ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

שבוע ימים עד פרסום דו"ח ועדת וינוגרד, לחקר הכשלים במלחמת לבנון השנייה,

תוקפים קצינים במילואים את ראש הממשלה במכתב קשה וחריף,

כשבשורה התחתונה הם קוראים לו להתפטר מתפקידו ובכך לנטול אחריות.

אין לי בעיה עם ביקורת כנגד ראש ממשלה. אין לי בעיה גם אם היא ביקורת

חריפה, מצמררת וגסה. אך יש לי בעיה עם העובדה שממזמן, החליטו קציני

צבא להתעלם מהנורמה הברורה והקיימת בעולם כולו – שגורמי צבא

לא מתערבבים בנושאים פוליטיים.

העובדה, שהקצינים כתבו את המכתב כשבסיומו חתמו כקצינים במיל',

ולא כקבוצת אזרחים, היא חמורה מאוד.

אוי לנו אם נמשיך לעודד גורמי צבא להטיח ביקורת לחיוב ולשלילה,

בהנהגת המדינה בלשון פוליטית.

אנו פותחים כאן פתח רע, שעלול לפגוע בחברה ובשלטון החוק בעתיד הרחוק.

מי יודע, אולי גם יחליטו אנשי צבא במיל' לפתוח במרד אלים כנגד השלטון

ולהשלים הפיכה. אנחנו חיים בעולם שאנו לא יודעים איזה אירוע ביזארי

יביא עימו הבוקר שלמחרת, כך שכול דבר עלול לקרות.

מי שלובש מדים, מי שנושא עימו תפקיד עם רקע צבאי, אסור לאפשר לו

להתבטא בצורה פוליטית, בשום אופן.

מחר יקומו קצינים במטה הכללי, ויחליטו שהם עם שר ביטחון ממפלגה X

לא מוכנים לעבוד.

אני בהחלט מסכים עם הקריאות הקוראות להמתין לפרסום הדו"ח.

אי אפשר לקרוא לראש הממשלה להתפטר מתפקידו, מבלי לשמוע מה

הועדה באמת בסופו של דבר הסיקה.

ומה נעשה אם שבוע הבא תודיע הועדה כי אינה מוצאת לנכון להמליץ

לראש הממשלה להתפטר. וכי להיפך, היא מסופקת מכך שרה"מ הוא זה

שמוביל את תיקון הליקויים שהיו במלחמה.

חשוב לי לציין, אני לא מתומכיו של אהוד אולמרט. התאכזבתי לראות

אותו נבחר ביום הבחירות לתפקיד ראש הממשלה.

אבל ההיגיון וההגינות זועקים נוכח מסע הזוועה שהחליטו לעשות בו,

ביומיים האחרונים ולבטח ימשיכו לעשות עד יום רביעי הבא.

אני אישית ממש לא מתעצבן מכך שרה"מ החליט להתעלם מהדו"ח האלטרנטיבי

שחיברו ההורים השכולים, אותו הציגו היום בכנסת. הוא לא היה מוכן לקרוא

דו"ח שבו הוא נרמז כרוצח של ילדיהם.  אף אחד לא היה נוהג אחרת, אם היה במקומו.

אני מבין את זעמם של ההורים השכולים, אבל בהחלט מבין את

התנהלותו של רה"מ עד יום רביעי הבא.

ומה בסופו של דבר עמדתי לגבי המשך כהונתו של אולמרט?

ובכן, גם אני אחכה לראות מה אומרת הועדה.

אך צריכים לזכור דבר אחד: מרץ 2006 – ניגש העם בישראל לבחירות כלליות.

עוד לא חלפו שנתיים, וכבר קוראים לבחירות.

כבר ממזמן נשכחה העובדה המנהלתית שבחירות בישראל צריכות להתקיים

אחת לארבע שנים. מאז 1996 העובדה הזו כלא קיימת.

האם בחירות גם הפעם, יהיו הדבר הנכון? מה זה יתרום למערכת?

אם הועדה תגיד בבירור "על אולמרט להתפטר מתפקידו", אקבל זאת.

אקבל זאת גם במידה ותודיע הועדה אחרת.

כך או אחרת, ניתן למצוא בתקנון הכנסת, אפשרויות טובות יותר מאשר

קיום בחירות כלליות, גם במידה ואולמרט לא ישלים את כהונתו כרה"מ.