אזרחי ישראל,
את השבת הזו אנו פותחים בבשורה קשה של
קצין צה"ל שנעדר וקיים חשש כי אף נחטף ע"י מחבלי החמאס ובנוסף, גם הפעם
לא פסקו מלהגיע דיווחים אודות נפילת חיילי צה"ל בשטח בצל הלחימה אל מול הניסיון
של חמאס לחדור אל שטחי ישראל ולבצע מרחצי דמים באזרחינו.
אני שולח את תנחומיי למשפחות השכולות
אשר איבדו ביממה האחרונה את יקיריהן ומאחל החלמה מהירה לפצועים שפונו אל בתי
החולים בארץ.
לעניין הקצין הנעדר, חמאס לא מותיר לנו
כל ברירה אחרת מלבד להפעיל את מירב הכוחות כדי להשיב את סג"מ הדר גולדין
הביתה.
שוב הוכיח החמאס כי אין הוא מסוגל לעמוד
בהסכמות על הפסקת אש, ובפרט זו הנובעת מטעמים הומניטאריים אשר בעיקרה מיועדת לאפשר
לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה להגיע אל מקום מבטחים, לקבל אספקת מזון ומים – אך גם
הפעם, כמו פעמים קודמות, חמאס מעדיף לדבוק בדרך הטרור ולהפקיר את חייהם של בני עמו
כחלק מאידיאולוגיה הדוגלת במוות של נשים וילדים לצורך חיזוק תדמיתי.
בימים האחרונים אנו ממשיכים לשמוע קולות
של בכירים בקהילייה הבינלאומית המדברים בקול לא מאוזן ומנסים לצייר דווקא את
ישראל, כצד שפועל ללא ריסון וללא שיקול דעת.
אני שומע את קולה של נציבת האו"ם
לזכויות אדם שמלינה על כך שלעזה אין כיפת ברזל. ובכן, לעזה אין כיפת ברזל, כי בעזה
העדיף החמאס להשקיע את כספי העם הפלסטיני בחפירת מנהרות טרור, ברכישת טילים ורקטות
המיועדות ליישובים בישראל.
כאשר ביטחונה של ישראל מונח על כף
המאזניים, הקול היחידי אותו עלינו לשמוע הוא קול מצפוננו. האם המצפון יאפשר לנו
להפסיק את הלחימה ביודעין כי קיימות עדיין מנהרות שלא טופלו והסכנה מפני חדירת
חוליות טרור אל ליבם של יישובים ישראליים בגזרת עזה, עודנה קיימת? האם המצפון
יאפשר לנו להפסיק את הלחימה בעוד חמאס ימשיך לשגר את הטילים לשטח ישראל ולמעשה
המציאות כלל לא תשתנה? התשובה היא חדה וברורה: ממש, ממש לא!
נמשיך בלחימה, כי אין לנו כל ברירה
אחרת. זה או שאנחנו מנצחים במערכה או שאנחנו מנצחים במערכה. ישראל, מאז הקמתה, היא
חוד החנית במלחמה הבלתי פוסקת בטרור. ניצב מולנו אויב המקדש את מלאך המוות על עצמו
ועל בני עמו, והוא לא יחדול מלהמשיך ולשבש את שגרת החיים בישראל אם לא נכה בו מכה
קשה ומוחצת.
יש משפט שאומר: You fool me once, shame on you – You fool me
twice, shame on me.
חמאס ניצל את הפסקות האש כדי להחריף את
התקפותיו נגד ישראל. מעתה ואילך, ישראל היא זו שחייבת להכתיב את קצב המערכה, וכך
חובתנו לעשות. מי שבוחר לירות על עמנו, לחדור אל שטחנו מתוך האדמה ושם לו כמגן
אנושי את נשותיו וילדיו, ישלם מחיר כבד ואף הרסני, ככל שיידרש כדי להכריע את
המערכה שבה, אסור לתת לטרור לנצח.
אזרחי ישראל,
האווירה אכן קשה ומייגעת. אך אין מלחמה
צודקת מזו מאשר המלחמה על הבית. העורף ימשיך להיות איתן, לנשוך שפתיים אל מול
הבשורות הקשות המגיעות מהשטח, אך בסופו של דבר – דם החיילים הנשפך, לא יהיה לשווא.
אנחנו ננצח, גם אם זה ייקח עוד זמן.
שבת שלום לכל בית ישראל.