| 2/2008
אני והיפה שלי במיטה
אתה מעדיף לצאת איתי?
או להישאר מחובק איתי?
*אני מעדיף להיות איתך בכל מצב,לא משנה איזה*
| |
בדרך הזו כדאי ללכת על מנת להגיע בזמן אמרתי למעיין ורוברטה בזמן שעובד בצד,ממתי להחלטה.
הוא מתון והן עקשניות,כמו שרק נשים יכולות להיות.
אני כבר אומר נועש ומנסה להמשיך לכיוון הנכון,שאליו צריך לצאת,עשרים מטר אחרי כן מביט אחורה,רואה אותם נטועים באדמה.
לא יכול כבר עם ההססנות שלהם אני חושב.
מרים ידיי לפי,עושה תנועת משפך וצועק להם לזוז כבר שונא כשאנשים לא נועזים.
| |
שבת במושב
אני חוזר הביתה לשבת,לחוש אחרת,לנשום אוויר שונה.
להתרכבל בזמן שונה ועולם שונה כך נדמה,עולם בלי מדים ופקודות,אלא חיבוקים ונשיקות,וכנראה מאוד,בלי הבגדים המפריעים:)
אנחנו נרדמים בחיבוק,אני אפילו קצת נוחר "בגלל שהצטננת"י היא אומרת.
קמים למועד חשוב,אזכרה לסבי המנוח.
אבי בוחר לנסוע לבית הכנסת לארגן את הקידוש ואני והיפה הזאת שאני כה אוהב הולכים את הדרך ברגל.
ואני בלי כוונה,שוטח את סיפורי,זכרונותיי ואת עברי לפניי. נותן לה לראות לתוך עברי,לתוכי.
מספר חלק מהסיפורים הקטנים האלה שמרכיבים אותי.
את פה היה פעם פרדס -ומצביע על בית או על שדה ריק מעצים.
תוך כדי זה שאני מחזיק בידיה בעדינות,בחיבוק קטן.
וצעדנו מתואמים בחיוכים עדינים כמו הדבר הטבעי ביותר שקיים בין שני אנשים,צעדים מתאומים,ימין וימין שמאל ושמאל.
צוחק בלב,כי במסדרים שלנו בבסיס זה אף פעם לא מגיע בכזו טבעיות.
ממשיכים בטיול,שבתחילתו ואחריתו במקומות שאנחנו צריכים להגיע אליהם, ואמצעם הוא עבר שלם של תקופות חיים קצרות באדם כה צעיר,והדבר גורם לי לחוש כה זקן,להיות מסוגל לומר-הנה פה לפני 14 שנה נדרסה הכלבה שלנו,טפי היה שמה.
ופה פעם גר הדוד והדודה,וכאן היה גן משחקים גדול עם מגלשות,וכל מה שרואים זה שטח עם שאריות של מדורות.
היא מחבקת,מנשקת,עושה לי כל כך טוב בלב שזה מדהים אותי.
הנה אפילו בעת שכתבתי את המילים האחרונות היא נשקה לי בחיוך,לא מודעת לנכתב פה.
מספר לה על הטיול אופניים שהייתי עושה במושב ,מקצה אחד לשני,איך חשבתי שהמרחקים ההם היו נצחיים ממבטו של ילד בן 7 וכיום הם בדיוק מעבר לעיקול הכביש שמולנו.
אני מוצא שלווה בטיולים האלה,אני חושב שנהפוך את זה להרגל:)
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
16/2/2008 23:33
בקטגוריות בלילה...., בתחושה של חורף, מאושר, מחשבות, מחשבות על אהבה, כנות יתרה, כשהעבר מוכיח שהוא עדיין רלוונטי, כשיש צורך להגיד משהו, יותר טוב, יום שעבר טוב, יום טוב
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
שבת כהלכתה
זוהי שבת קודש,בה הלב הולך בעקבות הרגשות והרגשות נעשות למעשים.
שבת עם האישה שאני כה אוהב,עם אחותה ובן זוגה.
לשבת בראש השולחן,לברך על "המוציא" ולברך את יושבי השולחן,סעודה נעימה מלאת צחוק וחיוך.
שבת מתוקה שבה לא חשבתי על טעויות ,אלא התעמקתי בשלווה שהיא מעניקה לי.
כמו סם מתוק שאפשר לקחת ממנו עוד לגימה בחיבוק,בנשיקה,בנשימה יחדיו.
שבת טובה הייתה זו:)
יש לי עוד מה להוסיף,תשארו לפרק הבא.
| |
כבר לא לילה
לפני מספר שנים,כשעוד היינו חברים טובים כולנו,והחבורה הייתה מנפרדת לגושים קטנים בתוך החבורה,אבל עדיין חבורה מגובשת.
היינו נפגשים בגדרה,כי הרי רובם היו מגדרה ורק אני ועוד שלושה היינו אוטסיידרים שנכנסו בדרך מיוחדת,של בשר ומושבה לחבורה.
הכרתי בחורה חמודה בשם לילה,שבזמנו קראו לה עוד עדי,והיא הייתה קסומה קטנה,מהבנות החמודות האלה שאתה יודע שמשהו בהן שונה,אולי בראיית עולם שלהן ואולי פשוט העובדה שהעולם מגיב אחרת אליהן.
ואני קראתי לה לילה.ובתקופה מסויימת זה היה קשר מיוחד.
שיחות עד הבוקר,תחושה של צחוק וידידות ארוכה וטובה.
הזמן עושה את שלו וזוחל,ותחתיו נרמסים הרגעים והופכים לעבר.
החבורה התפרקה,אחד אחד פנו לנתיבים שונים,ודבר לא נותר ממנה.
האחד פנה לסיירות,האחר לנח"ל,האחרת להדרכה והשלישית לקר"קל,והוא משתמט והוא בקירייה.
חבורה מיוחדת שהתפרקה מאחדותה,ולילה בכל הסיפור?
מעולם לא גרה שם בגדרה,אבל משהו בהוויה שלה היה שזור למשך תקופה מסויימת שם.
השיחות נמשכו,ריבים,השלמות,חיבוקים וצחוק.
כיאה לחברים טובים,אפילו מכתבים המוקדשים אחד לשניה,חיבור שהיה לחיבוק מתמשך.
מתישהו נפרם,מתישהו השתנה,הזמן חולף,שוכחים לדבר,מפסיקים לדבר,מתישהו איכשהו,טינה נוצרה אצלה,ואני עדיין לא יודע איך.
מתישהו,איכשהו היא פולטת שהיא מסננת ,שהיא לא רוצה עוד .
נמאס היא אומרת.
לא ידעתי מה,ולא ידעתי למה.
אבל מתישהו מוותרים ומפסיקים לשאול ,למה? איך אפשר לתקן?
ואומרים שתלך בשלום,לנתיב אחר,בשמה שלה,עדי.
| |
יום ג'
אני מנסה לנשום בין לבין כל הדברים שעליי לעשות מידי יום.
לנקות את הנשק,להתפלל כמו שצריך וראוי,לישון 6 שעות אמיתיות ולא 5 שעות שאחרי כבר יומיים מותירות אותך גמור לחלוטין ברוב שעות היממה.
לסיים את הלימודים בהספק גבוה,לראות שהתוצאות שלי לא גבוהות כמו שאני יכול לתת,כי אני מכיר את עצמי ויודע שאני פרודקטיבי להפליא ברגע שיש לי את התנאים והכוחות הנכונים.
אני יודע שהתנאים שלא לא רעים בכלל,אבל משהו לא מסתדר כי עובדה שאני לא מגיע למקסימום שאני יכול,תוהה איפה אני יכול לשפר את ההישגים שלי למול מה שיש לי.
השיעמום דואג למתוח כל רגע והעומס מקצר כל שעה.
ונותרים בלא כל יכולת להתנגד.
יש לי את רגעי השלווה האלה שאני תופס לעצמי,כשאני בזמן שמירה או במיטה מחכה לאחים ואון שלאף שירדימו אותי בקסם.
שבהם אני סוף סוף חושב בשביל עצמי ומהרהר בדברים הקשורים לבית,למיטה,לתחביבים שלי,למוסיקה שלי,למצלמה היפייפיה שלי,לחברים שלי שלא ראיתי כבר חודשים כמו שצריך.
אפילו יוצא להרהר באנשים בחיי שהיו ואינם עוד בחיי.
מאין חשבון נפש שקורה רק בפרקים של עצירה מלימודים,מטלות ובשירותים ובמקלחות.
כן אני חושב על אנשים בחיי בשירותים ובמקלחת,זה מראה אני מניח כמה מעט זמן "עצמי" יש לי .
ועדיין עם כל העומס הזה,שגורם לי להיות תשוש חצי מהזמן עם לא רובו המוחלט.
כשנשאלתי האם אני מעדיף לצאת את השבת ולהיות עם החברה היפה שלי להעביר את הדירה ,או ולצאת בחמישי ולחזור בשישי בבוקר,לא יכולתי לדמיין תשובה אחרת מלבד זאת שתבטא את זה שאני רוצה להיות איתה ,בחמישי שישי ולהיות עם החברים שלי בשישי שבת,לסגור איתם.
משפחה קטנה עם דודים קרובים,אחים,ואפילו קרובים שהיית רוצה לשכוח שקיימים,שעדיין אוהבים -כי הם משפחה.
אז טוב לי כעת,שאני נח קצת,במיטה שלי בבית,מחכה למחר לסיור שלנו בירושלים,לראות את החברים ,ועדיין להנות מכל העולמות.
לא בדיוק כמו שהייתי,קצת שונה.
נאלץ להתבגר בגלל ההכרה בדרישות התפקיד שאני אגיע אליו בסוף הקורס,מנסה למצוא מקומות תמימים שוב בחיי,למען השפיות שלי.
אבל ככה זה כשמבקשים אחריות,צריכים להתמודד איתה.
רק רציתי לומר משהו,שתדעו מה בערך עובר עליי,בלא לפלוט יותר מידי.
רק רציתי לומר שאני מתגעגע לכאן.
|
נכתב על ידי
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
,
3/2/2008 18:14
בקטגוריות ירושלים שלי, יותר טוב, יהיה טוב..., כשיש צורך להגיד משהו, ללכת לאיבוד, מבולבל, מחשבות, מסע, מרגיש משונה, סתם יומן, צבא, צבא, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של s.m ב-22/2/2008 01:36
|
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סבא איוב השוטה התלוי הפוך
