ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

אני שונא, שונא, שונא... שונא ששואלים אותי איזו תכונה שלילית יש בי.

ואני לא שונא את זה כי אני חושב שהכול אצלי חיובי, מושלם ואני צדיק...

אלא כי קודם כול – לוקח לי זמן לחשוב על תכונה כזו, וכשאני מגיע לאחת

כזו, אני מתחרט שאמרתי אותה.

עברתי היום ראיון למטרת קידום. שאלו אותי שאלה ראשונה לגבי תכונה

שלילית. ישבתי וחשבתי. וחשבתי. וחשבתי. ואז הבנתי בראש שאני חושב יותר

מדי זמן (אני תמיד חושב על הדברים המורכבים) וזה בטח לא נראה טוב שאני לא

מצליח לחשוב על משהו בי שאני יודע שצריך לתקן. אז עניתי שאני סלחן – שאני ממהר לסלוח לאנשים.

אז כן, זה שלילי. כי אני באמת ממהר להיכנע ולוותר אבל אני לא יודע אם זו תשובה שעושה

איתי גם חסד בראיון.

הראיון כולו האמת הוציא אותי בסופו של דבר מדוכא. כן, אני בדיכאון עכשיו. אולי חצי דיכאון וחצי מוטרד.

גם הצניעות שבי היא אולי משהו שאני חייב לתקן. כי כששאלו אותי איפה אני בעוד חמש שנים, עניתי

תשובה די צנועה ולא הפרזתי ואמרתי שאני אהיה בפסגה... אלא אמרתי בתחנת ביניים כזו שנראית לי

ריאלית. אז הם לא אהבו את התשובה ואז אחד מהמראיינים אמר לי שהוא ראה אותי שבוע שעבר שופט,

ואני השופט הכי טוב העונה שהוא ראה עד עכשיו אז איך אני אומר תשובה כזו צנועה.

אבל מה אני אעשה, מה אני אשתחצן ואגיד שאני עוד חמש שנים כבר בליגת האלופות?

יש בעיה עם הציונים שלי שהם לא עקביים. אני לא יציב בציונים. יש כול כמה משחקים, ירידה בציון הכללי.

זה פוגע בי. וזה הדליק אצלם נורית. זה עיצבן אותי. כי באמת ששני הציונים הנמוכים שהם דיברו

עליהם לא היו מגיעים לי ואם יקראו את כול הדו"ח יבינו שהציון לא קשור לביקורת עצמה.

אבל חפיף. אמרו שישלחו מישהו לראות אותי ושאני צריך להתחיל להתייצב בציונים.

הזהירו אותי מפני מבחן הכושר שהולך להיות ואמרו לי שאני אהיה חייב לעשות תוצאה טובה.

בקיצור, אני לא אשקר – הגעתי לפני הראיון בטוח שהמצב שלי טוב. סיכויים גבוהים מאוד במירוץ.

אחרי השיחה, אני יודע שהסיכויים שלי עדיין גבוהים בגלל כול מה שמסביב, אבל עדיין מתעוררים

לפתע ערעורים והרהורים.

אני אצטרך לעבוד ממש קשה כדי לנצח במירוץ הזה.

גם שמתי לב לעוד בעיה שיש לי בראיונות מהסוג הזה. אני פשוט עונה לשאלה ולא מרחיב. לא חופר.

אני עונה 4-5 מילים. וזהו. Next Question!

זה לא טוב. אני יודע. זה משהו שבראיה לאחור שאני חושב על זה,  מעצבן...

קיצר אני לא במצב רוח כבר... מחר בבוקר יהיה יותר טוב.

באסה...