לילה כזה עוד לא היה לי.
בסביבות עשר וחצי נכנסתי לחדר, סגרתי אחריי את הדלת והייתי על המחשב.
קצת אחרי 23:00 הרגשתי מנומנם אז החלטתי ללכת לנמנם כמה דקות במיטה
ואמרתי לעצמי בלב "זה רק לכמה דקות".
תוך שניות אני מניח שנרדמתי.
04:27 שעון ישראל. אני חולם. בום! בום! בום!
אני שומע ברקע של החלום. ולא מייחס לזה כול חשיבות.
בום! בום! בום! זה נמשך.
בום! בום! בום! בום! בווווווווווווווווווום! זה לא מפסיק.
אני פוקח את העיניים. וואט דה פאק? למה האור בחדר שלי דולק?!
למה אני ישן על המיטה שהשמיכה והכרית מקופלת וכלום לא מסודר לשינה?
בגלל זה היה קר...
בום! בום! בום!
ולמה מישהו מנסה לפרוץ לי את הדלת לחדר?
אני קם כולי ישנוני פותח את הדלת ואני רואה את אבא שהכתף שלו כבר אדומה
מרוב שהוא ניסה לפרוץ את הדלת (ללא הצלחה כמובן) "מה זה, ישנת?"
-"כן" עניתי באדישות, כיביתי את האור והלכתי לישון בחזרה (על המיטה הלא מסודרת).
מסתבר שלאבא עברו כול מיני תסריטים הוליוודיים בראש כשראה שהאור עוד דולק
אצלי בארבע לפנות בוקר והדלת עדיין נעולה. אולי התעלפתי, אולי התנקשו בי... לך תבין.
במקום לחכות לבוקר לראות אם אני מתעורר הוא נכנס לפאניקה והחליט שבארבע לפנות
בוקר הוא פורץ לי את הדלת. הוא צריך עוד לעבוד על הכתפיים שלו, כי הן די
חלשות לאור הממצאים של האירוע הזה LOL
זה היה באמת אירוע מוזר ומצחיק.

בית הדין של ההתאחדות מצא לנכון להרשיע שחקן ומאמן אותם הרחקתי בשבוע שעבר
במשחק. השחקן הוענש בהרחקה בפועל לשלושה משחקים + שלושה על תנאי בכך שהעליב אותי.
והמאמן הורחק לשני משחקים בפועל, שניים על תנאי ו750 שקל קנס בפועל על כך שהתפרץ
לעברי לאחר ששלפתי אדום והמשיך להתווכח איתי בהפסקה ובסיום המשחק.
