| 6/2006
מדרום נהדר *אוקטובר- עמיר לב* אצבע נקועה קלות מחכה לחורף שהלחות לא עוטפת את הגוף מלבד כגשם טהור. יש לי יחסים משונים עם הקיץ אהבה שנאה שכאלה.
"מכיוון ההר הכל רגיל אוקטובר הטוב עומד להתחיל"
אני רוצה את הגשם שלי שוב. את ענני הסערה שמשקפים את העוצמה שתמיד מסתתרת אצלי בפנים ענני הסערה שלי אינם בהכרח סערת ברקים,לעיתים היא סופה של תחושות שכל מה שהיא תביא היא את בראשית העולם האישי,צמיחה וגדילה . "כי במים ראשית כל חיי"
כל שלב בסתיו הוא הפריחה שלי.
"מכיוון ההר הכל רגיל אוקטובר הטוב עומד להתחיל"
להחסיר פעימה,להיזכר פתאום שיש צורך לנשום. להביט במראה הזה שניצב מולי,איזה זוהרת היא באותם רגעים . זיעה,ריח של סקס,נשימות מהירות,גופות זזים נעים בריקוד עתיק.
אצבע חבושה,קשה לכתוב עם נקע באצבע בפטונציה.
תחושה של מדבר,שקט והנוף לא משתנה ועם זאת-בכל מבט ישנו קסם חדש שמפתיע ומפעם בלב.
אולי פרויד צדק ואנחנו חיים על סקס/אוכל/שינה/אלימות.
עם הבוקר,כאשר קמתי עם זקפת הבוקר שלי חשבתי עלייך מפנטז עלייך כחלום מתוק. איזה עונג לצפות בך בדמיוני,כמעט כמו לחוש אותך באמת.
עם בוא הקור נפתח החום שבלב.
משיכות בחבל על מנת לסדר שצמח לא ישבר בגלל משקל גזעו
בכל רגע השיחה עשויה להשתנות לרעתי,וזה עצוב שיש לה צורך בכך.
על רגע טוב בשיחה היא נוקמת.
מחזירים לאט את הקור לבחוץ כל כך משונה שרק בחורף לב אדם באמת מתבטא.
"מכיוון ההר הכל רגיל אוקטובר הטוב עומד להתחיל"
חוויות מרגשות כבר לא פוגשים ברחוב,כך עברי לידר כתב באחד משיריו. הוא טעה.
אני לא אוהב זונות מתחסדות זה פשוט לא מעורר כלום מלבד כעס. אולי ביום אחר יהיה הנאה בשיחה.
מנגינה חוזרת מנעימה את התחושות כולן
זהו אחד השירים היותר בריאים עבורי. ללא זכרונות מאף אחת ואחד. כמו כל השירים של עמיר לב. הם שלי ושלו. איש לא יכנס למחשבות שלי בגלל השיר הזה. שיר אישי שכל אחד עשוי לשמוע ולהכיר.
אני מתגעגע לשלווה הרטובה שלי. לשלוות הגשם הנוחת עליי ומוחה את רעות האדם.
הכאבים הכי גדולים הם בלב.
| |
לילה לבן הופעה נהדרת של MAD BLISS חטאים במחשבות ללא הפסקה. לכל הרוחות הבחורה שווה. שליחות עצמית לשמחה פנימית. וגירוי אישה בטלפון,האם אבוא לעזור שאלת? הייתי רוצה לראות אותה מאוננת למולי,מביטה בי. בולעת אותי במבטה. חושקת בי עד אין קץ הייתי רוצה לעמוד מולך,בכל מובן ולצפות בך גומרת למולי ממני. הייתי רוצה להיות איתך שם. לענג ולהתענג. לתת מעצמי
אצבעות קשות תחושה מתאונות כדורסל מצערות. * 13Senses/Into The Fire*
אלוהים זה היה ערב מהנה כל כך . וכמה שאני שונא לגמור את הערב עם זקפה שכזאת.
לנשק למו ,לחייך אותה למספר שניות,להשאיר טעם של עוד.
Come on, come on Put your hands into the fire
בצעירותי נהגתי לטבול את ידיי בתוך אמבט קטן של מים רותחים,לא למען הכאב אלא למען אדע בוודאות שזה קיים.
הופתעתי לטובה מהיחס של ארליזרין.
כל כך שונא את החום של תל אביב. אבל בהחלט נחמד לראות עיר שלמה על הרגליים.
ואורות כחול אדום מפחידים כל נהגים שבכבישים
הוא הזמין חסר בית לגלידה,איזה אדם נפלא:)
עיניים כחולות בהירות מתוקות ויחס אוהב. דאמט אני שונא שבנות מעשנות,במיוחד כאשר אלו נשים יקרות לחיי. יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לחוות שוב בערב הזה ועם זאת כה מעט אירועים שלא ארצה לחוות שוב בעתיד.
איך לא ניחשתי שלהשאיר את המנטוס על השולחן יעודד נמלים להופיע. רבה העבודה ומעט הוא הזמן. נראה לי שיכול לצאת מכל זה משהו מעניין.
שמות ומילים אהבתי אותם תמיד
*אוקטובר-עמיר לב* אני מת לאוקטובר ולשמחה שבחיים המתכוננים לתחייה מחדש.
כל כך הרבה וירוסים על מחשב אחד ,זה מדהים.
"מכיוון ההר הכל רגיל אוקטובר הטוב עומד להתחיל"
בלבוש אלגנטי,סקסי כל כך שזה מדהים. בחורה בוהה בי ברחוב,מחמיא לחלוטין. ליאור טען שהבחורה הזאת לא באמת מכירה אותי,אלא פשוט התחילה איתי בצורה של-אני מכירה אותך, מעניין מה היה קורה אם הייתי עולה על זה.
"מכיוון ההר הכל רגיל אוקטובר הטוב עומד להתחיל"
נוסו מתל אביב,בואו לדרום
כל כך מתגעגע לתחושה של מישהי מחובקת בין זרועותיי,לשים את ראשי בחיבור שבין הכתף לראש.
נעים שמישהי יושבת עלייך. ולא רק בגלל שזה נחמד לזין,פשוט נעים שיש מה לחבק ומחזיר חום,אפילו אם זה לא החום שבאמת אתה רוצה
"מכיוון ההר הכל רגיל אוקטובר הטוב עומד להתחיל"
אני אוהב לשחק איתם כדורסל.
אני אזכה להתגייס אחרי יום הולדת 19 שלי. באוקטובר-הטוב. בוקר טוב. ולילה לבן.
| |
האם פעם באמת תשרור ביננו הבנה מלאה? מסיבת כיתה,המון תמונות,לשם שינוי לחוש ככיתה מאוחדת. והנה זה נגמר. מורות לספרות ארורות. ואני נראה לא רע בכלל בתמונות. אבדון יום יומי ותמונות נערכות . סוף סוף יש מה לצלם. והחדר מסודר,נקי -אשכרה ניתן לנשום את האוויר. מיץ תפוזים ללא וויטמין סי' מתי הם חזרו להיות ביחד? זה משונה איתה,אני לא יודע אם בכלל איכפת לה ממני או שהיא סתם צבועה לגביי. אני כבר לא אראה אותה יותר מידי אחרי הלימודים,אחרי הכל כבר אי אפשר להתקל בה בשיעורים.
לשכב לישון ולא לקום,וזאת רק משום שהחום מעייף אותי עד מאוד. כשהשפתיים של מישהי סביב הזין שלך ,סיכוי נמוך נורא שתדחה אותה. יותר מידי ערפל בלילות האחרונים. כבר לא מסוגל לחשוב בלא לתהות מה עושים בימים הבאים. עדיין פוחד,פוחד לאבד את הזיכרון ממנה. נטלי. למה נהרגת?
השבעה לא מבטאת אותך מספיק.
יש קשר מיוחד ביני ובין הקופה. תמיד הרגשתי אתזה.
אני מקבל את החיבוק הכי ארוך,אני אוהב את החיבוק הכי ארוך.
| |
האנשים היפים שמתים מבפנים עכברים מושכים בזנבות חתולים כלבלב קטן רוקד על בימת כלי הנגינה . שברים במבנה. קומה נוספת נבנת. עוד בניין,עוד מאות חלונות כחולים המשקיפים לעד החוצה. תרבות מלאה-תרבות ריקה מתוכן ומשמעות. כולם בוכים בתוך תוכם,בתוך בירת התרבות הישראלית. שיכחה של כולם ,העיר כבר לא עיר בעלת יחוד המאחד. יש בה הכל ואין בה כלום. בה הטובים מתים מוקדם והכל נמוג. נמלים מטיילות בין המדרכות של המסעדות. וכל מה שנותר ממך הוא החוסר תרבות של התרבות
*נכתב בהשראתה של ליהlia
היה לי תענוג היום להיות איתך. תודה
| |
המקלחת במקלחת שבדירה שלך אני מתקלח ,נותן לזרם המים החמים (לשם שינוי) לעטוף את גופי. אני מזיע מהליכה ואל ביתך ומן הסקס הנהדר שהיה לנו לפני מספר דקות. עצם המחשבה על הסקס שהיה לנו קודם לכן גורם לי להזדקר מעט. עם עונג המים על גופי עוצם עיניי,נותן לתחושה למלא את כל חושיי. המים זורמים על פניי ויורדים מטה אל בטני השרירית מטה מטה עוברים אל איברי ואל רגליי ואל הרצפה. מעביר את ידיי על גופי משפשף את שרירי התפוסים ,מנקה את התחושה של הזיעה מהגוף. אני שומע אותך נכנסת למקלחון,שומע את צחוקך המגורה מהמראה שלי עירום במקלחת. אני מחליש את זרם המים על מנת שלא ישפריץ לכל עבר ואת מתקרבת עליי,מחבקת אותי ומעבירה ידיים על גבי ,בטני מלטפת את פניי ויורדת אל איברי. את לוקחת קצת סבון נוזלי ומתחילה לסבן את כל גופי. הידיים שלך מגיעות לכל המקומות,לזרועות,הכתפיים מחליקות אל החזה והבטן עד שלבסוף שוקעות מטה אל איברי שעם מגעך מזדקף למלא גודלו. את מביטה בחיוך שלי ומחייכת לעצמך. תמיד אהבת לגרום לי הנאה. את מתכופפת ומתחילה להניע את ידך קדימה ואחורה,עושה לי ביד כאשר פנייך למול איבריי.הסבון כבר נשטף עם המים ואת מתחילה לראות שאני באמת נהנה מעבודת ידייך המיומנות ומוסיפה אף את פיך לעבודה. לשונך עוברת ומגרה עושה כה טוב. הו אלוהים כמה טוב לחוש זאת . את יונקת את איברי עוד ועוד,יחד עם עבודת ידייך אני חש שוב את התחושה המוכרת של אנרגיה המצטברת ישר באיברי ובאחת גומר ישר בין שפתייך. את שכבר יודעת מה לעשות במקום להפסיק מגבירה את היניקה אף יותר באותם רגעים,מגבירה את העונג,מעלה אותי לעננים. יונקת ובולעת משאירה אותי חסר מילים,שבוי בעולם של עונג רגעי. נאנח ונדהם איזה עונג חוויתי באותם רגעים. רואה אותך בולעת ,מחייכת ויוצאת מהמקלחת,נותנת לי לתפוס את עצמי
| |
וישאל המלאך-התימוג? טוב,נפטרנו מהבגרות בספרות. ברוך שפטרני מעוולה של זאת. דברים מפתעים לטובה הגיעו בלילה האחרון. מה חבל שדברים טובים לא מחזירים לנו על בעיות העבר. עברתי ליד חוות סוסים היום,חשבתי עליה. חבל. *Opeth - Harvest* אנשים נמוגים ואחרים נכנסים לחיים (*מחדש*) כמו שטן המחייך אל זוג ישבנים מלאכיים. חושק בתאווה,חושק בהכל כמו זללן. יללן,חסר תורה עטופה בגוויל. הפרו יגמר בקרוב,אני מקווה שמישהו יסכים לקנות לי פרו נוסף. כל כך הרבה עבר מאז המושבת יום כיפור עם הנבלה. שיפודי יום הדין -שהכל היה טעים ומשלים. עייפות מצטברת מחום גיהנום. ספרים שיש לקרוא. סיפור פשוט-מאת עגנון. באמונה עיוורת אני צועד על פי תהום. כל כך טוב לראות שינוי לטובה ביחס. התגעגעתי אליהן הפרח והנסיכה. התגעגעתי כל כך . כל כך הרבה לספר.
מחבק את הלילה בזרועותיי .
דמעה קטנה זולגת מהעין,מעניין מדוע. אולי עליה,על הפינגוונית שלנו.
| |
לדף הבא
דפים:
|