האמת שאני דיי מנותק מהעולם שלי בגלל שהמחשב האהוב שלי
מקולקל כבר מיום שלישי ורק בסוף השבוע כנראה פוצחה התעלומה
לגבי הבעיה שגורמת לו להתקלקל שוב ושוב ושוב.
וכך יצא שאני לא הייתי כל השבוע מחובר לאינטרנט ולא יכולתי לשוחח
עם החברים במסנג'ר ובאייסיקיו ורק בודדים זכו לקבל ממני SMSים.
הרבה פרידות היו לי השבוע בעקבות הגיוס, מחר.
ביום שני נפרדתי ממאמן הכושר באימון הכושר האחרון שהלכתי אליו
(אימונים בלי קשר בכלל לגיוס). זה היה עצוב לדעת שביום שני הקרוב
יהיה אימון כרגיל ואני לא אהיה שם. אני דיי פוחד שהכושר שלי ייפגם.
מצד שני, הוא הודיע שביום שני יהיה אימון קשה במיוחד אז כדאי להתכונן
נפשית, אז אולי יצא סבבה שאני לא אהיה חיחיחי.
ביום שלישי נפרדתי מהחניכה. היתה הרצאה כיפית ומעניינת ובגלל זה
היתה חזקה במיוחד התחושה כשאמרתי ששבוע הבא אני כבר לא אהיה.
אני בהחלט אתגעגע!
אתמול נסעתי לצפות במשחק בליגה א' וזה היה בילוי נחמד ששרף לי
את רוב שעות היום עם האנשים שאני אוהב להיות בסביבתם.
היה מצחיק, היה כיף וזו היתה הזדמנות נפלאה להיות בסביבה של אלה
שאני כל כך אתגעגע לראות אותם מדי שבוע.
במהלך המשחק התפרץ לעברנו איזה אוהד מבוגר והאשים אותנו בקונספירציות
כאלו ואחרות שאני לא אכנס אליהן וזו היתה סיטואציה תמוהה ולא במקום.
לאורך המשחק הרצנו צחוקים וממש נהניתי מזה.
בערב יצאתי לביפי עם קארין, ריבל מאיה ואלונה למרות שהעדפתי לחפש מקום
נחמד בכרמל. האוכל היה טעים לאללה, הרטבים משהו לא ייאמן! גם המקום
לא רע, למרות ש: א- לא יזיק להוסיף קצת תאורה. בכל זאת שאני מקבל תפריט
אני גם רוצה להצליח לקרוא מה מציעים לי. ב- למה לעזאזל להציג על מסכים שפרושים
בכל המקום את ערוץ החיים הטובים כשבדיוק שמתחילים לאכול מקרינים בערוץ
סדרת טיפולים בעור הפגום של נשים שמורחות כל מיני קרמים על הפנים כדי לנקות
את החצ'קונים שלהן? הלווווו אני רוצה לאכול!
היה ערב נחמד והזמן רץ האמת מהר.
בלילה לקח לי איזה חצי שעה להירדם כי לא ממש הייתי עייף אבל בסוף ישנתי כמו
שתכננתי - הרבה! התעוררתי בסביבות 11 וחצי ואגב, הגעתי להחלטה שמהיום
אני ישן במיטה שלי רק עם בוקסר. ככה אני לא ארגיש שחם לי באמצע הלילה
ואני לא יוכל להירדם. הרגשה טובה שהכול חופשי ומאושר כזה במיטה חחח
כשהתעוררתי החלטתי לא לחכות יותר מדי ומאוחר יותר בשביל להתחיל לסדר
את התיק לגיוס והתחלתי לסדר את התיק כשאבא כל פעם קיטר ש"אתה לוקח
יותר מדי!". משום מה הוא התפוצץ מצחוק עליי כשהתעקשתי שאני לוקח את הג'ל
לשיער גם לצבא! למה מה קרה? זו התספורת שלי ואני צריך ג'ל!
אחרי שעתיים בערך סיימתי לארגן את התיק, להכניס הכול לתיק, לנעול במנעולים.
ביום שישי, אחותי מלוס אנג'לס שלחה לי זר ענק של פרחים עם איגרת יפה ומרגשת
(אבא התחיל לבכות כשהוא קרא את הכתוב... הרגשי הזה) ועם קופסה יפה של
שוקולדים. ושבת בערב כול האחים והמשפחה הגיעו להיפרד ולמרות שאני לא אוהב
חגיגות משפחתיות שקשורות רק אליי, זה עבר מהר ובצורה נחמדה. במהלך אחה"צ
עד הערב זכיתי לסמסים וטלפונים של איחולי הצלחה. באתר של האיזור עשו שרשור
יפה בו איחלו לי כולם בהצלחה וגיוס נעים (תוך כדי שכול הסוף שבוע הם צחקו עליי על
הגיוס כי אף אחד לא מבין מה לי ולשריון ולצבא בכלל חחח) וההודעות מאוד יפות וזה
באמת מחזק!
זהו, מחר אני אתעורר בחמש וחצי, אעשה את המקלחת האחרונה שלי בבית
אכניס את הדברים האחרונים לתיק (שהוא לא עד כדי כך כבד...) אפרד מהכלבות
המתוקות שלי (אני כבר שומע את היללות שלהן כשאני אגיע הביתה בסוף שבוע)
אפרד מהחדר הפרטי שלי ומהמיטה הגדולה והאישית (מהמחשב אני לא אפרד לצערי
כי הוא עוד במעבדה בדד) אגיד שלום לממיר של הטלוויזיה ואחשוב לרגע כמה תכניות
של קונאן אני הולך להפסיד בשלוש השנים הקרובות, אכנס לרכב ואסע עם ההורים
לתחנה המרכזית, שם אפרד גם מיהם עם העלייה לאוטובוס (מקווה שהם לא יבכו
בהיסטריה, במיוחד אבא כי זה יהיה מחזה מצחיק) ואכנס להיות חלק מצה"ל לשלוש
השנים הבאות.
ומה עוד יש לי לספר?
ביום רביעי השבוע, דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק שכתובה מילה במילה
כפי שאני כתבתי! הצעת חוק לראשונה בישראל שלי נידונה בכנסת ונמצאת במהלך
חקיקה. ממש קיוויתי שלפני הגיוס שלי אני אראה התקדמות בהצעת החוק הזאת שלי
ואני מאוד שמחתי לשמוע על כינוס הועדה וקיום הדיון אליו הוזמנו כל כך הרבה גורמים
בישראל מהצבא, מחברות התקשורות הגדולות, גופי בריאות ועוד.
יהי שלום ומקווה להחזיק מעמד עד יום שישי (בתקווה לצאת הביתה לשבת!)
מוכנים חבר'ה?
להתרא-או-אותתתתתת!