אזרחי ישראל,
היום מתקיים מצעד הגאווה בתל אביב כחלק
מאירועי חודש הגאווה המצוין בישראל.
לפני כיומיים, הצליחה המשטרה לשים את ידיה
כנראה על מי שהיו אחראים לאירוע הנוראי והטרגי כל כך, בבר נוער לפני ארבע שנים, שם
נרצחו שני צעירים ונפצעו מספר, במקום שהיה ועודנו סמל ובית לצעירות וצעירים רבים
שנאלצים להתמודד עם מכשולים וקשיים חברתיים, רק בשל העובדה הקטנה שנטייתם המינית
אינה כשל אחרים.
משטרת ישראל השקיעה משאבים רבים כדי לפענח
את הפשע הנוראי שזעזע מדינה שלמה, ועל הצלחתה במשימה, גם כעבור ארבע שנים – מגיעה
לה הערכה.
מצעד הגאווה המתקיים היום בתל אביב, העיר
שהוכרזה בשנה שעברה כעיר הידידותית ביותר לקהילה הגאה בעולם כולו. עיר נאורה, שרוח
הסובלנות נושבת בין רחובותיה וסמטאותיה. האחר, גם אם הוא קצת שונה, הוא חלק בלתי
נפרד מהחברה הישראלית ואין בו שום פסול – הוא מקיים את חובותיו האזרחיות, הוא בכל
בוקר יוצא לעבודה והוא אפילו שירת בצבא.
לפני שנים רבות, תהיתי כמו רבים אחרים
מדוע הם צועדים להם ברחובות ישראל במצעדים ססגוניים, צבעוניים, מלאי רעש והמולה.
אך מיום ליום, כאשר אנו רואים כיצד זוגות
חד מיניים מופלים לרעה ואינם זוכים לזכויות ככל זוג אחר - אז מתחדדת הסיבה מדוע
צריך לצעוד. כאשר שומעים על ידוענים בציבור: שחקנים, זמרים, אנשי תקשורת,
פוליטיקאים ועוד, אשר חוששים לחשוף פרט כה שולי מחייהם הפרטיים הנוגע לנטייתם
המינית, מכיוון שחוששים לקריירה שלהם – אז מתחדדת הסיבה מדוע צריך לצעוד. כאשר אנו
שומעים אנשי דת ואזרחים מן השורה, שהמודעות והידע שלהם לוקים בחסר, צרי אופקים
וחושבים ש"את הדבר הזה" צריך לתקן – אז מתחדדת הסיבה מדוע צריך לצעוד. וכאשר,
מדינות רבות בעולם מקדמות זכויות לזוגות חד מיניים ומאפשרות להם למסד את זוגיותם
ומובילות חקיקה בעד נישואים חד מיניים בעוד במדינת ישראל אין חקיקה בנושא – אז מתחדדת
הסיבה מדוע צריך לצעוד.
הלוואי ועד המצעד בשנה הבאה, תתקדם מדינת
ישראל לשורה הראשונה בה חברות מדינות נאורות שקידמו חקיקה והעניקו זכויות לזוגות
חד מיניים הן במוסד הנישואים והן בבחינת גידול ילדים.
חג גאווה שמח ישראל!