ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

איכשהו שכחתי לציין מעל גבי הבלוג, אבל ביום ראשון האחרון ה-11 במרץ

חלפו 8 שנים. 8 שנים מאז נפטר כלבי האהוב בן ה-11 מהתקף לב.

אוי ד', איך הזמן עובר בלעדיך...

אני זוכר את היום שהוא נפטר. זה היה יום חמישי. ביום רביעי בצהריים

כשחזרתי הביתה, הוא לא היה. "איפה הוא", שאלתי. התברר שלקחו

אותו לוטרינר כי בלילה קודם לכן, הוא לא הצליח לעלות את המדרגות בבניין.

בניתוח הוציאו לו מהרגל האחורית גידול סרטני במשקל 3 ק"ג!

ביום רביעי בצהריים הוא חזר, כשהוא מובל באלונקה אל תוך הבית.

כל היום עד הלילה הוא שכב רדום בפינה של החדר של ההורים.

בערב הוא קצת התחיל להיות יותר ערני אבל ההרדמה מהניתוח עוד השפיע עליו

והוא הלך עקום כזה. בבוקר יום חמישי, התעוררנו לבוקר חדש והעיניים של כולם

חשכו מהכאוס שהיה בבית. כל הקירות בכל הבית, אבל ממש בכוללללל הבית,

עד גובה המותניים היו מכוסות בדם. הצינור ניקוז לדם שהושאר לו ברגל השפריץ

את כל הדם על הקירות בזמן ש-ד' הסתובב במהלך הלילה בבית. אני זוכר

שבתקופה הזו הלך חזק הסדרה "תיקים באפלה" וצחקנו שכאילו התרחש בבית

רצח כמו בסדרה... אני הלכתי לבית הספר ובשעה 13:20, עשר דקות לפני סוף השיעור,

הרגשתי פתאום תחושה מוזרה. שמשהו כאילו הלך לי לאיבוד. אחרי כמה דקות של מחשבה

החל לרוץ לי בראש תסריט אימים ש-ד' אולי מת. עם הצלצול רצתי הביתה מבית הספר,

וכשפתחתי את הדלת.... כיסו את גופתו עם סדין בסלון. מצד אחד מיד הרגשתי עצב ומנגד

פחד, כי ... אמאל'ה! גופה בסלון בעעעע >_>

בערב אחותי שהיתה חיילת התקשרה לבדוק מה שלום ד' וסיפרתי לה את הבשורה והיא פרצה

בבכי. ד' היה כלב אהוב על כולם, והאמת שחוץ מהמוות שלו אני לא ממש זוכר אותו ביומיום.

היום יש לנו את ש' ו-פ' ו-ש' דיי מזכירה אותו גם מבחינת מראה וגם באופי.

שמונה שנים חלפו כאילו זה קרה אתמול. יהי זכרו ברוך!

ועכשיו למשהו אחר לגמרי...

דברים הזויים בולטים שנתקלתי בהם היום.

אירוניה זה שאני נכנס היום לסניף מקדונלדס ורשום שם "האם כבר לקחת תפריט תזונה נכונה?" -

כנראה שעדיין לא... אחרת לא הייתי קונה מקרויאל, אה?

אירוניה זה שאני נכנס לשירותים בחדר ההלבשה ועל המתקן שמחזיק את הנייר טואלט על הקיר

יש מדבקה: "לנקות רק בחומרי ניקוי מתאימים. להסבר יש להתקשר למספר הטלפון : 03-0000000"...

מי האדיוט שיתקשר לברר איך לנקות מתקן חסר חשיבות?!

ולסיום,

השבת שפטתי במשחק מאוד מרתק עם קצב טוב והחלטות שיפוט שהיו נכונות ומוצדקות

אך לא התקבלו בעין יפה על ידי האוהדים או השחקנים. "מכור" אחד השחקנים אמר לי, ועשיתי

עצמי לא שומע. "מושחת" צעק לי אוהד מעבר לגדר. הדרמה האמיתית היתה בתוך תוספת הזמן

שהענקתי פנדל לקבוצה הביתית שהחמיצה, אך קיבלה בעיטה חוזרת ואז הישוותה.

סיכום השבת, תוצאה: 2-2. פנדלים: 1. צהובים: 7. אדומים: 0 הערות: שיפוט טוב מאוד.

מחר חוזר להמשך שבוע מיונים, שביום חמישי אני כבר אמור לדעת איזה קורס אני הולך להתחיל

בחיל האוויר. מקווה שבאמת חוזר חמשוש גם השבוע.

שבוע טוב.