המשחק ששפטתי כבר בפתיחתו היה חם. תוך עשרים דקות שלפתי
שלושה צהובים וכיביתי "מהומה" קלה שהתפתחה בין מספר שחקנים.
בדקה ה-30 שלפתי צהוב נוסף לאחר עוד עבירה גסה.
הכנסתי את הפנקס בחזרה לכיס התחלתי לרוץ אחורנית ולפתע
נתקעתי בדשא שהיה כל כך יבש, נפלתי לאחורה בהתעופפות קלה
ונחתתי על הגב וגם הראש לא רצה לפספס, אז גם הוא הוטח לאחור ופגע
בקרקע. מסביב, כ-100 צופים בוהים ומשתהים לשניה, ואז צוחקים.
אני קם מהר, צוחק לכל עבר (כי זה באמת מצחיק ומפדח) וממשיך במשחק.
שעה אחרי שריקת הסיום מתחילים הכאבים בגב.
החלטתי לאחר שהגעתי הביתה, כי אסע לביקורופא. כן, רציתי גימלים.
אבל כי באמת כאב לי...
בפעם הראשונה בתום 23 חודשי שירות בדיוק, הגעתי למקום הזה שנקרא
"ביקורופא". במבט קצר בסובבים הבנתי כבר כי הם "לקוחות" קבועים במרפאה.
כל אחד בא גם עם חבר בניסיון להוציא גימלים. בחדר ההמתנה כל אחד
עובד על ה"סיפור" שימכור לרופאה. ויש אפילו שעברו מרשימת ההמתנה לחדר
הרופאה שבחדר מספר 2 לרשימה של חדר מספר 3 - לא כי התור היה שם קצר
או מהיר יותר... כי יש עדיפות לרופאה שבחדר ההוא.
אני לא הייתי צריך לעבוד על שום סיפור, שהיו לו עדים מעל 100 איש.
אבל למרבה הצער, הרופאה לא עמדה בציפיות וכמו בכל האגדות - רשמה לי אקמול!!!
בבוקר התייצבתי ראשון במרפאת הבסיס והרופאה שלי בניגוד לביקורופא
עמדה בציפיות והעניקה לי 2 גימלים מוצדקים.
את הפאדיחה שלי לעונה כבר עשיתי, עם הנפילה הזו.
שבוע טוב.