר מתחיל מחדש השירות,רק שכעת אני קצת יותר מבוגר,יותר מבין ויותר מכיר את המערכת הזאת.
שעד לא מזמן הייתה מכונה משומנת היטב בעיניי,וכעת מכונה הפעולת בידי פועלים לא מוכשרים.
מחר מתחילים מחדש את נושא השיבוץ,חיפוש התפקיד,חיפוש של עצמי בתוך המערכת הזאת.
אולי הפעם אתקל באנשים מוכשרים ומדהימים שיגרמו לי לרצות להאמין שבגלל אנשים כמוהם המדינה עדיין על הרגליים מבחינת הצבא ולא התמוטטה עדיין,כי היא בתכלאס עוד עשויה.
*אלוהים-מוקי*
מכין את עצמי ,להעניק מספר מתנות קטנות,חיבוקים ולהצטלם עם האנשים.
הבשורה לעזיבתי ניתנה לי אחרי שכבר אמרתי בלב שלם,קח אותי אלוהים בתוך ליבי.
ומי יודע,אולי הוא בחר בצורה הזאת להקשיב לי.
הרבה תפילות נהנו לנגד עיניי בשנה האחרונה.
טוב לדעת ולהיות עד.
לאמונה,לדעת בדת.
"מחר הוא היום הראשון של שארית חיי "
כך שמעתי פעם,מידי יום המשמעות של המשפט הזה מתחזקת בעבורי.
התחלה חדשה כך נראה,זה מרתק פשוט לראות שלשם שינוי הדלת להתחלה חדשה ,נפתחת בעבורי ולא בעבור ממתין אחר.
אבל כמו שאומרים,הסבלנות בסופו של דבר משתלמת.
לילה טוב ,חלומות נעימים,
חם יותר עכשיו בלב.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
9/12/2007 01:37
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, התחלה, חוכמה אישית, חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, יום שעבר טוב, יותר טוב, כנות יתרה, כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מאושר, מבולבל, מחשבות, מסע, משונה ועצוב, נחמות אישיות, מתרגש, סתם, סתם יומן, צבא, שקיעה אחת&catdesc=זריחה אחרי זה, תחושה של סוף, אופטימי, צבא
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
