ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

אזרחי ישראל,

אתמול ניגשתי לעמותת צער בעלי חיים ואימצתי גור כלבים.

ראשית, אני חייב להגיד כמה מילים על עמותת צער בעלי חיים. לדעתי, לכל העוסקים במלאכה החשובה הזו ומסייעים לכלבים וחתולים חסרי – ישע, שנעזבו לצד הדרך, שלא זכו לטיפול וליחס שמגיע להם, שנזקקו לטיפול רפואי ולא היה מי שיסייע, מגיעה הערכה רבה.

ביקרתי כבר מספר פעמים במתחם העמותה בחיפה. פגשתי שם מתנדבים ומתנדבות, שדואגים באופן מסור ואוהבים כל כך את הכלבים והחתולים הנמצאים במקום. היכולת שלהם לתחזק את המתחם, לדאוג לכל הדיירים במקום פשוט מחמם את הלב. זו הזדמנות להביע את מלוא ההערכה לפועלם ולהגיד להם מכל הלב, תודה על העשייה המבורכת שלהם.

כשהגעתי להחלטה שאני אאמץ כלב, לא היה לי ספק שאני אקח כלב מצער בעלי חיים. האפשרות האחרת היא לקנות בין אם זה ממשפחה שמוסרת גורים או מחנות חיות.

מי שחושב לאמץ כלב, אני ממליץ לו מאוד שהתחנה הראשונה שלו תהיה באחת המכלאות של צער בעלי חיים או תנו לחיות לחיות. המעבר בין הכלובים, הוא סיטואציה מאוד קשה. חלק מהכלבים עם מבט עצוב בעיניים, אחרים מקשקשים בזנב ומחייכים אליך כמעין מהלך יחצ"ני שישכנע אותך לבחור אותם לאימוץ. הכי קשה היה לי איזור המכלאות של הכלבים הבוגרים. הכלבים המבוגרים האלה, שנים ארוכות בתוך הכלובים של העמותה – דיירים קבועים. התחזיות לגביהם לא אופטימיות; כמעט תמיד, אלו הכלבים שאף אחד לא ירצה מפאת גילם המבוגר, וכנראה שעד יומם האחרון הם יהיו בתוך הכלוב של העמותה.

מי שייגש לאחת המכלאות האלה, אין לי ספק שזו גם תהיה התחנה האחרונה שלו שבה יבחר לעצמו את בר המזל שאותו יאמץ, אם הוא באמת מחפש לעשות טוב לכלב, כפי שהכלב יחזיר טובה גם לבעליו.

אתמול בחרתי את אריסטו בן החודשיים, גור שארפיי מעורב שכבר אומץ פעם אחת אך למרות הבטחות המאמץ לטפל ולגדל אותו לתפארת, הוחזר כעבור שבועיים לעמותת צער בעלי חיים.

אימוץ כלב או אפילו חתול הוא מהלך מאוד מורכב – נדרשת אחריות ומחויבות רבה למען המטרה ולמען הכלב. יש כאן השקעה כספית, מחויבות לטיפול בכלב ככל שיידרש, ואם זה גור – אז גם לא מעט אי נוחות עד שייגמל מלעשות צרכים בבית.

בינתיים שונה שמו של אריסטו, ומאתמול הוא עונה לשם "מסי". היממה הראשונה לא הייתה קלה, אך האהבה שהוא מעניק בחזרה, מחממת את הלב ושווה כל רגע איתו.