ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

אזרחי ישראל,

חוק שירות ביטחון (נוסח משולב) התשמ"ו - 1986, מחייב כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל

להתגייס לשירות צבאי בן שנתיים עד שלוש שנים במסגרת צבא ההגנה לישראל.

מדינת ישראל, הינה הבית הלאומי היהודי היחיד מסוגו בעולם הסובלת מאז יום היווסדה

מאיום בלתי פוסק על קיומה ועל ביטחונה.

עם הקמתו של צה"ל, לא היה מנוס מהטלת חובת הגיוס על אזרחי המדינה שייקחו חלק

בנטל ההגנה על הבית הזה. המטרה הנוספת היתה לנצל את צבא העם הזה, להוות

"כור היתוך" לחברה הישראלית שנמצאה באותם הימים, בחיתוליה.

חלפו להן השנים, החברה הישראלית גדלה, התגבשה אך האתגרים והאיומים אשר ניצבו

בפניה של המדינה הצעירה והקטנה הזו, לא נעלמו לרגע קט.

צבאה של המדינה הזו נלחם במלחמות הרבות ביותר במספר עבור צבא חדש של מדינה צעירה,

כפי שלא ידעה אף אומה אחרת ברחבי העולם. הישגיו של צה"ל הן מהמדהימים בעולם.

עד מהרה, נודע צה"ל בעצמתו הרבה ובחתירתו המוצלחת על אף הסיכויים הנמוכים לעיתים, לניצחון.

העם היהודי היושב כאן בציון, ניצח את צבאות ערב כנגד כל הסיכויים.

עתה, שנת 2007, רגע לפני פתיחת שנת חגיגות השישים של מדינת ישראל, אנו נאלצים לדון בינינו

לבין עצמנו - האם גיוס החובה לצבא הייחודי הזה שמגן עלינו, שמתריע את אויבנו, עדיין הכרחי.

ולא רק האם הוא עדיין הכרחי, אלא יותר: האם זו הדרך הנכונה שבה נוהגת המדינה כלפיי אזרחיה.

מדינות אחרות במערב, מצליחות להחזיק בצבא חזק וגדול למרות שאינן מחייבות גיוס לשורותיו.

שיטת "צבא העם" - השיגה את מטרת גיבוש החברה וליכודה. בשנת 2007 אין היום נקודה בישראל,

נושא ביומיום שאנו חיים - שהצבא אינו לוקח בו חלק.

ההשתמטות הקלה והגוברת משנה לשנה, מערערת את צבא העם. יוצרת מרמור בקרב אלו הממשיכים

לכבד את חוק גיוס החובה. נוצר מצב שבו חלק מהאוכלוסיה חש כי הוא נושא בנטל הביטחון לבדו,

בעוד אחרים שאמורים היו ללבוש מדים - העדיפו ללמוד באוניברסיטה או לבנות עצמם בעולם הבידור.

כל תחושות החוסר שיוויון הללו - נכונות.

כל עוד, קיים החוק המחייב כל אזרח בישראל ללא מגבלות רפואיות, אשר כשיר לשרת בצבא - להתגייס,

יש לכבד זאת ולעשות זאת. ואלו שמשתמטים מהגיוס חובה, צריכים לשלם את המחיר לחברה - לאלו

ששומרים בעוטף ירושלים במקומם ועבורם, לאלו אשר לא רואים את שולחן הבית מידי שבת ולאלו

אשר ילדיהם שילמו במחיר נפשם כשמנעו ממחבל מתאבד להגיע לקניון השכונתי שלהם.

מדינה הפועלת על פי עיקרון שוויון החוק, לא יכולה להתעלם כפי שקורה היום מהמשתמטים.

אלו - עוברים על החוק באופן הכי חסר מצפון שיש.

הוא משתמט. אבל עדיין אתם מפרנסים אותו.

על החברה להכריע כיצד מתמודדים עם התופעה: האם הולכים נגדה או האם הולכים איתה.

האם מחזקים את החוק, מחזקים את החובה להתגייס - מקשיחים ידיים מאגרפים אותן ורודפים

אחר המשתמטים. או האם , לאור הנתונים הגבוהים - משנים את החוק בהתאם למציאות החדשה בשטח,

שבה 1 מכול 4 אזרחים לא מתגייס לצבא, מבטלים את החובה להתגייס ועוברים לשיטה ההתנדבותית המתוגמלת

בתנאים גבוהים. אם גיוס החובה יבוטל, תהא המדינה חייבת למשוך אזרחים בעזרת הטבות מסנוורות, להגיע

לצבא. מענקים כספיים גבוהים, עזרה בהשגת תואר אקדמאי, הטבות במיסים ובמשכנתא ותמיכה כלכלית

יומיומית של המדינה בחייל המתנדב. עם סל הטבות גדול ומנצנץ - אל מול האבטלה הגואה בשוק האזרחי,

ניתן יהיה לשמור על מאזן כוחות שיאפשר שמירה על ביטחון המדינה, שמירת כוחותיו ויכולותיו של הצבא

והמשך קיומה של מדינת ישראל.

יפה אבל משתמטת

צבא מקצועי אינו יביא לקריסתה של מדינת ישראל. צבא מקצועי ידרוש כספים רבים מהמדינה - המחיר יקר,

והשאלה היא האם אנו מסוגלים ורוצים לשלם את המחיר הכספי היקר, מאשר שלוש שנים מחיינו?

על זה כל אחד צריך לחשוב.

הוא לא תרם למדינה - אבל מחכה שתעשו אותו עשיר (על חשבונכם)