| 11/2006
מפוספס שוב,מחוספס שוב
חוק ליזיזה:
אל תספרי לי על הזין האחר שאת מקבלת אלייך,טובה לי הבועה שאני היחידי שמזיין אותך בימים אלו.
את יוצאת עם עוד גברים בזמן שאת שוכבת איתי?
תהני,רק תנקי את עצמך במשך כמה ימים מהם לפני שאת רוצה לגעת בי,לא רוצה אותך עם תחושה של גבר אחר,זהו עלבון כבר .
גם שאנחנו לא בני זוג..
כתמי הצבע חזרו לידיים,כנראה שהרגלים לא נמוגים והגדרות לצביעה לעולם לא יגמרו.
שוב אני מנוקד.
אם את מתעקשת שמשמור עלזה כזיונים בלבד ,אל תספרי לי דברים שהחבר או הפסיכולוג צריכים לדעת.
ידיים קרות,מחשבות קרות,בהחלט דרוש חום שונה,של ריצה טובה ואהבה קצרה.
יש משהו מעוות ביזיזות עם האקסית ,הדינמיקה לעולם לא משתנה באמת ובתמים
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
30/11/2006 18:58
בקטגוריות מחשבות, תחושה של סוף, תחילת חודש, סוף, מרגיש משונה, ליבי, כשיש צורך להגיד משהו, יהיה טוב..., חומר למחשבה&catdesc=אימרה שאומרת הכל, בתחושה של חורף
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבא איוב השוטה התלוי הפוך ב-30/11/2006 21:12
|
זכרונות הכפר
*פחות אבל כואב-יהודה פוליקר*
מעניין מה יש בשעות הללו שעושה לי את זה כל כך.
בא לי סקס עייף בשעות הללו.
שהגוף עייף ואך עדיין משתוקק לתחושה של גוף אחר על יד,זהו משהו בשעות הללו.
עם נר דולק ומחשבות בהירות.
עם תחושה יצירתית.
"על מה שנפצע בי, נפצע והגליד
כמעט ואינני חושב
לומדים לחיות עם זה ככה
פחות אבל עוד כואב"
מנהג שכזה,להישאר עד עד הזריחה,ואז להגיד לאבא ואמא בוקר טוב וללכת לישון.
החלפת משמרות ,אני תמיד לוקח את המשמרת הראשונה .
אני חושב שאני זוכה לעשות משהו שאחי הגדול לא עשה בזמן הטרום צבא שלו.
וזה להכיר את ההורים מקרוב,תקוות,סיפורים,מחשבות וטיולים אישיים.
תמיד הייתי הילד של אבא,כי אני הכי דומה לו במשפחה הזאת,אפילו שיש בי משהו מדודי אברהם במראה.
אז הלכתי היום עם אבי לטייל בכפר,בפרדסים שהיו נופי ילדותה של אימי היקרה ובין היתר גם מקום קבורתה של כלבתנו שמתה זה מכבר.
וזכרונות אין ספור שנרקמים מידי יום ויומו משלי במציאות הכפר*משינה -נגעה בשמיים*
והנה גזעי העצים שהגברים של הכפר ומספר חברים שלי ואני העברנו על מנת שימשו כספסלים,כתיחום לשמורה הזאת של הנחל שלנו.
ועצי קלמנטינה ותפוזים חמוצים מתוקים מלאים בתמצית הכתום שאני כה אוהב.
ממלאים אותי בשמחה של יום טוב.
כמו שימי השבת והשישי תמיד הובדלו עבורי בתחושה ולא רק במעבר השעות .
תמיד ידעתי להבדיל בין בוקר יום שני ושבת.
תמיד מפתיע אותי לשמוע סיפורים על סבי,צלם,אסיר לשעבר של הנאצים,אב.
והסיפורים של אבי שתמיד מחדדים לי את הידיעה עד כמה אנחנו דומים שנינו,שבמובן מסויים מאותו הכפר.
ובית הכנסת בו מתפללים מניין גברים בו ישנו את זכרון סבי הנזכר לנצח במשפחתי.
וכאן במרגש הכדורסל שעל יד הפרדס,אני זוכר בילדותי שלקח לנו כעשר דקות להגיע למגרש ולשחק עם דודי שם,תמיד לחייך כי בכך יש רק אושר -מנהג טוב זה היה.
כמעט 15 שנה עברו מאז,לוקח דקה שתיים כעת להגיע למגרש מן הבית של סבתא,כבר אין פרדס קסום לעבור דרכו ולהתעמק בכל פרי ופרי .
ודודי כעת מעביר שעות רבות מספור בעבודתו,שוחק עצמו בעבור משפחתו.
וזכרונות עבר שהופכים לחלומות ותקוות עתידיות.
ונכדים שהולכים ומקיימים את זכרון אבותיהם ,חוזרים הביתה.
אל הכפר,להתפלל בבית הכנסת של העבר הזכור.
| |
אבות ובנים
שני גברים,האחד מתחיל את חייו ואחת נתן לשני את חייו.
אני אוחז במצלמה ,טועם את העולם מבעד לעדשתה.
והוא,מתענג על קלמנטינות טריות,ישר מן העצים.
טיול קצר בין הפרדסים,זמן איכות של השניים.
כי לפני שנים לא היה להם את הזמן .
הגיעה השעה לשנות הרגלים ולהתחיל חדשים ,טובים יותר.
| |
בחצרות בחושך
*בחצרות בחושך-טאטו*
משהו לא בסדר אצלי אם אני מקשיב במשך כל היום לשיר מנקודת מבטו של אנס?
עבודה במשרד הפנים,המוני מאבטחים,כאילו שאין מה לעשות בכל הכוח אדם הזה בדברים יותר חשובים.
המוח מעורפל,,עוצם עיניים,מנקר.
חולם ,הוזה,בעצם אני כבר לא בטוח מה אני עושה.
מחשבות עייפות,של אדם שלא ישן בלילה.
תהנו ממה שיש לי מה להציע לכם.
משונהש אני חולם עלייך רק כשאני הוזה.
יושב על כיסא,מנסה להחזיק את עצמי ער אך לא מצליח.
תקרה מתרסקת עליי,אני לא מפחד משום מה,לא עליי לפחות.
אבקה לבנה של שברי גבס מתפזרים על פניי.
הוא מודאג,כעוס,חוסר אחריות מצידי.
אתן לו לסיים ואז נוכל לעוף מכאן.
| |
פסולת צבאית
*אהוד בנאי-היום*
יום שכולו מנוחה,כי הגב כאב ולקום לאימון ולרוץ קצת.
לא משהו שעובר לאט,יותר מידי מהר עבר אימון הזה
עוברת דקה ואני מקבל מכתב לידיי,כן זהו המשך הזוועה שנקרא תהליך הגיוס שלי.
זהו הצו הרשמי שמעביר את הגיוס שלי ל13 למרץ.
עכשיו ,אני מביט על רשימת הציוד,עכשיו מישהו יכול להסביר לי מדוע לעזאזל נשים מקבלות גרביים לבנות וגברים לא?
ואם כבר,מדוע נשים מקבלות תוספת של זוג נעליים /סנדלים מעבר למה שיש להן כבר?
כמו שכבר ציינו בפניי ,כל נושא תהליך הגיוס מופקד בידי אנשים קשים שלא מגיע להם להחזיק עיפרון.
מעטים הם האנשים שאיתם אנחנו חשים שלווה וחופש להיות מי שאנחנו בלא לחשוב פעמיים,צריך להיצמד אל אנשים כאלה.
| |
רק בשביל לקבל חיבוק
אשלח יד ללטף את ראשך,בלא להכירך,להצמידך לחזי ולחבקך.
ראיתי את פניייך,אני יודע שאת חושקת בכך,לא סתם שפתייך ממלמלות בבקשה חבק אותי,בבבקשה?
מעולם לא אהב להביט בחברו עושה את שהוא עושה,את הדבר הזה שאי אפשר להגדיר.
אפשר לתאר זאת רק כך,שהם מגיעים למקום מסויים,בלא לדעת לאיפה כי חברו מוביל אותם ושם הם נתקלים באדם,שם בחוש חברו עוזר לזר שם.
היא בדיוק נפרדה מהחבר שלה,שהיא וויתרה על הכל למענו,על המלגה בקולג' המפורסם בארצות הברית ועל הבית הנהדר שההורים שלה עזרו לה להשיג במחיר זול במיוחד.
והוא עזב אותה,ככה סתם,בשביל בחורה אחרת,מעולם לא הייתה זקוקה לחיבוק כמו שהייתה זקוקה לו עכשיו,לו רק היה כאן מישהו.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
