שנת 2007 שמסתיימת לה בימים אלה, הניחה על סדר היום הביטחוני לא רק
של מדינת ישראל, אלא של העולם המערבי כולו, את נושא הגרעין האיראני.
אין כול ספק, שהמרוץ האיראני לנשק גרעיני עודנו חי ובועט.
איראן גרעינית איננה מסוכנת רק למדינת ישראל.
היא מסוכנת גם לצרפת, לגרמניה, לבריטניה, לעיראק, כווית, מצרים, ולמדינות
רבות נוספות אשר ימצאו עצמן, אם ירצו או לא, בטווח הטילים האיראניים.
מדינת ישראל פנתה זה מזמן, לאומות המאוחדות ולארצות הברית של אמריקה,
בקריאה ברורה: חייבים לעצור את אחמדינג'אד מלהשיג נשק גרעיני.
פעולה צבאית, היא אופציה אחרונה. לא רק בנושא האיראני. אלא – בכלל.
תמיד תועדף הדרך הדיפלומטית, על שדה קרב עקוב מדם.
ישראל פעלה בשיתוף פעולה מלא עם האמריקאים והאירופאים, במישור
הדיפלומטי על מנת להסיט את איראן מהמסלול בו היא צועדת אל עבר הגרעין.
אלא שבראשות האומה האיראנית, ניצב אדם מהורהר, בלתי יציב, לא אמין,
אשר שלום – הוא הדבר האחרון הניצב לנגד עיניו.
לא אחת קרא מעל כול בימה אפשרית, בצורך הבלתי-מובן למחוק את ישראל
ממפת העולם, בדיוק כפי שחשק הצורר הנאצי, אדולף היטלר, למחוק
את העם היהודי מפני האדמה.
איש לא יכול להישאר אדיש לקולות כאלה בשנת 2007.
העם היהודי עבר את השואה, בה נרצחו 6 מיליון מאחיו ואחיותיו.
שרדנו את האיום הנאצי – ונשרוד מפני האיום האיראני!
שנת 2008 תהיה חייבת להיות, שנת מפנה בנושא האיראני.
בימים בהם, מפורסמות ללא הפסק, ידיעות על מרוץ חימוש איראני בלתי פוסק,
בתמיכה רוסית ומדינות נוספות, מערכת הביטחון חייבת להתחיל לחשוב
כיצד הודפים ובולמים את המשך המרוץ הזה.
כשלי מלחמת לבנון השנייה, הולידו ארגון מחדש בתוך צה"ל.
מפקדים פינו את מקומם לגורמי פיקוד חדשים. תכניות רועננו. אימונים חודשו.
צה"ל מפיק את לקחי המלחמה האחרונה.
עלינו לשים את הכשלים מאחורינו ולהביט קדימה, אל עבר האיומים שעדיין
ניצבים וקיימים. ולשם כך, הצבא חייב לרכוש בחזרה את אמון הציבור.
והאיום האיראני, הוא אולי האיום הרציני ביותר שידעה מדינת ישראל זה שנים רבות. איום גרעיני, אשר מהווה סכנה מיידית בראש ובראשונה לקיומה
של מדינת ישראל וכן, על שלומו של העולם המערבי הדמוקרטי.
אם נמשיך לעמוד מנגד, כשהאיראנים מקבלים בברכה משלוחי דלק גרעיני נוספים,
תחמושת, כלי הגנה מתקדמים, יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי לעצור את כדור השלג המתגלגל הזה. ואז, נצטרך לחיות בחוסר ודאות, בדאגה לשלום קיומנו.
ולכן, עלינו ללחוץ ולדחוף, אם לא את בעלי הברית – אז את עצמנו, כעם אחד,
כמדינה עצמאית, להסרת האיום האיראני לפני שיהיה מאוחר מדי,
כבר בשנת 2008.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
