A DREAM CAME TRUE.
לפעמים אני לא מצליח להבין איך אני מגיע לדברים שרק בחלומות אני יכולתי לדמיין שיתרחשו.
ובכן, היום הגשמתי חלום. היום הייתי בקהל של התכנית המפורסמת בארה"ב "הטונייט שואו"
עם קונאן או'בריין - הבנאדם שאני הכי מעריץ בעולם. החוויה היתה מדהימה -
לראות את האולפן מקרוב ולא רק דרך מסך הטלוויזיה, לראות איך כמה דקות לפני ההקלטה
יש בנאדם שדואג להביא את כוס המים המפורסמת של קונאן, ואחד אחר דואג לשים לו את
הכרטיס הכחול הנכון על השולחן לקראת המערכון הבא, ולראות איך אנדי ריכטר כל כך פתטי
ומיותר וכל התכנית יושב בעמדה שלו ומשתעמם, ובהפסקות נדחף לתוך השיחות של קונאן
עם המפיקים כאילו יש לו מה לתרום לשיחה. חוויה עילאית ללא כל ספק.
המושבים שקיבלנו היו מצוינים - ישבנו בשורה הרביעית בדיוק מאחורי אנדי ריכטר.
אם היינו יושבים 2 שורות יותר למטה, היינו בעמדה שהמצלמה עוד קולטת כשהיא
עוברת לאנדי... אבל לא נורא, המקומות היו מצוינים בכל מקרה - כי היינו כל הזמן בדיוק
מול קונאן והשולחן שלו. האורחים בתכנית היו אלן פייג' (שחקנית שאני לא ממש מכיר...)
וקווין נילון - קומיקאי שהיה מצחיק (בדיחה נהדרת על ילדה חירשת), האורח המוזיקלי אני לא הכרתי.
האמת, שהלכנו לתכנית וקיווינו למשוך תשומת לב של קונאן ואולי להשיג איתו תמונה (משימה בלתי אפשרית כנראה)
והכנו פוסטרים צבעוניים עם הכיתוב "SHALOM FROM ISRAEL" אך למרבה הצער (או אולי המזל... נחסכו פאדיחות)
האבטחה בכניסה לאולפן החרימה את הפוסטרים.
תקרית דיפלומטית קשה נרשמה כשצילמתי כמה תמונות באולפן לפני תחילת הצילומים (דבר שאסור!) והמאבטח
תפס אותי וקרא לי לבוא איתו.... אחרי שיחת נזיפה קלה הוא הכריח אותי למחוק את כל מה שצילמתי במצלמה..
והיו שתי תמונות מעולות שלא רציתי למחוק אז הוא אמר שאני יכול לשמור את התמונות..... אבל לצאת החוצה מהאולפן אם כך,
אז בחרתי למחוק אותן ולראות את קונאן במציאות.
אחרי כמה דקות שוב היתה לנו תקרית עם הפלאפון וכנראה שכבר סומנו כבעייתיים כך שהעיניים של הסדרנים היו עלינו
לא מעט במהלך הצילומים. הכניסה של קונאן לאולפן כמו בטלוויזיה היתה יפה, וכל הקהל עמד על הרגליים והריע לו.
יותר מדי הריעו לו שהוא כבר צחק ואמר שלא כדאי שנתלהב כל כך ... what kind of show are you expecting עקץ חח
הצילומים ארכו כשעה בדיוק כמו התכנית כולל זמן המתנה בין "פרסומות" שבזמן הזה נהנים מהתזמורת המצוינת של התכנית
שפשוט מדהים איך שהם מנגנים במציאות, הרבה יותר יפה לשמוע את זה אמיתי ולא דרך הטלוויזיה.
היה קצת מבאס לעזוב את האולפן בסיום הצילומים מבלי להשיג תמונה של קונאן או תשומת לב מזה שהגעתי מישראל
לראות את התכנית... אבל זו הייתה בהחלט חוויה בלתי נשכחת.
הצלחנו לשמור על שתי תמונות מהאולפן שצילמנו בסתר -

