אזרחי
ישראל,
בחודש
וחצי האחרון הייתי עסוק בהתמודדות למועצת העיר כחלק מהבחירות המקומיות.
בגיל
25 החלטתי שאין זמן נכון יותר, להטביע את חותמי ולעשות את הצעד הראשון בפוליטיקה
באופן משמעותי, והצטרפתי לרשימת "משנים כיוון" בעיר מגוריי, קריית ים.
כאיש
קבע בחיל האוויר, עם הגשת מועמדותי שוחררתי מהצבא. בשונה מכתבות מגמתיות שפורסמו
נגד 19 אנשי קבע נוספים ששוחררו מהצבא בתקופת הבחירות המקומיות על רקע הגשת
מועמדותם בעיר מגוריהם, לא עשיתי זאת כדי להתחמק מהמשך השירות, אלא מתוך רצון
אמיתי לעשות למען עירי ולמען תושבי קריית ים. כמו כן, נאלצתי להשיב לצבא 20 אלף
שקלים אותם קיבלתי לפני כשנה כתמריץ, עבור המשך שירות של שלוש שנים.
בתקופת
הקמפיין הבנתי יותר מתמיד את הקשיים והרעות החולות מהן סובלת עיר מגוריי. העיר שבה
גדלתי, התחנכתי וממנה בורחים צעירים רבים בגילי.
המפגשים
פנים אל פנים מול תושבים שאינני מכיר, השיח עימם גרם לי להבין עד כמה התושבים מצד
אחד צמאים לשינוי אמיתי בעיר אך מנגד כל כך מיואשים לאור מציאות של 30 שנה שהעיר
שלנו נמצאת בהקפאה מבחינת עשייה ופיתוח בהשוואה לערים השכנות לנו.
התושבים
צמאים למשהו חדש. בהתחלה כשניגשתי אל חלק גדול מהם, לא תמיד רצו להקשיב. חשבו שאני
עוד פעיל בשכר שבא לחלק להם פלאייר או למכור להם סיסמאות. אך כשאמרתי שאני מועמד
בעצמי למועצת העיר, הרימו גבה והתפלאו – לא הבינו מה צעיר בן 25 מחליט להיכנס לעסק
הזה, שיש לו סטיגמות שליליות מכאן ועד הודעה חדשה.
לא
היה קשה לי לשכנע אותם ולהגיע אל ליבם. כניסתם של צעירים לעולם הפוליטי, בייחוד
המקומי, היא מצרך מבוקש כיום ע"י הציבור, בעיקר ע"י האוכלוסיות הותיקות
שניסיונם רב השנים לימד אותם, שהעסקנים הותיקים מבטיחים לפני הבחירות ושוכחים אותם
מהר מאוד לאחר הבחירות.
לצערי,
ביום הבחירות אחוז ההצבעה היה נמוך מאוד. תוצאה ישירה לתחושת הייאוש בקרב תושבי
העיר. כ-20% יצאו להצביע. 80% האחרים נתנו לייאוש לגבור על כוחם ונותרו בבית מבלי
להתערב בבחירות. הזכות להצביע היא הכלי החזק ביותר בחברה דמוקרטית עבור האזרח כדי
שיוכל להביע את כעסיו, אכזבותיו, תלונותיו ורצונותיו ומי שבוחר לא ללכת להצביע,
מאפשר דווקא לאלה שרוכבים על גבם של המיואשים, להצליח ולהתחזק בקלפי.
הייתי
מספר 4 ברשימה, ולצערי רשימתנו הצליחה להוציא
רק 2 מנדטים. לא נכנסתי למועצת העיר, אך אין לי חרטה כלל על המסלול שעברתי
בתקופה האחרונה.
למדתי
להכיר את העיר הרבה יותר ממה שחשבתי שאני מכיר אותה. הגעתי למקומות בעיר שכף רגלי
לעולם לא דרכה בהם. פגשתי תושבים שכנראה לא הייתי עוצר ברחוב לשוחח איתם אילולא
החלטתי להתמודד בבחירות. והכי חשוב, תושבים רבים כעת מכירים אותי ואת דרכי.
הבחירות
המקומיות חשובות יותר מהבחירות הכלליות, יש להן השפעה ישירה על איכות החיים שלנו
בערים. הציבור בישראל חייב להבין זאת בפעם הבאה. ואם נמאס לכם מהפוליטיקאים
הותיקים שמבטיחים ולא עושים... הפתרון הטוב ביותר הוא לתת יד ולחזק את המועמדים
החדשים שמגיעים בתקופת הבחירות, ולא לגלות אדישות.
להתראות
במערכת הבחירות הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
