אזרחי ישראל,
היום אנו מציינים 14 שנים מאז אותו לילה בו נפלה מדינה שלמה
אל הקרקע יחד עם ראש הממשלה שנורה בשלוש יריות האקדח.
לא להאמין איך הזמן עובר כל כך מהר.
14 שנים מאז נרצח יצחק רבין ז"ל - אתם מאמינים?
אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. איך שמעתי את הטלוויזיה
ממנה בקעה מהדורת חדשות מיוחדת בעודי במיטה, מנסה להירדם.
איך עדת הראייה אומרת "רבין לא נפגע". אך כעבור זמן לא רב
נפלה עלינו הבשורה המרה - ראש הממשלה נרצח. רבין איננו.
14 שנים חלפו והלקח לא נלמד. היום אומר יו"ר הכנסת, רובי ריבלין,
איש ליכוד מובהק, בישיבת זיכרון מיוחדת כי "לא מחנה הימין רצח את רבין".
ואני תוהה - האמנם? אם לא מחנה הימין שהפגין, שרף בובות, נשא כרזות
"בוגד" ו"רוצח" בדמות קצין אס.אס - אם לא קבוצת האנשים המסיתה הזו
באותם ימים, אז מי כן?
וההסתה עודנה נמשכת. 14 שנים אחרי שלמדה חברה שלמה מה מחיר
הלשון וההסתה, מה סופה של דרך האלימות. סביבנו עדיין קבוצה של אנשים
שמסרבים לקבל את עמדת הרוב, שמאמינים בדרך שלהם ואם צריך - יפגעו
במי שלא חושב כמותם. הם מעטים, אך הרוב עודנו דומם. דרכם אינה דרכה
של מדינת ישראל!
14 שנים חלפו וחברה שלא לומדת את הלקח של רצח ראש הממשלה,
היא חברה שעתידה איננו מנבא טובות.
אני מסתכל בטקסי הזכרון, בטלוויזיה ובאינטרנט, בתמונות ובקטעי הוידאו
של רבין, מסתכל ותחושת הערצה עזה חולפת בי. איזה מנהיג! איזו אישיות!
הייתי ילד קטן, תלמיד בכיתה ב' כשרבין נרצח, ואני רק יכול לחלום
שיבוא היום שבו יהיה למדינת ישראל מנהיג, ראש ממשלה כמו יצחק רבין.
כזה שיגרום לי לעמוד מול הכרזה בו מתנוססת תמונתו, ופשוט להסתכל. לבהות.
להשתהות מהדמות, מהמנהיג. בהתחשב בשורת ה"מנהיגים" שלנו היום,
אני כנראה יכול רק להמשיך ולחלום.
14 שנים חלפו ואסור לשכוח. סיפורו של רבין - מורשתו, דרכו ותרומתו למדינת ישראל
יעברו מדור לדור ואל לאיש לשכוח לעולם כי נרצח לנו כאן, ראש ממשלה
שפשוט רצה להביא שלום וביטחון לבני עמו ישראל.
יהי זכרו של יצחק רבין ברוך!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
