ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בישראל, ג'ו ביידן, השבוע הוכיח עד כמה מתקרבת
ישראל לבידוד מבחינה בינלאומית באשר ליחס אותו תקבל גם מבנות-ברית
באשר לסוגיית המשא ומתן מול הפלסטינים.
ביקור שהיה אמור להיות של הידיד החם והתומך ביותר של ישראל הפך
למסכת של ביקורת נגד ממשלת ישראל ומדיניותה הקלוקלת ולתרעומת
נוכח ההחלטות השנויות במחלוקת שקיבלה בייחוד סביב המשך
הבנייה במזרח ירושלים.
לאור הקיפאון המדיני המתמשך, סוגיית המשך הבנייה במזרח ירושלים
עלולה בהחלט להפוך לנושא מרכזי בהיעדר הליך מדיני אותו ינצלו היטב
הפלסטינים לגרירת דעת הקהל הבינלאומית ומדינאים בכירים נגד
מדינת ישראל.
ולכן, חייבת ממשלת ישראל לפעול במהירות ולהחזיר את הכדור לידיים הפלסטיניות.
על ראש הממשלה להודיע באופן חסר תקדים כי הוא מוכן להקפיא לאלתר
את הבנייה במזרח ירושלים, אך בשני תנאים:
1. הפלסטינים יסכימו לקיום מו"מ ישיר מול ממשלת ישראל ולא עקיף - תנאי שבו הם יכולים
לעמוד.
2. גלעד שליט ישוחרר משבי החמאס במקביל לשחרור רשימת האסירים האחרונה
לה הסכימה ממשלת ישראל - בלי תוספות חדשות.
התנאי השני הוא תנאי קשה ומורכב עבור הפלסטינים. קודם כל מכיוון שמי שמחזיק
בגלעד שליט אינה הנהגת הרשות הפלסטינית, אלא החמאס. מי שאמור להיות בדיאלוג
עם ישראל הם הפת"ח והצדדים המתונים יותר ברשות, ולא החמאס. ישראל לא
מדברת עם חמאס שהוא ארגון טרור מובהק.
ולכן הדבר בעצם מהווה ויכוח פנימי-פלסטיני, באם ייכשל - תוכל ממשלת ישראל
להראות לעולם כי מי שהכשיל את המו"מ הם הפלסטינים וזאת על בסיס מה ? על כך
שהם מסרבים לשחרר אחרי מעל שלוש שנים, את החייל החטוף גלעד שליט.
ונגיד, נגיד שהפלסטינים יסכימו ויממשו את שני התנאים - מדינת ישראל תצא מורווחת
העיקרית: קודם כל , הישג לממשלת ישראל בהתנעת ההליך המדיני לאחר קיפאון מתמשך.
ושנית - הפשרת הקיפאון בעסקת שליט ושחרורו משבי החמאס.
ישראל יכולה לעמוד בהקפאת הבנייה במזרח ירושלים כל עוד מתקיים הליך מדיני.
אך דבר אחד היא לא יכולה: להמשיך להצטייר כמי שעושה במתכוון להכשיל סיכוי
לחידוש המו"מ מול הפלסטינים. ברגע שדעת הקהל הבינלאומית ובייחוד של הממשל
האמריקאי יהיה נגד ממשלת ישראל - נצא מופסדים מכל כיוון, ולכן
חשוב לרדת במהרה ובחכמה מהעץ הגבוה עליו טיפסה ממשלת ישראל החלשה
וחסרת הכיוון של בנימין נתניהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
