ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

אזרחי ישראל,

חלפה לה שנה, מאז אסון השריפה הנוראית שהשתוללה במשך שלושה ימים בהרי הכרמל, וגבתה את חייהם של שוטרים, סוהרים ולוחמי האש.

קשה המחשבה שרק שנה חלפה, כשהסתובבתי בשעות הצהריים המאוחרות של אותו יום חמישי, כשעשן מיתמר לו מעל רכס הכרמל ובתחילה חושבים שמדובר בעוד שריפה קטנה, שאוטוטו תיכבה.

אלא שמדינת ישראל ומערך הכיבוי וההצלה שלה, נתפסו באותו צהריי יום חמישי, לא ערוכים, לא מקצועיים מספיק להתמודד עם שריפה בסדר גודל שכזה. והתוצאה – שריפה מקומית מתפשטת במהרה לכדי אסון לאומי כבד.

אין זה סוד, כי לכשלים יש אחראים. אין זה סוד, כי העשייה לשיפור מערך הכבאות וההצלה טרם מוצתה. אין זה סוד, כי הנזק הן למשפחות השכולות, הן לתושבי המקום והן לסביבה – עצום ורב.

מבקר המדינה בימים אלו עומל על סיום הדו"ח שלו בנושא אסון הכרמל. הציפייה להטלת אחריות – ידועה וקיימת. הניסיונות לסינגור עצמי, למתקפה חסרת פשרות ומעצורים כלפיי עבודת המבקר – אינם במקום.

תפקידו של מבקר המדינה להטיל ביקורת על כל גורם ממשלתי וציבורי במדינה, אם חושב הוא כי זה פעל שלא בנורמות הנדרשות במסגרת תפקידו ואחריותו, ובין אם רוצה לציין לטובה תיפקוד כזה או אחר. על הביקורת להישמע, ועל האוזניים להקשיב לה, קשב רב. וחשוב לזכור – לא מבקר המדינה אחראי לכשלים, לא הוא אחראי לחוסר התיפקוד של גורמים מסוימים בשטח, אם בכלל. זהו תפקידו, להאיר על הכשלים ולהצביע על האשמים – ולאפשר לציבור כולו, לעשות עם הביקורת חשבון נפש ציבורי ועמוק.

אל לנו להתמקד, שנה לאחר האסון, באיך מגמדים את האחריות האישית, איך מתחמקים ואיך משיבים לדבריי הביקורת.

עלינו להתמקד בדבר אחד ויחיד – בהמשך שיפור וייעול ההיערכות של מערך הכיבוי וההצלה של מדינת ישראל, כדי שאסון נוראי שכזה – לא יחזור עוד.