אזרחי ישראל,
היום, מציין העולם את יום השואה הבינלאומי.
בשנת 1948, לאחר שנרצחו יותר מ-6 מיליון יהודים, הוקמה לעם היהודי מדינה ריבונית, שתהווה כבית לאומי, כמקלט מפני אויביו, כבית הגידול לדורות העתיד של העם היהודי – מדינת ישראל.
מה שעשה הצורר הנאצי בעם היהודי, הותיר כתם לנצח נצחים על אדמת אירופה.
מפלגת הרייך בראשות היטלר עלתה לשלטון בגרמניה באופן דמוקרטי. העם הגרמני בחר במפלגה הלאומנית, שהציגה גזע טהור אל מול הנחותים בחברה הגרמנית – המיעוטים, ביניהם גם היהודים בגרמניה.
העם הגרמני נשבה בקסמיו של היטלר הגזען. נתן לו במה להציג את התיאוריות המסוכנות שלו, והוא מצידו המשיך והתעצם.
וכך, כדור השלג הזה בגרמניה הקרה, התגלגל וגדל למימדים חסרי תקדים. יהודים סומנו בטלאי צהוב, הועברו לגטאות ולבסוף – הובלו אל המשרפות.
כך נרצחו 6 מיליון סבינו וסבתינו, הורינו, אחינו ואחיותינו בעם היהודי.
אזרחי ישראל,
את מה שעשו לנו הגרמנים, אסור לנו לעשות במדינת ישראל.
מדינת ישראל קמה מאפר קורבנות השואה, מקיימת את צוואתם האילמת – להבטיח לדורות העתיד את מה שלא הצליחו להבטיח להם באירופה הנאצית: ביטחון, סובלנות ועתיד בר-קיימא.
את השואה עלינו לזכור לא רק אחת לשנה, אלא במשך כל ימות השנה. לזכור מאין הגענו, מה הוביל לקום המדינה ומה עלינו להבטיח שלעולם לא יקרה בשנית.
כל ניצול שואה רביעי במדינת ישראל הוא עני. עלינו לשאול את עצמנו אל מול המראה – האם כך רצו ניצולי השואה להזדקן בכבוד? האם זהו הבית עליו חלמו? האם תיארו לעצמם שגלגלי הבירוקרטיה ירמסו את כבודם ואת כספם המועט שנותר? בוודאי שלא.
זכינו לזכות גדולה, להיות הדור שעדיין זוכה לראות לנגד עיניו את אלו ששרדו את הצורר הנאצי. לשמוע ממקור ראשון את העדויות, סיפורי הגבורה לצד הטרגדיה הנוראה. עלינו מוטלת חובה מוסרית לוודא, שאלו שניצלו ממכונת המוות הגרמנית – יזדקנו כאן בכבוד, בשיבה טובה, בסיפוק ובאהבה.
יום השואה הבינלאומי הוא הזדמנות עבור כולנו, לעצור ולערוך חשבון נפש ומכאן והלאה לבחון כיצד אנחנו משפרים את היחס שלנו כלפי ניצולי השואה אך לא רק. זוהי הזדמנות עבורנו להתעורר, לראות ולהבין את מעשינו בשגרה – ולהכיר בסכנה שאנו טומנים לעצמנו בטווח הארוך, אם נמשיך להשקות את זרעי הגזענות בחברה הישראלית, אם נמשיך להתייחס לבני המיעוטים סביבנו כפי שלא רצינו שימשיכו להתייחס אל עמנו באירופה הקרה ובעיקר אם נמשיך לחיות באופוריה שהבית היהודי שהקמנו, הוא הטוב ביותר בעולם.
יש לנו עוד רבות לשפר, רבות לעשות. ביום השואה הבינלאומי אני מקווה שנוכל להבטיח דבר אחד – שמכאן והלאה נעשה כולנו, שיהיה כאן טוב יותר.