כישרון קטן שלי ,למצוא מחשבים עם אינטרנט בכל מקום ולמצוא דרך לעדכן.

אז אני כאן,בבסיס עדיין,לא יודע מה קורה איתי אבל שמח בכל פעם שמישהי/מישהו מראה סימני חיים ומתקשר אליי.

לא יודע עדיין מה התפקיד שאליו אגיע אבל לפחות אני מעביר את הזמן בשינה וקריאה .

שיעורי הגמרא כאן עושים לי טוב,

אפילו שהמיטות הורגות את הגב:)

תתקשרו מידי פעם,ומי שלא יודע איך,שיצור קשר אני אספק לו את המידע:)

שבוע נהדר שיהיה לכם:)

DSC_0039 copy, originally uploaded by yodacantechu2.

מספר שעות,לאיותר מכך.
מספיק על מנת שאוכל לחוש את האווירה ולא למאוס בה .
קצת פרפרים ונחשים על הגג,מרוממים את מצב הרוח ,מאפשרים לחוש אחרת בעיר שכולה זהה,בעלת קצבים משתנים שמעידים על שגרה בעייתית.
שוב לעלות על המדים,לדעת ששוב המזל שלך שיחק לך בכך שהבכלל הספקת לעלות על הרכבת ולא פספסת אותה.
הפרש של שלושים שניות,זמן שבו לשם שינוי לא חשת שום לחץ.
זוהי תכונה מעניינת,לדעת שיש סיכוי סביר ביותר שלא תגיע בזמן,אך אתה יודע שאתה רק מפסיד זמן מלהיות עם אותו אדם שקבעת איתו אם תפספס אך לא תענש.
עדיין ברגע שאתה קובע לעצמך בראש את המחשבה-אני לא מתכנן להגיע לקרובה אלא לבאה אחריה,משום מה אז התנועה מסתדרת ,הכבישים מהירים שוב.

*Nickelback-Someday*כבר לא מנסים לכלוא אותך במאבק מטופש של דווקא ונעשה לו כך וכך.
אלא מפנים לך את הדרך,כי אותם כוחות שקודם לכן נראו כפועלים נגדך מבינים שאיבדו את האחיזתם בך.
כבר אין איום.
וכך אתה מגלה שישנה חניה בדיוק במקום הטוב ביותר עבורך בדיוק בזמן הטוב ביותר,דקה לחכות ועולים לרכבת,מזל רן מה שנקרא.

דברים מצחיקים שקורים כמו אח שחוזר עגבניה מים ושם מוכר ומוטל בספק בנוגע לרמת אהבה אליו מציעה להיפגש.


How the hell did we wind up like this?
Why weren`t we able?
To see the signs that we missed