אזרחי
ישראל,
היום
ציינה מדינת ישראל ביחד עם מדינות רבות ברחבי העולם, את יום המאבק הבינלאומי באלימות
כלפי נשים.
האלימות
היא רעה חולה, תופעה פסולה ובזויה המסכנת את חיינו ואת נפשנו ויש להילחם כדי למגר
אותה במלוא הכוח ועם מירב הכלים האפשריים.
אלימות
כלפי כל אדם, בלי קשר לגבי מינו, היא חמורה ופסולה. אך לא בכדי מציינים אנו את
היום הזה, בו ניתן דגש מיוחד לאלימות כלפי נשים. גם בחברה המודרנית שבה אנו חיים,
נשים זוכות ליחס שונה מאשר גברים. על אף הגברת המודעות בנושא השוויון בין המינים,
נשים רבות מדי עדיין זוכות ליחס כאילו הן חפץ או אמצעי, שצריך לספק דבר-מה בין אם
היא רוצה ובין אם לאו.
אנו
נתקלים בכך בשפה היומיומית, ואנו רואים זאת גם בקרב אנשי תרבות שמתייחסים לאישה
כאל מנה טובה במסעדה או נתח בשר משובח, אנו רואים פרסומות רדודות שמתייחסות לאישה
כאל אובייקט ולאו דווקא למהות שלה, ליכולות שלה, לכישורים שלה.
אני
חושב שעשינו במרוצת השנים התקדמות רבה בתחום השחור של האלימות כלפי נשים. המודעות
קיימת, יותר ויותר נשים אוזרות אומץ ומתלוננות במשטרה על מעשי אלימות כלפיהן – וכך
צריך להיות. הפחד אינו יפתור את הבעיה, אלא ישריש אותה והסוף, הסוף יהיה מר ועצוב.
עלינו
להמשיך ולפעול כדי שלרשויות האכיפה והשפיטה, יהיה את ארגז הכלים הטוב ביותר כדי
לספק מענה מיטבי לנשים הסובלות מאלימות. טחנות הצדק בבתי המשפט צריכות לפעול במלוא
המהירות, כדי להכריע ולהרחיק מן החברה גברים חלשים שמכים נשים. המשטרה חייבת לתת
את תשומת הלב המירבית למקרי אלימות ולתת מענה במינימום זמן ובמקסימום תועלת.
חשוב
להמשיך ולפעול למיגור תופעת הזנות, בה נשים לרוב ממוקדי מצוקה כלכלית פונות לעיסוק
כזה, בו כבודן נרמס וההתדרדרות אל שולי החברה מהירה.
יום
זה הוא יום חשוב כדי לחדד את המודעות לבעיה ולהזכיר לכולנו כי יש עוד ארוכה הדרך
כדי לשפר את העולם בו אנו חיים וכדי לשפר את אופן התנהגותנו כבני אדם האחד כלפי
האחרת.