ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

ועכשיו מבצע: שולחים סמס, מקבלים קוד, נכנסים לאתר, מזינים סיסמא, תעודת זהות ועוד ים של בירוקרטיה ומקבלים במתנה מסלקום כרטיס חינם לסרט ישראלי בקולנוע.

אני מניח שלא משנה מה מחלקים – כל עוד מופיעה המילה "חינם" הישראלים מתנפלים על זה בהמוניהם גם אם לא מתחברים לכל העסק.

הלכנו הערב לקולנוע לראות את הסרט "חסר מנוחה" בכיכובם של משה איבגי ורן דנקר.

כשהגענו לאולם מספר 14 דלת האולם נפתחה אט-אט, ולפניי נפרס מסדרון עמום ככניסה לאולם. פייטים, ניירות, אורות מסנוורים וקולות תרועה של כמאה וחמישים נוכחים באולם

קיבלו את פניי.......................... טוב, האולם היה ריק מנפש חיה כשנכנסנו שלושתנו לאולם. אחרי חמש דקות נכנס עוד זוג... קשישים. אחריהם עוד זוג... קשישים. עד תחילת הסרט ד"ר מינה צמח כבר שלחה לי בסמס שממוצע הגילאים באולם נע בין 55-60.

על רוב האנשים היה ברור שהעיקר שקיבלו כרטיס חינם מסלקום, וזהו ביקורם הראשון בקולנוע. Let the nightmare begin:

הבלאגן שהתחולל באולם כשהסרט כבר התחיל היה תופעה שכיחה וידועה מראש תודות לבתוליותם הקולנועי של רוב האנשים שם.

הזקנה שהתיישבה לידנו כל הסרט החזיקה את התיק שלה ומתוכו בצבצה שקית ענבים שהביאה מהבית כאילו היא עכשיו צופה בסלון ביתה בעוד פרק של "היפים והאמיצים".

בעלה מאידך, התפלא על ה"מרווח בין השורות שממש אפשר ללכת בו".

עשרת המאחרים הראשונים שנכנסו לאולם בדקה ה-7 לסרט, התיישבו כולם במקומות לא שלהם. הטקטיקה הזו גרמה למהומה כעבור שלוש דקות כשעוד עשרה מאחרים נכנסו.

והישראליות חגגה כפי שרק ישראלים מסוגלים לעשות באולם קולנוע והזכרתי שהסרט התחיל כבר?! ההיא לא רוצה לקום מהכסא שהתיישבה בו כי הסדרן הושיב אותה פה, כי יושבים גם לה במקום והסדרן חסר כריזמה מספקת בשביל להקים את האנשים ולעשות סדר. זוג בן 30 שנכנס לאולם פורץ לשורה הרשומה לו בכרטיס, מזהה את שני הכסאות שלו ומקים בגסות (מישהו פה כנראה בכאסח עם החותנת) בת ואימה הקשישה שמתקשה ללכת: "זה המקום שלנו, תעשו קולות של לקום". הבת מדדה מעל המושבים לשורה שמעל, ומותירה את אימה הקשישה תקועה בין הקיר למושב האחרון בשורה – כי הוא לא מספיק רחב בשבילה כדי שתוכל לעבור. ב-15 הדקות הבאות האישה פשוט עומדת תקועה מעל ראשם של הזוג בן ה-30 שמתעלם ממנה באופן מוחלט ואילולא ביתה נזכרה שאולי זה הזמן לקרוא לסדרנית עם הפנס, היא היתה נשארת עומדת תקועה ברווח הזה שבקיר עד ההפסקה. בשורה האחרונה שמעלינו, בדיוק נכנסו עוד 5 אנשים שהגיעו באיחור ושוב מתחיל ויכוח על מקומות הישיבה. "ששששששששש..." אנחנו זועקים אך ללא הועיל.

בינתיים בשורות מלמטה יש תנועה וראשים מכופפים מנסים ללא הצלחה שלא להסתיר את הסרט שעל המסך. הרעש הולך וגובר וזה כבר מעצבן עד שאני צועק:

"קיבלתי כרטיס חינם – תנו לראות את הסרט!!!"

צופנת שמנסה גם היא להשתיק את המאחרים זוכה לתגובה ערסית מאישה עם תספורת ממש גרועה: "שקט תגידי בבית שלך".

הזמן חולף, 95% מהאנשים באולם שמלא כמעט עד 0 מקום, יושבים במקומות שלא שלהם.

לא אהבתי את הרעיון ללכת לקולנוע בשביל סרט ישראלי. אני לא מתלהב מסרטים ישראלים. במיוחד כשהשחקנים שלנו מדברים באנגלית כמעט כל הסרט.

הו, הנה הגיעה הסדרנית ומחלצת את הזקנה מהקיר. ברוך השם!

איבגי כהרגלו משחק דמות של לוזר. תמיד הוא משחק אדם כזה. ממש מוניטין משובח.

בתחילת הסרט יש איזו סצינת סקס שגרמה למבוכה אצל זוג הקשישים שביתם הזמינה להם את הכרטיסים לסרט – "אני בטוחה שהיא לא ידעה שזה סרט כזה", מסנגרת הקשישה בפני בעלה.

הסרט "חסר מנוחה" עם עלילה טובה, אבל לא הכי מרתקת. שוב, מה להגיד – סרט ישראלי.

חשבתי שהוא יהיה יותר גרוע, אבל הוא הפתיע קצת. 7 בסולם לייבו.

עכשיו הזקנה שלידנו תקעה גרעפס ועיכלה את כל הענבים שבלסה כל הסרט וברבע השעה האחרונה היא גם נרדמת ונוחרת עד שבעלה דופק בה מרפק ומעיר אותה.

כזה דבר לא ראיתי בקולנוע הרבה זמן. אולי שווה לעשות על זה כבר סרט...