ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

סיימתי בשבוע שעבר 3 שנים בצה"ל. טוב, המילה "סיימתי" לא בהכרח

מדויקת - הייתי אומר, עברתי... כי עכשיו אני מתחיל את השנה הרביעית

בשירות. נכנסתי לקבע.

יישמע קצת נדוש לספר שאני עוד זוכר את יום הגיוס, הנסיעה באוטובוס

לבקו"ם עם המתגייסים המורעלים לקרבי ורק אני מתחמק מהשאלות

כמו "ולאיזה גיבוש אתה רוצה ללכת"... כי לא באמת התלהבתי מהגיוס

שלי לקרבי. הרבה עברתי בשלוש השנים בצבא - הייתי במקומות

שלא תיארתי לעצמי שאהיה בהם, עברתי דברים שלא חשבתי שאשרוד

אותם (לישון באמצע המדבר באמצע דצמבר או לצעוד ב4 בלילה מסע של

10 ק"מ עם אפוד, נשק רק בשביל רקע אדום לכומתה).

מקרבי הגעתי לחיל האוויר ואז התחילה ההנאה מהשירות שהלכה והתעצמה

וגם אני הלכתי והתעצמתי מיום ליום בתוך היחידה.

ההישארות בקבע היתה הדדית - המערכת ביקשה ורצתה, ואני גם רציתי.

שנה אחת - זה מה שהבטחתי לעצמי ואני באמת מקווה שבדצמבר 2010

אני אעמוד במילה שלי ואצא לאזרחות. הרבה אנשי קבע אומרים לי "גם אני

אמרתי שאני נשאר רק שנה אחת בקבע ותראה אותי היום...."

אבל אני באמת לא רואה את עצמי נשאר בצבא שנים נוספות. זה לא שאני

סובל במערכת הזו, להיפך - אני אוהב את השיגרה, את האנשים ואת התפקיד.

פשוט, חושב שיש לי הרבה מה להשיג ולהגיע גם באזרחות.

רבות עוסקים בשבועות האחרונים בעסקה לשחרורו של גלעד שליט.

נראה עתה, יותר מפעמים קודמות שעסקה היא ממש עניין קרוב להשגה.

הויכוח אודות המחיר לשחרורו של גלעד שליט הוא לגיטימי.

חברה מתוקנת ודמוקרטית חייבת להתווכח בינה לבין עצמה לגבי המחיר.

אבל בסוף צריכים להבין שבשורה התחתונה אנחנו מחוייבים להחזיר את גלעד

הביתה. החייל גלעד שליט נשלח למשימה, ובאחריות הצבא והמדינה להחזיר

אותו להוריו ולמשפחתו. אני מבין את קולות המשפחות השכולות שמתרעמות

על שחרור הרוצחים של יקיריהם כחלק מעסקה עתידית. אבל כל אחד אשר

ישים עצמו במקומם של אביבה ונועם שליט יהיה מוכן לתת הכל כדי לקבל

את גלעד בחזרה. האם עדיף חוסר הוודאות כמו במקרה של רון ארד? ברור שלא.

את גלעד חייבים להחזיר בייחוד כל עוד אנו יודעים שהוא יחזור בחיים.

לדעתי, סוגיית המחיר אחרי כל הויכוחים צריכה להסתיים. נכשלנו מלכתחילה

ברגע ששוב ארגוני הטרור חטפו לנו חייל צה"ל משטחה של מדינת ישראל.

יש לי כמה אחיינים שלאחרונה נרשמו לחוגים. אז אחת נרשמה לחוג קראטה - יפה.

אחד נרשם לחוג ג'ודו - מגניב. ואחד נרשם לחוג "הגנה עצמית" - שזה כאילו דרך

מתחכמת להבין שהוא בטח כל היום חוטף מכות בבית ספר? והאמא שלו גאה

ומתגאה "עד סוף החודש הוא כבר יידע איך להתגונן בתקיפה עם סכין" הזוי משהו!

שבת שלום!